נוכחים:
גזר דין
הנאשם, אסאמה בן סעיד דאוד, יליד 1967, הורשע ביום 10.2.11 לפי הודייתו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום המייחס לו עבירה של ריבוי נישואין, לפי סעיף 176 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
על פי העובדות המפורטות בכתב האישום, ביום 23.3.06 נשא הנאשם לאישה את הנד סעודי נאשף, בהיותו נשוי מאז שנת 1994 לאישה אחרת בשם מגאדה דאוד ראבי.
נישואיו להנד סעודי נאשף אושרו בבית השרעי בטייבה ביום 10.12.07, מיום עריכתם, 24.3.06.
משהורשע הנאשם – נתבקש תסקיר.
מתסקיר שירות המבחן עלה כי מדובר בישראלי כבן 44, יליד קלקיליה, המתגורר מזה כ-16 שנה בג'לג'וליה עם אשתו הראשונה, מגאדה דאוד ראבי, מורה כבת 50, לה אין ילדים. לאחרונה נשא אישה שניה, הנד סעודי נאשף, עוזרת גננת כבת 35, תושבת טייבה, להם תאומים כבני שנה והיא נמצאת בשלבי הריון מתקדמים. לה גם ילדה בת 10 מנישואין קודמים.
הנאשם, אדם נורמטיבי, מתגורר לסירוגין עם נשותיו בטייבה ובג'לג'וליה לפי סדר שבועי, המתואם עם נשותיו.
הנאשם הודה בעבירה ולקח אחריות.
הסביר כי נשא אישה שנייה בשל בעיית פוריות של אשתו הראשונה, ונוכח רצונו להביא ילדים לעולם.
אשתו הראשונה הסכימה לנישואיו השניים ותמכה בהם, ולה קשר משמעותי עם ילדיו, כאשר נישואיו השניים חיזקו את הקשר הזוגי ביניהם והוא ממשיך להתייחס אליה בכבוד ובהערכה. נשותיו אישרו יחסים טובים ותומכים מצדו.
על מנת שלא לפגוע בתפקודו התעסוקתי ובמחויבותו המשפחתית החיובית, באה המלצת שירות המבחן להימנע מהרשעה ולהטיל צו של"צ בהיקף של 180 שעות.
ביום 16.6.11 טענו הצדדים לעונש.
ב"כ המאשימה תוך הסתמכות על פסיקה בעבירת ריבוי נישואין, בה נקבע רף עונשי של מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח ובנסיבות מקלות - לריצוי בדרך של עבודות שירות, עתר להשאיר ההרשעה על כנה, ובהתחשב בטיב העבירה ובנסיבות להטיל על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות ומאסר מותנה.
ב"כ הנאשם, עו"ד מכלוף, ציין כי מדובר באקדמאי, נורמטיבי. לפי הלכת כתב הרשעה תפגע בעבודתו, הואיל ולאחר קורס שעבר, חפץ להירשם כקבלן באיגוד הקבלנים, ואם יוכתם עברו לא תתקבל מועמדותו ותיפגע פרנסתו.
עוד טען שבנסיבות המשפחתיות הנישואין השניים רק חיזקו את התא המשפחתי, וכן הוסיף כי בהבדל מיהודי, שיכול לקבל היתר לשאת אישה שנייה לפי פסק דין סופי של בית דין רבני, למוסלמי אין פתרון דומה ולפיכך מדובר בחוק מפלה.
לפי אלו עתר לאמץ את המלצת תסקיר שירות המבחן, לבטל את הרשעת הנאשם ולהטיל עליו צו של"צ בהיקף של 180 שעות.
על פי ההלכה הנהוגה, משהודה נאשם בעבירה המיוחסת לו יש להרשיעו כדי לשמור על שוויון בפני החוק.
בר"ע 432/85 גדעון רומנו נ' מדינת ישראל (1985) נפסק כי:
"בעקבות ההודאה בעובדות או בעקבות המסקנה השיפוטית שעבירה פלונית הוכחה כדבעי לאור הראיות שהובאו בפני בית המשפט, גם באה בדרך כלל ההכרעה לפיה יש להרשיע את הנאשם. רק בנסיבות יוצאות דופן, בהן אין יחס סביר בין הנזק הצפוי מן ההרשעה בדין לבין חומרה של העבירה, נוקט בית המשפט לפעמים בחלופה של הטלת מבחן ללא הרשעה. ההמנעות מן ההרשעה הופכת, כמובן, באופן תיאורטי לקשה יותר ככל שהעבירה חמורה יותר..."