לבנה נ' אלון אברם

פסק דין

1.מונחת בפניי תביעה כספית על-סך 6000 ₪ בגין החזר בעבור טבעת נישואין שרכשה התובעת מהנתבע בצירוף הוצאות ועוגמת נפש.

2.אין מחלוקת, כי עלות הטבעת שנרכשה היא על סך 1618 ₪. לטענת התובעת, ביום 7.9.10 רכשה שתי טבעות נישואין עבורה ועבור בעלה (לגביה לא עלתה כל טענה), ונלקחו מידות מתאימות. לאחר כחודש, כשבאו למקום העסק לקבל את הטבעות, גילתה כי הטבעת שרכשה עבורה קטנה במספר מידות, וכן אינה בצבע אותו הזמינה. לטענתה, הטבעת המקורית אותה ראתה היתה של 9 קרט, היא הזמינה 14 קרט תוך שהובטח לה כי הגדלת הקרט לא תשנה את צבע הטבעת. צורף אכן הגיע למקום, ולאחר המתנה של שלוש שעות ומחצה ונסיונות חוזרים לתקן את גודל הטבעת, תוך הורדת שכבות ממנה, נאמר לה שלא ניתן להגדיל את הטבעת מעבר לכך. היא יצאה מבית העסק בעוד הטבעת לוחצת, אך לטענתה הנתבע הבטיח לה שתוכל לחזור לאחר החתונה ולהזמין טבעת חדשה – למרות שזו לא תהיה הטבעת שקודשה. לאחר החתונה, ניסתה התובעת להשיג את הנתבע, ללא הואיל, וכשהגיעה לחנות סירב לעשות הזמנה חדשה. על כל ההשתלשלות חזרה באופן עקבי תוך מסירת פרטים נוספים בדבריה בבית-המשפט.

3.הנתבע הכחיש את כל טענותיה של התובעת. לענין הצבע, טוען כי המוכרת מסרה לתובעת בעת ההזמנה, כי הגדלת הקרט משנה את הצבע, כאשר נערך עימו בירור טלפוני והוא אישר זאת. לענין מידת הטבעת אישר, כי צורף הגיע למקום (ואותו צורף אף הובא להעיד מטעמו בבית-המשפט), והוא התאים את המידה לשביעות רצונה של התובעת במקום, מאחר ולא היתה מעוניינת להגיע בשנית למקום העסק. לטענתו, וידא עם התובעת שאין לה טענות נוספות, שכן, עליה להחליט במקום בטרם החתונה היות ולאחר מכן, לא ניתן יהיה להחליף את הטבעת. עוד הוסיף, כי הציע לחרוט את שמותיהם על הטבעת, התובעת החתימה אותו על כך, אך עזבה את המקום משיקוליה שלה. הנתבע אישר כי סירב לעשות הזמנה חדשה, היות והוסבר לתובעת במפורש, כי אין הם מבטיחים להחליף טבעות שנעשה עליהן קידוש.

גם הנתבע חזר על עיקרי טענותיו בבית-המשפט, והעיד מטעמו את הצורף – מר יוסי אליאס, אשר עדיין עובד בבית-העסק של הנתבע. הוא אישר, כי היה צורך בתיקון הטבעת, אך כל התהליך ארך כשעה, הוא חזר כשלוש פעמים כשלא בכולן הוריד שכבות מהטבעת והתובעת עזבה את בית העסק כשהטבעת היא לפי מידותיה.

4.לאחר שעיינתי במסמכים ושמעתי את הצדדים בבית-המשפט, נותנת אני אמון בגירסתה של התובעת, במלואה. התרשמתי כי הנתבע העלה טענות שאינן אמת במלואה, כשהצורף שהעיד מטעמו – ועדיין עובד עבורו – לא שינה התרשמות זו. יוזכר, כי לתובעת אין כל טענות עבור הטבעת השניה שהוזמנה, ומאמינה אני כי הנתבע לא עמד בהתחייבותו לספק את הטבעת שהזמינה מבחינת צבעה ומידותיה. השתלשלות העניינים שתוארה על-ידי התובעת מעלה, כי מוכרת מטעם הנתבע הטעתה אותה באשר לאי-שינוי הצבע וככל הנראה אירעה טעות בלקיחת מידות הטבעת, טעות שהצריכה את מעורבותו החוזרת של הצורף, שהוריד שכבות מהטבעת על-מנת לתקנה, עד שלא יכל יותר, כאשר המוצר הסופי לא היה לשביעות רצונה של התובעת, ובצדק.

5. בנסיבות אלו, ומשלא צלחו פניותיה לנתבע להחזרת הטבעת, קובעת אני כי יש לקבל את התביעה, לפחות בחלקה, תוך הערכה של עוגמת הנפש הנגרמת לאישה שטבעת הנישואין שלה לא סופקה בהתאם להזמנה.

6.יצויין, כי ניתן פסק-דין כנגד הנתבע בהעדרו, והופקד סך של 6000 ₪ על-ידי הנתבע. בפסק-דין זה ציין כב' השופט גרובס, כי אין המדובר בתכשיט סתם, אלא בטבעת נישואין שיש לה חשיבות ומשמעות הרבה מעבר לערך הכספי של המוצר.

7.מסכימה אני עם קביעתו של כב' השופט גרובס, ועל כן אני מורה לנתבע לשלם לתובעת סך של 3200 ₪ (עלות הטבעת + עוגמת נפש בסכום הקרוב לערך המלא של הטבעת), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום מתן פסק-הדין, וכן הוצאות משפט בסך 800 ₪ (בהתחשב בכך שהיו שתי ישיבות).

סכומים אלו יועברו לתובעת מתוך הסכום שהופקד המצוי בתיק בית-המשפט, לאחר שתמציא אישור על כך שהטבעת הפגומה הוחזרה לעסק הנתבע.

היתרה תוחזר לנתבע.

רשות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 15 יום מיום המצאת פסק-הדין.

המזכירות תמציא פסק-הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ג תשרי תשע"ב, 21 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.