אליעז חברה להובלה בע"מ נ' מעיין בן ישי

פסק דין

עניין לנו בתביעה של מעביד כנגד עובדת לשעבר, אשר עברה לעבוד אצל מתחרה עסקי. במרכז המחלוקת בין הצדדים עומדת השאלה האם העובדת עשתה שימוש בסוד מסחרי של המעביד והאם התנהלותה מהווה הפרה של חובת תום הלב הנובעת מיחסי העבודה שבין הצדדים.

העובדות לעניינינו:

התובעת היא חברה פרטית העוסקת במתן שירותי הובלה ולוגיסטיקה מזה שנים רבות (להלן גם: "אליעז" או "החברה").

ביום 4.5.06 החלה הנתבעת [להלן גם: "מעיין"] את עבודתה אצל התובעת בתפקיד פקידותי / אדמיניסטרטיבי במשרדי החברה בנמל אשדוד.

ביום 13/13/08 מעיין יצאה לחופשת לידה, וכשבועיים לאחר שובה מחופשה, ביום 14.4.09 נחתם בין הצדדים הסכם לפיו עבודתה של מעיין באליעז תסתיים ביום 30.4.09, וישולמו לה פיצויי פיטורים בגין כל תקופת עבודתה.

במקביל לכך, הסכימה אליעז עם מר שלומי עזרן, שבעצמו ניהל עסק של הובלות, ושימש כקבלן משנה שלה [להלן: "עזרן"], כי עזרן יכנס כשוכר משנה לאחד ממשרדי הנתבעת.

עם סיום עבודתה של מעיין באליעז, ביום 1.5.09 פתח עזרן את משרדו בתוך משרדיה של אליעז, ומעיין החלה לעבוד כפקידה במשרדו של עזרן.

שכירות המשנה הסתיימה במהלך חודש אוגוסט 2009, כאשר עזרן העביר את משרדו למקום אחר, ואיתו עברה גם מעיין.

במהלך חודש ספטמבר 2009 יצרה מעיין קשר עם לקוחות של אליעז והציעה להם לעבור להיות לקוחות של עזרן. מספר לקוחות נענו לפניה, ועברו לקבל שירותי הובלות מעזרן.

טענות הצדדים:

על רקע העובדות שפורטו לעיל אליעז טענה כי התברר לה שמעיין ועזרן קשרו קשר לגזול את סודותיה המסחריים ואת רשימת לקוחותיה, וזאת כדי לפנות ללקוחותיה ולפתות אותם להפסיק לעבוד מול אליעז ולקבל שירותים ישירות מקבלן המשנה שלה - עזרן. לטענתה, זאת נעשה עוד בזמן היותה של מעיין עובדת באליעז, וביתר שאת לאחר סיום עבודתה. לטענת התובעת, בהסתמך על רשימת הלקוחות והמחירונים של אליעז, פנתה מעיין ללקוחות החברה והציעה להם מחיר זול יותר לביצוע ההובלות אם יתקשו ישירות עם עזרן. בעקבות כך, טענה התובעת, נגרמו לה נזקים כספיים ועל הנתבעת לפצותה, בין היתר בגין גניבת סודות מסחריים בהתאם לחוק עוולות מסחרות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק עוולות מסחריות"), גרם הפרת חוזה, והעדר תום לב בביצוע הסכם.

מנגד, מעיין טענה כי התביעה דנן מופרכת ובאה כתגובה למכתב התראה ששלח עזרן לאליעז בגין אי תשלום עבור עבודות שביצע עבורה כקבלן משנה. לטענתה, כלל לא מדובר ב"סודות מסחריים", שכן כל המובילים, עמילי המכס והקבלנים חשופים לרשימת הלקוחות ולמחירונים. לטענתה, מעולם לא העבירה לקבלנים או למתחרים מחירונים של התובעת.

עוד טענה הנתבעת כי על מנת להרחיב את מאגר הלקוחות של מר עזרן, השתמשה במקורות השונים באינטרנט ולא ברשימת הלקוחות של התובעת.

לאור זאת, לטענתה, הרי שיש לדחות את התביעה על כל רכיביה.

דיון והכרעה:

מטעם התובעת הוגשו תצהירים של מר אופיר אליעז- הבעלים והמנהל של התובעת (להלן: "מר אליעז"), ומר אבי דביר- מנהלה של חברת "ג. טליעד עמילות מכס", שהינה לקוחה של התובעת (להלן: "מר דביר"). המצהירים נחקרו בדיון על תצהיריהם.

כן הוזמנו לעדות מטעם התובעת מר גרינברג יגאל- מנהל בחברת "ריומר עמילות מכס", שהינה לקוחה של התובעת (להלן: "מר גרינברג"); ומר בני נחמן- מנהל תפעול בחברת "מאכלי עולם", שהינה לקוחה של עזרן (להלן: "מר רחמן").

מטעם הנתבעת הוגשו תצהירים של הנתבעת ושל מר עזרן שנחקרו על תצהיריהם.

לאחר ששמענו את העדויות, בחנו את חומר הראיות ושקלנו את טיעוני הצדדים, להלן הכרעתנו.