פתח דבר:
1. לפניי תביעה לפיצוי בסך של 60,000 ש"ח בגין נזקים שנגרמו לתובע, לטענתו, עקב רשלנות מקצועית של הנתבע, שהינו עו"ד במקצועו, בטיפולו בענייניו של התובע.
2. על פי הנטען בכתב התביעה, פנה התובע, מר יוסרי עואודה (להלן: "
התובע
") לנתבע, עו"ד וליד ס. חטיב (להלן: "
הנתבע
") כדי שייצג אותו במסגרת הליכים משפטיים שנקטה נגדו חברת "מירס תקשורת בע"מ" (להלן: "
מירס
") בבית משפט השלום בתל אביב (ת"א 7021211/09) וכדי שינקוט עבורו בהליכים נגדה. התובע טען כי במסגרת הייצוג התרשל הנתבע בכך שלא טיפל בענייניו כפי שסוכם וכתוצאה מכך ניתן נגדו פסק דין, שבעקבותיו נפתח נגדו תיק הוצל"פ וננקטו נגדו הליכי עיקול בחשבונותיו.
3. הנתבע הכחיש את טענות התובע וטען כי לא התרשל בתפקידו. לטענתו, הוא כלל לא מכיר את התובע וכי אחיו הוא שפנה אליו והוא יידע אותו על הסכנות הטמונות במחדל מצידו ומצד התובע והפציר בו להיפגש עם התובע על מנת לסכם את עניין הייצוג, לרבות הסדרת נושא שכר הטרחה וקבלת תשלום ראשוני. לטענתו, אם נגרם נזק כלשהו לתובע, אזי יש לראות בתובע כגורם האחראי לו, מאחר שהוא לא עמד בתנאי הכספי שהוא הכרחי להתחלת הטיפול ולכן אין לתובע להלין אלא על עצמו.
4. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם. מטעם התובע הוגשו תצהיריהם של התובע עצמו ושל אחיו, מר מייס עואודה והנתבע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו. כל המצהירים נחקרו בפניי על תצהיריהם.
5. כמו כן, העיד בפניי עו"ד אמיר סלימאן, אשר עבד במשרדו של הנתבע במועדים הרלוונטיים לתביעה ושמו הוזכר על ידי הצדדים כמי שמעורב בעניין ובהסכמת הצדדים צורף החומר שבתיק החקירה במשטרה כחלק מחומר הראיות בתיק שבפניי.
תמצית טענות התובע:
6. התובע טען כי פנה, יחד עם אחיו, לנתבע בחודש ינואר 2009 וכי מסר את כתב התביעה שהוגש נגדו במשרדי הנתבע ביום 17/03/09 וסוכם ביניהם כי הנתבע ייצג אותו. לטענתו, הנתבע אמר לאחיו ששכר הטרחה ייקבע על בסיס אחוזים שייפסקו בתביעה שיגיש בשמו נגד חברת מירס והוא לא דרש ממנו שכ"ט לאחר שהעביר לטיפולו את התביעה שהוגשה נגדו.
7. התובע טען כי הנתבע התרשל בטיפול שקיבל על עצמו עבורו ולא טיפל בעניינו כפי שסוכם. לטענתו, בכל פעם שהתקשר למשרד הנתבע וביקש לדעת על התקדמות הטיפול, השיב לו הנתבע כי העניין מטופל וכי הוא נקט בהליכים משפטיים עבורו. בדיעבד התברר כי הנתבע הציג בפניו מצג שווא ולא טיפל בענייניו וכי לא זו בלבד שלא הגיש כתב תביעה, הוא אף לא הגיש כתב הגנה וביום 23/04/09 ניתן נגדו, ללא ידיעתו, פסק דין בו חויב לשלם למירס סך של 13,492 ש"ח בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
8. התובע טען כי הנתבע לא דאג ליידע אותו על מתן פסק הדין וחברת מירס נקטה נגדו בהליכי הוצל"פ ונפתח נגדו תיק הוצל"פ על סך 17,654 ש"ח בלשכת ההוצל"פ בתל אביב. כמו כן, ננקטו נגדו הליכי עיקול על סך 19,178 ש"ח בחשבונותיו בבנק יהב, בנק לאומי ובמד"א בנצרת עילית.
9. התובע טען כי לאחר שננקטו נגדו הליכי העיקול הוא פנה פעם נוספת לנתבע, אשר השיב לו בצורה פוגעת וגרם לו בהתנהלותו בושה רבה ועגמת נפש.
10. התובע טען כי הנתבע עוול כלפיו בעוולות לפי פקודת הנזיקין, רשלנות והפרת חובות חקוקות בניגוד לכללי האתיקה, לפי חוק לשכת עורכי הדין וכן עוול כלפיו לפי חוק איסור לשון הרע. לטענתו, הנתבע לא נהג כעו"ד סביר, מיומן וזהיר והתרשל כלפיו ואף השפיל אותו ולא נהג כפי שמצופה מעו"ד לנהוג.
11. התובע טען כי כתוצאה ממחדליו של הנתבע נגרם לו נזק ממון בסך של 25,000 ש"ח, וכי לו היה הנתבע מטפל בעניינו יש סיכוי טוב שהתביעה נגדו היתה נדחית או מצטמצמת באופן ניכר. כמו כן, לטענתו, נגרם לו נזק שאינו ממוני בסך של 35,000 ש"ח בגין עגמת נפש, צער, סבל וטרדה, בעקבות העיקולים שננקטו נגדו בבנקים ובגופים שונים, אותו הוא תובע כפיצוי סטטוטורי לפי חוק איסור לשון הרע, ללא צורך בהוכחת נזק.
תמצית טענות הנתבע:
12. הנתבע טען כי אינו מכיר את התובע אלא את אחיו וכי התובע מעולם לא פנה אליו ולא ביקש ממנו לייצגו בתביעת מירס, אלא אחיו הוא שהביא לו את מסמכי התביעה, אך מאחר שלא נמסרו לו פרטי המקרה הוא לא סיכם איתו את תנאי ההתקשרות ביניהם באותה תביעה ואף לא בעניין התביעה נגד מירס. לטענתו, התובע פנה למשרדו לראשונה רק כחודש לאחר חג אלפיטר, בסוף ספטמבר, בלוויית אחיו כאשר ביקש לקבל את מסמכיו בחזרה ממנו וכי עובר לאותה פגישה הוא כלל לא הכיר אותו ולא סיכם איתו דבר.
13. הנתבע טען כי לאחר שאחיו של התובע הביא בפניו את כתב התביעה של מירס הוא התקשר למרכז המידע הארצי ונדהם לגלות שהתביעה הובאה בפניו באיחור וכי כבר ניתן נגדו פסק דין בהיעדר הגנה. לטענתו, בעת שנודע לו על פסק הדין הוא מיהר לעדכן את אחיו של התובע בעניין והעמיד אותו על הסכנות הטמונות במחדל מצידו ומצד התובע, אך הוא לא שיתף פעולה איתו, למרות שביקש ואף הפציר בו להיפגש עם התובע עצמו על מנת לסכם את עניין הייצוג, לרבות הסדרת נושא שכר הטרחה וקבלת תשלום ראשוני.
14. הנתבע טען כי מעולם לא הציג מצג שווא או מצג כוזב בפני התובע או אחיו ולא הטעה אותם וכי פעל ככל עו"ד סביר, אך מאחר שלא הסכים לפתוח לתובע ולאחיו תיק במשרדו בחינם וללא כל התחייבות כספית, החליט התובע להגיע עם אחיו למשרדו כדי לקבל את מסמכיו בחזרה כיוון שלא רצה לשלם לו את שכר הטרחה שדרש. כמו כן, לטענתו, הוא לא הטיח בתובע דברים באופן גס ומחפיר והדבר מהווה עלילת שווא ושקר לשמו.
דיון:
15. לאחר שעיינתי בקפידה בכתבי הטענות ובראיות שהוגשו לתיק מטעם הצדדים, ובחנתי את סיכומי ב"כ הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, חלקית, וזאת ממכלול הטעמים שיפורטו להלן.