1. עסקינן בסכסוך שכנים, שהינם בעלי מגרשים גובלים וסכסוך זה מקורו בבניית גדר וסירובו של הנתבע להשתתף במחצית מעלות הבניה.
לטענת התובע, החליטו הצדדים למשפט זה להקים ביניהם גדר באורך 22 מטר אשר תחצוץ ביניהם ואף קבעו ביניהם את מיקומה המדויק בסיור בשטח (להלן:
"הגדר").
התובע אף סיכם עם הנתבע, שעלות בנית הגדר תתחלק שווה בשווה ביניהם ובעקבות כך, הזמין התובע ושילם עבור 12 קוב בטון.
לאחר הקמת הגדר, פנה התובע אל הנתבע והודיע לו כי עלות הקמת הגדר עלתה לו 16,800 ש"ח וביקש ממנו את עלות מחצית הגדר, בסך של 8,400 ש"ח.
משסרב הנתבע להיעתר לבקשתו הגיש התובע תביעה זו לחייב התובע לשלם לו סך של 12,400 ש"ח הכולל בחובו: מחצית עלות הגדר בסך של 8,400 ש"ח וסכום נוסף בסך של 4,000 ש"ח בגין עוגמת נפש וחוסר תום לב שגרם הנתבע לתובע.
2. א. הנתבע פותח את כתב הגנתו בבקשה למחוק את תביעת התובע, בהיות טענותיו קנטרניות וקטנוניות ובעשותו שימוש לרעה בהליכי בית המשפט ובהיות התביעה טורדנית וקנטרנית - תביעה אשר הוגשה בחוסר תום לב, תוך הצגה מטעה של העובדות.
למרות טענותיו הרבות של הנתבע כנגד התובע ולמרות בקשתו למחוק את התביעה, בכל זאת חזר הנתבע בכתב ההגנה, ונתן הסכמתו לשלם לתובע את מחצית מעלות הגדר, ברם לטענתו עלות בניית הגדר מגיעה לסך של 3,609.92 ש"ח ולכן עליו לשלם לתובע מחצית מסכום זה, קרי סך של 1,805 ש"ח.
ואם יחליט בית המשפט, שאכן יש מקום לחייב הנתבע לשלם את הסכום המוצע על ידו, הרי ברור מאליו הוא, שלא היה מקום לבקש למחוק את התביעה.
ב. ואלו הן הטענות העיקריות המועלות על ידי הנתבע בכתב ההגנה:
א) תביעה זו נובעת מרצונו של התובע להתנקם בנתבע אשר ביקש מהנתבע להפסיק בנית הגדר עד לקביעת מודד מוסמך ובשל כך אף איים הנתבע להוציא צו מניעה נגד בניית הגדר, משום שהתובע ביקש לבנות הגדר שלא על פי קביעת מודד מוסמך ולקבוע עובדות בשטח.
ב) היוזמה לבניית הגדר באה מצידו של התובע, אשר לחץ ודחף לבנייה זו ותקופה ארוכה הנתבע לא הסכים לבנייתה משום שלא ראה בה הכרח עבורו, אך הנתבע מאשר כי בסופו של דבר ועל מנת לשמור על יחסי שכנות טובים - הסכים ללחצו של התובע וכך באו הצדדים בדברים לבניית גדר בגובה של 100 ס"מ ולא יותר ובשל כך הוזמן על ידם מודד מוסמך אשר קבע גבולות החלקות במדויק.
ג) למרות הסיכום, נהג התובע בחוסר תום לב והחל לבנות הגדר שלא על פי קביעת המודד ולמרות פניותיו של הנתבע בעניין זה, המשיך התובע לבנות את הגדר תוך התעלמות מסימני המודד המוסמך וכך פעל התובע לבנות הגדר על שטחו של הנתבע.
למען הפסיק בניה כזאת, הזמין הנתבע משטרה על מנת לעצור בנייה זו ובעקבות כך, הזיז התובע את הגדר ועם הזזתה, פעל התובע להשלים הבנייה.
ד) הנתבע הביא הצעת מחיר משלו שהייתה זולה בהרבה מהצעת התובע, אך בפועל מסרב התובע להציג בפני הנתבע חשבונית על תשלום בפועל ששילם התובע.
לטענת הנתבע, החשבונית אותה הציג התובע ואשר גם צורפה לכתב התביעה - היא החשבונית שעליה יש לבסס את מחצית התשלום המגיע לתובע.
3. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת חומר הראיות, אני מחליט שעל הנתבע לשאת בתשלום עבור בניית הגדר - אם כי אין אני מקבל את מלוא סכום התביעה - זאת מן הנימוקים הבאים:
א. אין חולק בין הצדדים דבר היותם שכנים בחלקות הגובלות ביניהם ואין גם חולק על כך, שהתובע ביקש לבנות גדר שתחצוץ בין החלקות.
אין בדעתי להיכנס לשאלה האם הגדר נבנתה בגבול הנכון ובמקום שקבע המודד המוסמך, שכן אם היו לו לנתבע טענות בעניין זה, הרי שמכתב ההגנה עולה, שהוא פעל על ידי ניסיון הפסקת העבודה ופנייה למשטרה.
אין להוציא מכלל אפשרות שהייתה מחלוקת בין הצדדים בדבר מיקום הגדר, ברם בהמשך אותה מחלוקת מציין הנתבע, שאחרי התערבות המשטרה נאות התובע להפסיק הבניה ולהזיז הגדר בהתאם לקביעת מודד מוסמך.