תע"א
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
|
1280-09
21/09/2011
|
בפני השופט:
יעל אנגלברג שהם
|
- נגד - |
התובע:
פלונית
|
הנתבע:
1. אלמוני 2. ישרוטל בע"מ 3. ח.צ. 520042482 4. ישרוטל ניהול (81) בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
פסק דין זה עניינו עתירת התובעת לפיצוי בגין מעשי הטרדה מינית שבוצעו כלפיה ולתשלומים אחרים בגין עבודתה וסיומה.
רקע עובדתי
1.הנתבעות 2-3 (להלן - "הנתבעות") מנהלות רשת של בתי מלון ברחבי הארץ, ובה מלון ה"רויאל ביץ'" באילת (להלן - "המלון").
2.התובעת עבדה בשירות הנתבעות בפאב "המאנקיס" (להלן - "הפאב") שבמלון החל מחודש 11/05 ועד להתפטרותה ביום 12.6.07. מפעם לפעם, נוסף לעבודתה בפאב, עבדה התובעת ככוח תגבור במחלקת האירועים של המלון.
3.הנתבע 1 (להלן - "הנתבע") עבד בשירות הנתבעות מיום 20.7.05 ועד ליום 30.11.07. החל מחודש 1/07 שימש הנתבע כמנהל הפאב, וקודם לכן היה מנהל מסעדת החוף של המלון.
4.בחודש 4/07 פנתה התובעת לאחראית המשמרת בפאב, הגב' מירי חליבה (להלן - "מירי") והתלוננה כי הנתבע ביצע כלפיה מעשים של הטרדה מינית. ביום 13.4.07, מייד עם הגיע המידע לידי הגב' דינה כהן, האחראית על נושא ההטרדה המינית אצל הנתבעות (להלן - "האחראית"), היא יצרה קשר עם התובעת. ביום 15.4.07 נפגשה התובעת עם האחראית והחליטה להגיש לה תלונה רשמית כנגד הנתבע (להלן - "התלונה"). באותו מועד, אך בנפרד מהתובעת, מסרה עובדת נוספת תלונה כנגד הנתבע בגין הטרדה מינית.
5.ביום 19.4.07, עם שובו מחופשה שבה שהה, זומן הנתבע לבירור מיידי של התלונה בפני האחראית ובמקביל לא שובץ עוד לעבודתו בפאב.
6.ביום 25.4.07, לאחר שתי ישיבות שימוע שקיימה לנתבע (בימים 19.4.07 ו-25.4.07), ולאחר שערכה בדיקות נוספות בנוגע לעדויות שהגיעו לאוזניה, הגישה האחראית את המלצתה הסופית, שלפיה יועבר הנתבע לתפקיד שבמסגרתו לא יהא ממונה על נשים, ודאי לא על המתלוננות, וזאת למשך שנה, שלאחריה ייבחן עניינו מחדש (נספח ב' לתצהיר התובעת; להלן - "המלצת האחראית").
ביום 26.4.07, בהתאם להמלצת האחראית, הועבר לאלתר הנתבע מעבודתו בפאב.
7.לאחר מספר ימים מונה הנתבע לתפקיד אחראי על שוטפי הכלים במלון. כחודש לאחר מכן, ביום 1.6.07, מונה לתפקיד סגן מנהל מחלקת האירועים של המלון והחל לשמש בתפקיד זה בפועל ביום 6.6.07.
8.ביום 12.6.07 הודיעה התובעת למירי, אחראית המשמרת, על התפטרותה מהעבודה לאלתר. לדבריה, התפטרותה נעשתה בשל מינויו של הנתבע לתפקיד סגן מנהל מחלקת האירועים.
9.ביום 17.6.07 פנה ב"כ התובעת לנתבעות בתביעה לתשלום פיצויים ותשלומים נוספים (נספח ג' לתצהיר התובעת). בתגובה מיום 25.6.07 הציעו הנתבעות לתובעת להישאר לעבוד במלון או לעבור לעבוד בבית מלון אחר שבניהולן (נספח 7 לכתב ההגנה).
ההליכים בבית הדין
10.ביום 9.2.09 הגישה התובעת לבית הדין תביעתה זו כנגד הנתבע וכנגד הנתבעות.
ביום 26.7.09 ניתן כנגד הנתבע פסק דין בהעדר התייצבות ובהעדר הגנה, ובו נפסקו לזכות התובעת פיצוי סטטוטורי ופיצוי ממוני מכוח החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 (להלן - "החוק למניעת הטרדה מינית" או "החוק").
11.הצדדים לא חלקו על עצם ביצועם של המעשים המיוחסים לנתבע על ידי התובעת, ובהמשך לא חלקו על היותם בגדר הטרדה מינית. המחלוקת בין הצדדים נגעה לשאלה האם נקטו הנתבעות אמצעים סבירים בנסיבות העניין למניעת הטרדה המינית, אם לאו.
12.מטעם התובעת העידו היא עצמה ושני עובדים נוספים במלון; הגב' הדר דויטש (להלן - "הגב' דויטש") ומר עומר מסורי (להלן - "מר מסורי"), ואילו מטעם הנתבעות העידו האחראית, הגב' דינה כהן; מנהלת משאבי אנוש של המלון הגב' אילה שומר (להלן - "הגב' שומר"); וסגניתה של הגב' שומר, הגב' בשמת עראקי (להלן - "הגב' עראקי").
טענות התובעת
13.לטענת התובעת, הנתבעות טיפלו באופן רשלני בעניין ההטרדה המינית שחוותה בעת שעבדה אצלן ולא דאגו לספק לה סביבת עבודה בטוחה. לטענתה, עובדי הנתבעות, גם הבכירים שבהם, לא ידעו כיצד עליהם לטפל בתלונות של הטרדה מינית ולא כולם ידעו שעליהם לפנות אל האחראית ישירות; הנתבעות לא טיפלו בתלונות קודמות כנגד הנתבע; הנתבעות מינו אחראית אחת בלבד לענייני הטרדה מינית, אף שהרשת מונה למעלה מ-2000 עובדים; בפאב שבו עבדה התובעת לא הוצג תקנון על פי החוק; לא הומצא לתובעת דו"ח בכתב על הטיפול בתלונתה כנדרש בחוק; והנתבעות אף לא פעלו בהתאם להמלצת האחראית.