ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות רחובות
|
13898-02-11
23/09/2011
|
בפני השופט:
גדעון ברק
|
| - נגד - |
התובע:
1. כרמלה אדמוני
2. מרדכי אדמוני
|
הנתבע:
רשות השידור אגף הגבייה - סניף דרום יהודה
|
| פסק-דין |
1. בשנים 2001- 2006 קבלו התובעים הודעות מהנתבעת לשלם אגרת טלוויזיה ולמרות שהתובעים הודיעו לנתבעת, שהיות והם אנשים דתיים, אין להם מכשיר טלוויזיה (להלן:
"מקלט") ולמרות זאת קיבלו התובעים ביום 3.12.07 אזהרה אחרונה לפני העברת החוב לטפול משפטי לשלם האגרה ולטענתם, שילמו הם - בלית ברירה - את סכום האגרה ע"ס 4,400 ש"ח וזאת באמצעות הלוואה שלקחו ממר דוד אדמוני - אחיו של התובע (להלן:
"דוד").
התובעים שילמו את סכום האגרה הנ"ל, משום שקיבלו איומים מהוצל"פ שאם לא יסדירו החוב יינקטו נגדם הליכי עקולים.
מאחר והתובעים סבורים שלא היה עליהם לשלם הסכום הנ"ל או כל סכום אחר ומאחר והתובעים שילמו הסכום בלית ברירה, הגישו הם תביעה זו לחייב את הנתבעת להשיב להם הסך ששילמו בתוספת סך של 1,600 ש"ח כריבית ועוגמת נפש ובסה"כ - 6,000 ש"ח.
2. הנתבעת סבורה, שבדין שלחה הודעות לתובעים ובדין גבתה את החוב ולכן יש לדחות את תביעת התובעים.
להצדקת הטענה, שיש לדחות את התביעה, מוסיפה הנתבעת וטוענת, בין היתר את הטענות הבאות:
א. התובעים קיבלו הודעות לתשלום בין השנים 2001- 2006 ובין שנים אלו לא שלחו ולו פעם הודעה בכתב - כמתבקש על פי הדין - ממנה ניתן ללמוד שאין ברשותם מקלט.
התובעים שילמו את האגרה של השנים הנ"ל ללא כל מחאה ובעצם התשלום הודו הם בחוב והיות והחוב שולם, ממילא ממשיכה הנתבעת לראות במשלם כמחזיק במקלט.
ב. התובע הגיע לסניף הנתבעת ביום 30.6.10 וחתם על הודעה בדבר אי החזקת מקלט ואכן ממועד זה עדכנה הנתבעת את רישומיה וחדלה מלדרוש את האגרה.
ג. בכתב ההגנה מוסיפה הנתבעת ומציינת את ביקורו של נציג מטעמה בבית התובעים ביום 15.2.11 ועל מציאת מקלט בביתם, כאשר לטענת התובעת נמסר להם מכשיר זה על ידי דוד במתנה.
3. א. הנתבעת מציינת בכתב ההגנה את "חובת הודעה של מחזיק" על פי הוראות סעיף 29ב(א) לחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965 (להלן:
"החוק"), אך סעיף זה אינו רלוונטי לעניינינו, משום שסעיף זה מורה למי שאינו סוחר והגיע להחזקתו מקלט הטעון תשלום אגרה, ימסור הודעה על כך לרשות השידור, ברם במקרה הנדון בפני, נטען על ידי התובעים, שכלל לא רכשו ולא החזיקו במקלט ואם טענה זו נכונה היא, הרי שלא היה מה להודיע לנתבעת בהתאם לסעיף זה.
ב. סעיף 28א(א) לחוק קובע: "המחזיק במקלט טלוויזיה ישלם לרשות אגרה שנתית..." ולכן, השאלה היא האם החזיקו התובעים מקלט בין השנים 2001- 2006 ושאת האגרה בעד שנים אלו שילמו בשנת 2007.
מהוראת סעיף 28א(א) הנ"ל עולה, שתנאי לבסיס החיוב באגרה הוא ההחזקה במקלט. תנאי זה מהווה תנאי סף לחיוב באגרה, שכן באין מקלט - אין אגרה.
מכאן, גם אם בחר המחזיק שלא לצפות בשידורים - לא עומדת לו טענת הפטור מתשלום באגרה.
4. לאור האמור בסעיפים הנ"ל ולאחר שבחנתי את עדויות הצדדים, את עדותו של דוד ואת חומר הראיות, אני מחליט לדחות את תביעת התובעים - זאת מהנימוקים הבאים:
א. א) התובעים מציינים בכתב התביעה, ש: "בשנים 2001-2006 קבלתי הודעות אגרת טלוויזיה", אך גם מציינים, ש: "הודעתי להם שאין ברשותנו מכשיר טלוויזיה...והם מתעלמים, היו טורקים בפני את הטלפון".
בעצם אמירה זו בכתב התביעה, מודים התובעים כי מדי שנה מאז 2001 ועד 2006 קיבלו הודעות לתשלום האגרה, אך התובעים לא הוכיחו, שמאז 2001 ועד 30.6.10 הודיעו בכתב לנתבעת, שאין בהחזקתם מקלט.
מהעובדות עולה, שהתובעים קיבלו הודעות ולא התייחסו אליהן, עד שנשלחה אליהם ביום 3.12.07 אזהרה מרוכזת שעליהם לשלם את האגרה לשנת 2007.
ב) התובעים גם לא הציגו כל מסמך המוכיח התייחסות לסכומי החוב הנ"ל או הוכחה על שליחת הודעה כלשהי בכתב המודיעה לנתבעת שאין מקלט בהחזקת התובעים.
ביום 26.12.07 שילמו התובעים את הסך של 4,400 ש"ח על פי פירוט החובות לכ"א מהשנים 2001- 2006.