החלטה בתיק ת"צ 53364-11-10

א.       בפניי בקשה לאישור הגשת תובענה ייצוגית כנגד המשיבה בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "הבקשה").

ב.       על-פי הנטען בבקשה:

          המשיבה, פאב מסעדה כאמל בע"מ, היא המפעילה והבעלים של פאב-מסעדה הידוע בשם "הכאמל" (להלן: "הכאמל"), המצוי בחופה הדרומי של חיפה.

          ביום 26.6.2010 הגיעו המבקשים, אשר סולדים מעישון סיגריות, לכאמל על מנת לבלות בו, והתיישבו במתחם המקורה המצוי בחלקה הפנימי של המסעדה, והמסומן כאזור אסור לעישון.

          מספר דקות לאחר שהמבקשים התיישבו סביב שולחנם, הגיע לאזורם עשן מסיגריות שעישנו לקוחות ששהו באזור האסור לעישון.

          המבקשים פנו למלצרית על מנת שתפנה ללקוחות המעשנים בבקשה לחדול מעישון. המלצרית אכן פנתה אל הלקוחות המעשנים, ואולם זמן מה לאחר מכן, שבו לקוחות ששהו במסעדה לעשן, ופניותיהם הנוספות של המבקשים למלצרית ולאחראי המשמרת בכאמל - לא הועילו.

          עוד נטען בבקשה, כי המבקשת מס' 2 אף פנתה לאחת המלצריות בכאמל בשאלה האם מותר לעשן בשטחי הכאמל, והיא נענתה שהעישון מותר במקום.

          כמו כן טענו המבקשים, כי הסתבר להם שהמשיבה מעודדת עישון בתחומי הכאמל
על-ידי כך שהיא מספקת כוסות פלסטיק חד-פעמיות המלאות במים עד למחציתן, על מנת שאלה ישמשו כמאפרות מאולתרות.

          נטען בבקשה כי גם העובדים בכאמל מעשנים בשטח המסעדה באין מפריע.

          בבקשה צויין כי המבקשים מס' 1 ומס' 3 שבו למקום ביום 14.8.2010 וביום 11.9.2010, והבחינו בלקוחות המעשנים בכל שטחי המסעדה ואף צילמו תמונות (שהעתקן צורף כנספח ג' של הבקשה).

ג.        המבקשים טוענים כי המשיבה מפרה באופן עקבי את הוראות החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג-1983 (להלן: "החוק למניעת עישון"), ולא רק שהמשיבה ועובדיה אינם עושים דבר על מנת לקיים את הוראות החוק, אלא הם בוחרים שלא לקיים כלל את הוראות החוק בפרהסיה, ואף עובדי המשיבה עצמם נוהגים לעשן בתחומי הכאמל.

          עוד טוענים המבקשים כי בהתאם לנתוני האגודה למלחמה בסרטן, מידי שנה מתים בישראל כ-1,500 איש כתוצאה מחשיפה לעישון כפוי, הגורם למחלות שונות (נספח א' של הבקשה).

          על-פי הנטען בבקשה, נזקם של המבקשים הוא בלתי ממוני, ומתבטא בפגיעה באוטונומיה של הפרט, על-ידי חשיפתם הלא רצונית לעשן סיגריות, נזק בריאותי מצטבר, כמו גם עוגמת נפש.

ד.       עילות התביעה של המבקשים הן: הפרת החובה החקוקה בחוק למניעת עישון, פגיעה באוטונומיה ועוולת הרשלנות. לטענת המבקשים, המשיבה התרשלה בכך שלא פיקחה ולא עשתה די על מנת למנוע עבירות לפי החוק למניעת עישון. כמו כן, המשיבה עודדה בפועל את לקוחותיה לעשן וסיפקה לכל דורש מאפרה בדמות כוס פלסטיק חד-פעמית מלאה מים עד חציה.

ה.       הקבוצה שאותה מעוניינים המבקשים לייצג בבקשה זו, מוגדרת כקהל הלקוחות של המשיבה שאינם מעשנים ואשר נחשפו שלא מרצונם לעשן סיגריות בעת שהותם בשטחי הכאמל בתקופה שבין יום 7.11.2007 ועד להגשת הבקשה, ועד בכלל.

          המבקשים בחרו ביום 7.11.2007, כתחילת התקופה לצורך הגדרת הקבוצה, הואיל ויום זה הוא תאריך כניסתו לתוקף של תיקון מס' 2 לחוק למניעת עישון, שהטיל על מחזיק מקום ציבורי חובה למנוע עישון בשטחו.

ו.        הסעד אותו מבוקש לפסוק לחברי הקבוצה הוא פיצוי בסך של 500 ש"ח לכל תובע, ולחלופין במידה ויהי קושי באיתור חברי הקבוצה - מבוקש סעד לטובת הציבור.

ז.       המשיבה הגישה תגובה מפורטת לבקשה ביום 17.3.2011.