מעל 18,000 ש"ח לגבר שיציאתו מהארץ עוכבה ע"י גרושתו בגין חוב של 784 ש"ח

בפני בית המשפט, מונחת תביעת נזיקית על סך 22,555 ש"ח, אותה הגישו התובע ורעייתו התובעת,  כנגד גרושתו - הנתבעת לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לטענתם עקב הוצאת " צו עיכוב יציאה מן הארץ" כנגד התובע ע"י הנתבעת.

הרקע לתביעה

התובע והנתבעת נישאו בישראל, ביום 00,.. ולהם נולד ילד משותף יליד 2001  (להלן: הקטין).

הצדדים התגרשו, לאחר שערכו הסכם גירושין אשר קיבל תוקף פסק דין, ביום 11.3.03, בבית הדין הרבני האזורי בירושלים.   

התובע נישא בשנית לתובעת ובאוגוסט 2007 עבר עמה להתגורר בפינלנד שם נולד ילדם המשותף (כבן 14 חודש ביום האירוע).

על פי הסכם הגירושין, התחייב התובע במזונות הקטין על פי קביעת בית משפט זה בשיעור של 1,500 ש"ח לחודש, ובנוסף השתתפות בתשלום עבור הוצאות מיוחדות על פי דרישה.

דמי המזונות שולמו במהלך 8 השנים, באמצעות הוראת קבע בחשבונו, לטובת חשבון הבנק של הנתבעת, (הוצגה הוראת קבע עד לשנת 2015).

ביום 01.04.10 הגישה הנתבעת בקשה בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים  להוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד התובע במעמד צד אחד, בגין הגדלת מזונות בסך 784.1 ש"ח  (במקור סכום של 520 ש"ח) בתיק מס' 03-03776-02-2, עבור תשלום למבחנים יעוץ נוירולוגי וטיפול שיניים לקטין.

הבקשה במעמד צד אחד לעיכוב יציאה מן הארץ כנגד התובע התקבלה על ידי רשם ההוצאה לפועל, וביום 2.4.10 כאשר ביקשו התובע ומשפחתו לצאת מן הארץ בדרכם חזרה אל ביתם בפינלנד לא הורשה התובע לעבור את משטרת הגבולות ולעלות אל המטוס.

העיכוב  בוטל לאחר חמישה ימים, על ידי ראש ההוצאה לפועל, לאחר שהכסף הופקד במזומן וכן לאחר שהתברר כי אחות התובע  המתגוררת ועובדת בארץ, מונתה כבר בעבר כ"ערבה" לפירעון חובות עתידיים בגין החיוב במזונות.

ראש ההוצאה לפועל ציין בהחלטתו כי הזוכה (קרי הנתבעת) " לא עמדה לכאורה בחובת תום הלב המוטלת על כתפיה".

ביום 20.09.10 הגיש התובע תביעה נזיקית בגין נזקים והוצאות בסך 22,555 ש"ח, בתוספת הצמדה וריבית אשר לטענתו נגרמו בגין בקשת עיכוב יציאה מן הארץ - המיותרת וכמפורט: אובדן כרטיסי טיסה בסך 486 אירו שווי ערך ל-2,527 ש"ח, השכרת רכב במשך 5 ימים נוספים בסך 700 ש"ח, אובדן הכנסה 3,328 ש"ח, הוצאות אחרות בסך 1,000 ש"ח, ועוגמת נפש בסך 15,000 ש"ח.

רקע דיוני

ביום 26.02.08, התקיים דיון בבית משפט זה ( תמ"ש 8806/02) בבקשת הנתבעת לעכב את יציאת התובע מן הארץ, על מנת להבטיח תשלומי מזונות, בתקופת שהייתו בפינלנד, הוא ומשפחתו. במהלך הדיון הגיעו הצדדים להסכם אשר קיבל תוקף פסק הדין,  לפיו הגב' ע. א., אחות התובע, תמונה כ" ערבה" לדמי המזונות, במידה ולא ישולמו על ידו במועדם, כל זמן שהמשיב (קרי: התובע), נמצא בחו"ל. עם הגשת כתב הערבות במזכירות בית המשפט, יבוטל צו עיכוב יציאה מן הארץ שהוצא כנגד המשיב.

כמפורט לעיל, ביום 01.04.10 - הגישה הנתבעת בלשכת הוצאה לפועל בירושלים בקשה במעמד צד אחד להוצאת " צו עיכוב יציאה מן הארץ" כנגד התובע, בגין חוב בסך 784 ש"ח, תוך שמציינת שהתובע עומד לצאת מהארץ לפינלנד ביום 2.4.10 על מנת " לגור בפינלנד" (כהצהרתה).

ביום 02.04.10 - עוכב התובע על ידי משטרת הגבולות, ולא הותר לו לצאת מן הארץ, בגין צו עיכוב היציאה מן הארץ.

כחמישה ימים לאחר מכן בוטל צו עיכוב היציאה מהארץ ע"י ראש ההוצל"פ, לבקשת התובע.

ביום 20.09.10 - הוגשה התביעה דנן.

בין הצדדים התנהלו הליכים נוספים: