בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה באשדוד (כב' הש' שרית גולן, ס.נ), בתמ"ש 46438-03-10 מיום 06/1/11, המורה למבקש לבצע, על אף התנגדותו, בדיקה גנטית לקשרי משפחה במסגרת תביעת אבהות שהוגשה ע"י המשיבים.
נגד המבקש הוגשה תביעת אבהות על משיב 2, קטין יליד 13/12/95 (להלן "הקטין"). לטענת אם הקטין (משיבה 1, להלן "האם"), המבקש הינו אביו הביולוגי של הקטין שנולד במהלך קשר רומנטי רב שנים בניהם. הקטין אמנם לא נרשם כבנו של המבקש אך המבקש אינו מכחיש את אבהותו ומתייחס לקטין כבנו לכל דבר ועניין וכך גם יחס הקטין אליו. בתביעה, עותרים המשיבים להצהיר כי הקטין הוא בנו של המבקש.
המבקש מתנגד לתביעה בטענה כי האם מגזימה בתיאור הקשר הרומנטי, הוא מעולם לא קיים עימה מערכת יחסים מחייבת, אם כי מודה שהתגוררו יחדיו לפרקים, סייע לאם כספית מדי חודש, תמך בה בתקופת ההיריון ונתן הלוואה למימון ברית המילה, כן מודה כי הוא נקשר אל הקטין, אוהב אותו כבנו, תמך בו לאורך כל חייו ותומך בו גם היום. המבקש טוען בכתב הגנתו כי הוא נוטה להאמין שהקטין הוא בנו אם כי אינו בטוח בכך הואיל ולטענתו האם קיימה מערכת יחסים גם עם גברים אחרים. לטענתו, ספק אם במקרה זה טובתו של הקטין לברר את האבהות ע"י בדיקת מדעית, באשר אם יוכח כי המבקש אינו האב, ייגרם לקטין נזק כפול בשל נתק סופי ומוחלט שיווצר בינו לבין הקטין וכפועל יוצא תיפסק תמיכתו הכלכלית.
בהחלטה נשוא הבקשה, קבע בימ"ש קמא, כי דווקא עמדתו של האב מעידה על הצורך בבדיקת האבהות, יחד עם זאת, על מנת לשמור על הקטין מפני תוצאות הבדיקה, הורה על ביצועה ושמירת תוצאותיה חסויות, היה ויתברר כי המבקש אינו אביו של הקטין, שכן אזי, ניתן יהיה לפתור את המחלוקת בהליך טיפולי או ע"י הליך אימוץ, הכל על פי טובת הקטין.
על החלטה זו הוגשה כאמור בקשת רשות הערעור דנא בטענה, כי בימ"ש קמא התעלם משיקולי טובת הילד עת הורה על עריכת הבדיקה עוד טרם נבדקה טובת הילד בנסיבות הספציפיות של מקרה זה וחזר על נימוקי התנגדותו כפי שפורטו לעיל.
דין הבקשה להדחות.
ההלכה, בטרם חקיקת חוק מידע גנטי, תשס"א - 2000 (להלן "חוק מידע גנטי") קבעה כי בית משפט אינו מוסמך לצוות על עריכת בדיקה גנטית נגד רצונו של אדם ולפיכך, הגם שהראיה הטובה ביותר להוכחת אבהות היא אכן בדיקה מדעית, לא מין הנמנע, כי אם נבצר לבצע את הבדיקה בשל סירוב לבצעה או בשל קושי אחר, תוכח האבהות בראיות אחרות על פי נסיבות כל עניין לגופו. עוד נקבע כי עצם הסירוב לבצע הבדיקה מהווה ראיה לחיזוק טענת האבהות [ע"א 548/78
אלמונית נ. פלוני, ל"ה (1) 736].
חוק מידע גנטי שינה את המצב המשפטי שהיה קיים באופן שנקבעו בו סייגים לביצוע הבדיקה בנסיבות ספציפיות כמו חשש ממזרות ומאידך, תיקון מס' 3, בסעיף 28 ו (א) לחוק, מאפשר לבית המשפט לצוות על בדיקה גנטית גם ללא הסכמת הנבדק אם שוכנע כי יש סיכוי סביר לנכונות הטענות בדבר קשרי משפחה הנטענים וניתנה לנבדק הזדמנות להשמיע את התנגדותו למתן הצו.
ככלל, בהעדר נסיבות מיוחדות וסייגים כאמור בחוק מידע גנטי, גילוי זהותו של האב הביולוגי עולה בקנה אחד עם טובתו של קטין. טובת הילד מחייבת את ביצוע הבדיקה משיקולים ואינטרסים כבדי משקל, כגון, הזכות לשמירת כבודו האישי האנושי לשם הבטחת זכויותיו על פי הדין האישי שלא להיחשב לבן בלי אב לרבות הזכות שלא יישאר "שתוקי"; זכות הילד לדעת "מי הוא" כזכות הנגזרת מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ידיעתו של אדם מי אביו ומי אימו היא זכות מן הטבע כילוד אנוש לדעת מה מוצאו; הזכות לשמור זכויותיו הקנייניות הנובעות מקשר דם לרבות זכות למזונות וירושה; זכויותיו המשפחתיות האנושיות; אינטרס נפשי פסיכולוגי של הקטין לדעת מי האב; אינטרס ההמשכיות וחשיבות השלמת "מעגל החיים"; אינטרסים גנטיים, כמו הצורך בידיעת ההיסטוריה הגנטית-רפואית; הקטנת הסיכוי של גילוי עריות; אינטרסים שנוגעים לאחרים ולקטין כיצור חברתי, הזכות לשיווין והזכות לגילוי האמת [ראו בהרחבה תמ"ש (ת"א) 87471/00
פלוני (קטין) נ. פלוני, פ"מ, פסקי דין לענייני משפחה, תשס"א-2001 ].
זכות זו באה לידי ביטוי גם ב
אמנת האום בדבר זכויות הילד (1989) הקובעת בס' 7 :
"הילד יירשם תיכף לאחר לידתו, ותהיה לו מלידתו הזכות להיקרא בשם, הזכות לקבל אזרחות, וככל האפשר הזכות להכיר את הוריו ולהיות מטופל על ידם"
בענייננו, המבקש מתנגד לבדיקה בטענה, כי עלול להיגרם נזק לקטין היה ויתברר שאינו אביו, שכן הוא ינתק יחסיו עימו ויפסיק תמיכתו הכלכלית. טענה זו אין לקבל ואין להבין, שהרי יצירתו של נזק כזה תלויה אך ורק ברצונו הטוב או רצונו הרע של המבקש עצמו. בעיקר אין לקבל טענה זו על רקע הודאתו של המבקש, כי הקטין רואה בו אב והוא רואה בו בן ומתייחס אליו ככזה לכל דבר ועניין החל ממהלך ההיריון, מסיבת הברית, כך בהמשך מיום הולדתו לאורך מהלך חייו ועד היום. הנה כי כן, מערכת יחסי אב-בן זו התפתחה בין השניים למרות טענת המבקש כי הוא אינו בטוח באבהותו לאור קשרי האם עם גברים אחרים. משמע, לא הביטחון שהמבקש הוא אביו של הקטין הביא אותו לנהוג בקטין כבן לכל דבר ועניין ולא הוא יצר את הקשר ההורי, ומכאן המסקנה, כי אילו אכן טובת הקטין הייתה עומדת לנגד עיניי המבקש אזי לא היה מאיים בניתוק הקשר שתלוי אך ורק בו וברצונו.
זאת ועוד, אילו אכן חשש המבקש בתום לב משלילת האבהות ע"י בדיקה גנטית, היה בוודאי מסכים להצהרת אבהות ללא בדיקה, זאת לא עשה.
במקרה דנא, לא קיים חשש ממזרות ולא הועמד בתום לב, כל אינטרס אחר שיש בו להצדיק את שלילת הבדיקה. בנסיבות הקיימות מלאו התנאים לצוות על ביצוע הבדיקה ללא הסכמת המבקש בהתאם להוראות סע' 28ו (א) לחוק מידע גנטי, מה גם כי בית משפט קמא הבטיח באופן ראוי, את שלומו של הקטין מנזק העלול להיגרם, היה וימצא כי המבקש אינו אביו של הקטין, בכך שהורה על חיסיון תוצאות הבדיקה.
הבדיקה תבוצע לפיכך בהתאם לצו בימ"ש קמא ועל פי הוראות סע' 28 ו (ג) לחוק מידע גנטי.
הבקשה נדחית.
המבקש ישא בהוצאות ושכ"ט ב"כ המשיבים בסך של 5800 ש"ח.
העירבון שהופקד יועבר למשיבה.
ניתנה היום, י"ד אלול תשע"א, 13 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.