ברהום נ' רז

פסק דין

לפני תביעה ותביעה שכנגד הנובעות שתיהן מהסכם שכירות שנחתם בין הצדדים.

רקע עובדתי:

התובע בהליך העיקרי הוא מר רמי ברהום (להלן: "ברהום"). ברהום שכר ממר אורי רז (הנתבע והתובע שכנגד, להלן:" רז") את דירה מס' 13 ברח' דוד ניב 16 בשכונת פסגת זאב בירושלים (להלן: "הדירה").

הסכם השכירות נחתם על ידי הצדדים בחודש יוני 2007, ובו הוסכם כי שכר הדירה יעמוד על סך של 650$ וישולם מדי חודש בחודשו (להלן: "הסכם השכירות"). עוד נקבע בהסכם כי תקופת השכירות תסתיים ביום 30.6.08, אך לשוכר, ברהום, תעמוד האופציה להאריך את השכירות בשנתיים נוספות.

מר ברהום דאג כי על גבי ההסכם יחתום גם עו"ד מנחם מור (הנתבע שכנגד 2, להלן: "עו"ד מור"), כאשר קיימת מחלוקת בין הצדדים בדבר המשמעות שיש לייחס לחתימה זו.

במועד החתימה על ההסכם, ברהום הפקיד בידי רז המחאות דחויות לצורך תשלום שכר הדירה, ואלו נפרעו כסדרן עד לחודש נובמבר 2007.

הצדדים הסכימו כי החל מחודש נובמבר 2007 ברהום יפקיד את התשלום עבור שכר הדירה ישירות לחשבונו של רז, ושההמחאות שנתן לרז לא יפרעו. אין חולק כי הסדר זה פעל כסדרו עד לסוף חודש אפריל 2008.

רז טוען כי מחודש מאי 2008 ועד לסיום תקופת השכירות, ברהום לא שילם לו דבר על חשבון שכר הדירה. ברהום טוען כי שילם עברו חודשים אלו במזומן, ורז פעל שלא כדין כאשר נקט בהליכי הוצאה לפועל למימוש ההמחאות שנותרו בידו.

לטענת ברהום הוא היה מעוניין להמשיך ולהתגורר בדירה ועל כן הודיע על מימוש האופציה. רז טוען שברהום לא הודיע על מימוש האופציה והוא ממילא לא היה מסכים לכך בשל העובדה שברהום הפסיק לשלם שכר דירה, ואיחר בתשלום חשבונות המים והחשמל.

כך או כך מוסכם בין הצדדים כי ברהום עמד לפנות את הדירה בחודש יולי 2008 וכבר ארז את חפציו.

ביום 28.7.08 הגיע רז לדירה, כאשר ברהום ובנו לא היו בבית, ופינה ממנה את חפציו של ברהום. החפצים הונחו בכניסה לבנין, ורז הודיע לבנו של ברהום כי הם פונו מהדירה.

תמצית טענות הצדדים:

ברהום יזם את ההליכים בתובענה זו, כאשר דרישתו העיקרית היא לקבל בחזרה את ההמחאות שהפקיד בידיו של רז. בנוסף ברהום טוען כי כתוצאה מהפינוי הכפוי נעלם חלק מרכושו, בשווי של 15,200 ₪ והוא נדרש להעביר את הציוד מהרחוב למקום חלופי ושילם עבור ההובלה 1,800 ₪.

רז דורש את יתרת שכר הדירה בסך של 5,200 ₪ וכן פיצוי מוסכם על פי ההסכם בסך 500 ₪ בגין כל יום איחור בפינוי הדירה ובסך הכל 14,500 ₪. בנוסף רז דורש פיצוי בגין עלות סיוד הדירה בסך של 2,000 ₪ וכן השבה של ההוצאות שהוציא לצורך פינויו של ברהום מהדירה בסך של 2,200 ₪.

יוער כי רז לא עמד על מלוא תביעתו במסגרת סיכומיו וזנח את טענותיו לפיצוי בגין אי תשלום חשבונות, והתקנת קו טלפון על שמו.

בנוסף טוען רז כי עו"ד מור, בהיותו ערב להסכם, נדרש לשלם את מלוא הסכומים שברהום יחויב בהם. עו"ד מור טוען כי חתם על ההסכם כאישור לכך שהוא מכיר את מר ברהום אך לא התכוון להיות ערב לו.

מהלך הדיון:

השאלה הראשונה העומדת להכרעתי היא מי מהצדדים הפר את ההסכם. לאחר הכרעה בסוגיה זו אבחן את השאלה אם הפינוי של ברהום מהדירה היה כדין. על יסוד הכרעות אלו אדון בסעדים שברהום ורז דורשים זה מזה. ככל שיקבע כי על ברהום לשלם לרז סכום כלשהו מכוח ההסכם, אדון בשאלת חבותו של עו"ד מור.

מי הפר את הסכם השכירות?