פסק-דין בתיק ת"א 1647-04-10

1.                  ביום 10.9.09 התקיימה חתונת התובעים אריאל ותהילה מרק. קודם לאירוע פתחו התובעים בהליך רישום נישואין במועצה הדתית נתניה, נתבעת מס' 1 כאשר נבחר הרב שיבצע את טקס החופה, הרב חיים מריז'ן, נתבע מס' 3. ביום האירוע לא הגיע הנתבע מס' 3 לבצע הטקס. למרות ניסיונות בני הזוג לאתר את הרב לא הצליחו לעשות כן. בשעה מאוחרת של אותו הערב הגיע רב אחר ששערך לזוג את טקס החופה. התובעים הגישו תביעה זו הן כנגד הרב והן כנגד הנתבעת מס' 1 ואף הרב דוד שלוש רב העיר נתניה, נתבע  מס' 2,  לתשלום  הסכומים הבאים:

א.                  סך של 150,000 ש"ח בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם.

ב.                   סך של 22,500 ש"ח - סכום ששילמו עבור מנות אורחים שנאלצו לפרוש כתוצאה מהאיחור הרב בטקס.

ג.                    סך של 1500 ש"ח עלות תשלום שירותי מוזיקה והנחיית אירוע.

ד.                   סך של 7500 ש"ח עלות צלם שהוזמן.

2.                  הנתבע מס' 3 בכתב הגנתו הודה שלא הגיע לאירוע החופה. לטענתו הוא יצא לדרכו אולם עקב עבודות שבוצעו בדרך, טעה והגיע למקום אחר. מאחר וסובל הוא מסכרת גבוהה נכנס למצוקה וחש ברע,  באותו היום לא לקח את מכשיר הטלפון הנייד שלו ועל כן לא יכולה היה להודיע לתובעים או לקבל הוראות נסיעה. קרוב לחצות חזר לביתו.

3.                  נתבעים מס' 1 ו- 2 טענו לדחיית התביעה כנגדם שכן לא הוכחה כל אחריות הנתבעים לפיצוי התובעים בגין נזקיהם. כן פירטו שכאשר הוברר להם בשיחת טלפון מהתובעים שהנתבע מס' 3 אינו מגיע לאירוע , נתנו אישור לרב אחר שנמצא וביקש לערוך החופה, הרב מרדכי אהרון לבצע הטקס, ואכן הטקס בוצעה בשעה 22.45 באותו היום.

4.                  לאחר שהצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם הם הסכימו לסכם טענותיהם בכתב בהסתמך על כל החומר מבלי לקיים הליך הוכחות שכן העובדות בכל הנוגע לאירוע החופה אינן שנויות במחלוקת בעיקרן.

5.                  דיון משפטי -

אחריות נתבעים מס' 1 ו- 2 : התובעים טוענים לאחריות שילוחית של נתבעים מס' 1 ו2 המחיייבת אותם בפיצוי על נזקיהם.

            איני סבורה שקיימת לנתבעים אחריות שילוחית. כפי שפירט נציג נתבעת 1, מר זילבר כהן מנכ"ל הרבנות הראשית בנתניה, העובדה שנפתח והחל הליך נישואין אצל הנתבעת עדיין אינה מחייבת שהרב שיערוך את טקס החופה יהיה רב מטעם המועצה. כך פירט העד בתצהירו שכאשר בני זוג פותחים תיק נישואין לא נמסרת להם רשימת רבנים מוסמכים לעריכת טקס הנישואין. כאשר הכלה מגיעה לפגישה עם הרבנית היא מקבלת אישור לתאריך נישואין. רק כשבוע לאחר מכן מעדכנים בני הזוג את רב העיר, נתבע מס' 2 בפרטי הרב שנבחר על ידם.

            כעולה מתצהירו בני הזוג רשאים לבחור בכל רב ואינם מוגבלים לבחור דווקא ברב שהוא תושב העיר .

            אף מתצהיר התובעים איני למדה שהתובעים היו מחויבים לבחור בנתבע מס' 3 דווקא ולא בכל רב אחר. משכך ומאחר והתובעים הם אלה שבחרו הנתבע מס' 3 ועשו כן על דעתם בלבד, לא אוכל לקבוע שקיימת אחריות שילוחית של הנתבעים מס' 1 ו- 2 למעשי הנתבע מס' 3 למרות שמשכורתו משולמת ע"י נתבעת מס' 1.

6.                  התובעים טוענים לרשלנות נתבעים אלה, על נתבעים  אלה  לטענתם חלה חובת זהירות לפעול כדי למצוא פתרון לבעיה שנוצרה. התובעים לא מצביעים על כל רשלנות מבחינת נתבעים  אלה.  כיצד יכולים  היו למנוע האירוע שארע בשל טעות הרב והאם התרשלו מאחר והרב טעה במציאת כתובת האירוע?  האם יכול האדם הסביר לצפות שרב לא יגיע למקום עריכת אירוע בשל טעות בכתובת? אילו אמצעי זהירות היה עליהם לנקוט שלא נקטו? לא ברור כלל. כפי שעלה מהתצהירים כאשר התובעים יידעו את נתבע מס' 2 בשעה 22.00 על אי הגעת נתבע מס' 3, נעשה ניסיון למצוא פתרון לבעיה, ואכן החופה נערכה כחצי שעה לאחר מכן.  גרסא זו לא נסתרה שכן לא נערכה כל חקירה נגדית.

            לנתבעים חובת זהירות מושגית אומנם באישור הרב המסדר את הקידושין והנישואין, אולם בחינת השאלה האם הופרה חובת הזהירות הקונקרטית, סבורני שהתשובה לשאלה זו הינה שלילית. אין המדובר ברב שאינו כשיר לסדר קידושין ונישואין, כאשר אין מחלוקת שעשה זאת בעבר ללא כל בעיות.

7.                  הקטנת הנזק - טוענים התובעים לאחריות נתבעים מס' 1 ו 2 שכן לא פעלו להקטנת נזקיהם ולמציאת רב אחר. מאחר וכפי שקבעתי לעיל אין כל אחריות שילוחית על הנתבעים בכל הנוגע לאירוע שכן התובעים הם שבחרו והחליטו שנתבע מס' 3 יקיים הטקס ללא כל קשר לנתבעים איני סבורה שניתן לדון בטענתם להקטנת הנזק שכן לא הוכחה כל חבות. 

8.                  אחריות נתבע מס' 3- אין מחלוקת שנתבע מס' 3 לא הגיע לטקס החופה שנקבע, לטענתו בשל טעות בדרך.

מצפים אנו מרב המגיע לערוך חופה שיברר קודם לכן היטב כיצד מגיעים למקום האירוע, כן אם היה נושא עימו טלפון נייד הנמצא ברשותו יכול היה הוא על נקלה לברר מהי הכתובת המדויקת, כאשר הבין שטעה ולהגיע למקום האירוע.  כן מצפים אנו שכאשר מבין הוא שלא יצליח להגיע לארוע ימצא פתרון הולם ומתאים שכן ברור לו שבני הזוג אינם יכולים להינשא ולקיים טקס הנישואין ללא המצאותו. אם היה בידיו הטלפון הנייד יכול היה ליצור קשר ולמצוא פתרון לאי הגעתו. משכך ומשלא פעל כפי שמצפים אנו מרב מיומן ומקצועי היודע שבני הזוג ממתינים לבואו לצורך עריכת טקס הנישואין יש מקום שיפצה התובעים על נזקיהם.

            טוען הנתבע בסיכומיו לאשם תורם של התובעים שלא מסרו לו מפה מעודכנת של מקום האירוע. בתצהירו הינו מפרט שעיין במפה אולם כאשר הגיע לצומת לא הבחין בשלט המורה על הכיוון לכפר סבא, דהיינו הנתבע ידע שעליו להגיע לכפר סבא אולם בשל טעות לא ראה השלט. משכך מדוע קיימת רשלנות לתובעים בענין זה? כאשר מסרו לו התובעים מפה של מקום האירוע ודרכי ההגעה יצאו ידי חובתם, כאשר במפה פורטו כיווני הנסיעה. מתצהירו עלה שבשל טעותו הוא לא הבחין בשלט ומשכך מדוע משליך אחריות הוא על כתפי התובעים?