נתוני רקע
1. התובעים הם בעלי נכס הנמצא במשק מס' 35 במושב צרופה הכולל אף דירת מגורים בשטח של 110 מ"ר הכוללת חמישה חדרים, מטבח, שירותים ומרפסת ושצמודות לה שתי גינות, אחורית וקדמית (להלן - "הדירה"). אין עוררין כי ביום 14.3.02 נערך ונחתם חוזה שכירות מכוחו שכרו הנתבעים את הדירה לתקופת שכירות מיום 16.6.02 עד ליום 15.6.03. לאחר מכן הותנה כי לשוכרים תהא הזכות להאריך את תקופת השכירות לחמש תקופות, בנות שנה כל אחת, באופן שמכל מקום תפונה הדירה ביום 15.6.08.
2. התובעים הגישו בפניי תביעה כספית נגד הנתבעים על סך של 75,213 ש"ח. נטען כי חרף האמור בחוזה השכירות הנ"ל לא פונתה הדירה ביום 15.6.08, אלא ביום 1.9.08. לנוכח זאת נטען לדמי שכירות ראויים בסכום של 8,750 ש"ח וכן לתשלום בגין חשבון מים, חשמל וועד מקומי. בגין כך נתבע סכום של 11,698 ש"ח.
3. בנוסף לכך נטען כי הנתבעים לקחו מהדירה שמונה מזוזות שערכן עולה כדי 1,440 ש"ח.
4. עיקר מניינה של תביעת התובעים נסמך על נזקים שנגרמו לדירה ולגינות הצמודות לה. אלו נישומו בחוות דעתו של השמאי דני גורביץ (להלן - "גורביץ") בסכום כולל של 57,461 ש"ח.
5. הנתבעים התגוננו בפני התביעה. נטען על ידם כי הדירה שהושכרה להם הייתה בבית ישן ולא משופץ. משום כך, וטרם תחילת השכירות, ניתן להם לערוך עבודות שיפוץ נרחבות. אלו גרמו לכך שלא זו בלבד שהנתבעים לא גרמו כל נזק לדירה, היא אף הוחזרה לתובעים במצב טוב יותר מזה שקיבלוה. נטען כי הצדדים הגיעו להסכמה בעל-פה להאריך את חוזה השכירות. חרף זאת, ובמפתיע, שינו התובעים טעמם ודרשו את פינוי הנתבעים לאלתר. הנתבעים לא יכולים היו לעשות כן ופינו את הדירה ביום 22.8.08.
6. הנתבעים הכחישו את הנזקים שנגרמו לדירה. הם העלו שורה של עילות קיזוז. נטען לכך שיש לבצע תחשיב של הפרשי שער מכוחו חייבים התובעים לנתבעים סכום של 3,602 ש"ח. עוד נטען כי במהלך תקופת השכירות הסכימו התובעים שהנתבעים ישימו לפני הדירה קונטיינר שלהם. התובעים מונעים מן הנתבעים את פינוי הקונטיינר, לנוכח העובדה שהניחו בצידו קרוואן המונע את פינויו. משום כך הם דורשים לקזז את עלותו של הקונטיינר או דמי שימוש ראויים בגינו. נטען כי הנתבעים פרצו, או הניחו לאחרים להתפרץ לקונטיינר, ולגנוב ממנו כלי עבודה ששימשו את הנתבע 1 (להלן, גם "אבי") לתחביביו ועיסוקיו. אילו נישומו בסכום של 39,856 ש"ח. עוד נגנבו 25 מצברים שנרכשו על ידי אבי לעסקת קונסיגנציה. עוד נטען כי נגנבו חלקי רכב שונים, שעולים כדי סך של 30,000 ש"ח. הנתבעים נסמכו בהגנתם על חוות דעתו הנוגדת של השמאי מיקי שחם (להלן - "שחם").
עילות הקיזוז האמורות, כך טענת הנתבעים, מכל מקום עולות על סכום התביעה.
7. הוריתי על הגשת תצהירי עדויות ראשיות והראיות נשמעו, מהחל עד כלה. מטעם התובעים נמסרו עדויותיהם של התובע 1 (להלן, גם "דני"), גורביץ והתובעת 2 (להלן, גם "מינה"). כן נמסרו עדויותיהם של מר חן כרמי (להלן - "כרמי"), מי ששכר את הדירה בסמוך לתחילת תקופת השכירות של הנתבעים, ושל גב' אופירה כלפה (להלן - "אופירה"), מי ששכרה את הדירה לאחר שפונתה על ידי הנתבעים, כשם ששכרה את הדירה, לפני ששכר אותה כרמי.
מטעם הנתבעים נמסרו עדויותיהם של אבי ושחם. כמו כן נמסרה עדותו של מר אליהו חבה, מי שסייע לנתבעים לפנות את חפציהם האישיים ואת הפסולת שהם לא נזקקו לה, במהלך פינוי הדירה.
8. להלן אדרש להכריע בסוגיות שבפניי. אלו יעלו, בסופה של דרך, כי במרבית הסוגיות ההר הוליד עכבר. אכן, בדעתי לאמץ ללא סייג את תביעתם הצודקת עד מאוד של התובעים, ככל שעסקינן באי פינוי הדירה במועד, ובמתחייב מכך. לאחר מכן, כמסתבר, גרמו יחסי האיבה שבין בעלי הדין, להניח בפניי עילות-סרק שבדעתי לדחות את מרביתן, הן ככל שעסקינן ביתרת התביעה של התובעים, הן ככל שעסקינן בעילות הקיזוז של הנתבעים.
לעניין הארכת חוזה השכירות
9. חוזה השכירות נוסח על ידי מינה. נרשם שם כי חוזה השכירות יוארך, אוטומטית, לחמש תקופות אופציה שנתיות. כך, ככל שהנתבעים לא ימסרו לתובעים הודעה בכתב מראש של 45 יום על כוונתם שלא לממש את תקופת האופציה הבאה. ממילא, נהיר לחלוטין כי על התובעים לא רבצה כל חובה למסור הודעה זו או אחרת לנתבעים, כנטען על ידי בא כוחם. אף חסרת שחר היא הטענה כי עליהם לשלם קנס מוסכם בסכום של 1,000 דולר. זה הותנה, אך כנגד הנתבעים, ככל שיבקשו להפסיק את חוזה השכירות בעיצומה של שנת אופציה כלשהי, באופן שהעניין חסר כל רלוונטיות.
אכן, נהיר שבין ב"כ הצדדים התקיים משא ומתן באשר להארכת חוזה השכירות. משא ומתן זה לא הבשיל לכדי חתימת חוזה שכירות חדש. משאלו היו פני הדברים אמורים היו הנתבעים לפנות את הדירה ביום 15.6.08.
10. משיחה שהוקלטה בסתר ושהתקיימה בין דני לבין אבי נהיר לחלוטין כי הנתבעים נקטו כלפי התובעים בדרך כוחנית ונפסדת בכך שלא פינו את הדירה, ואף מסרו שהדבר ייעשה, באורח סתמי ולא ממוקד, אי-שם בחודש אוגוסט, כאשר יימצא להם פתרון למגוריהם. אין בדעתי להכריע בשאלה האם הדירה פונתה ב- 22.8.08 או ב- 31.8.08. משנהגו הנתבעים באופן כוחני לא יעלה על הדעת להעניק להם "פרס", באופן שיום לאחר מועד הפינוי השרירותי שלהם, אין עליהם לשלם דמי שכירות ראויים. התובעים אמורים היו לכלכל צעדיהם על יסוד ההנחה שהדירה תפונה ביום 15.6.08. משעה שהדבר לא נעשה הם נמצאו, שלא בטובתם, בערפל. מזלם של הנתבעים משחק להם, ועד מאוד, בכך שהתובעים הסתכנו והתקשרו בחוזה עם אופירה על יסוד ההנחה שהדירה תפונה עד 1.9.08. הם יכולים היו, באופן סביר, לא להסתכן בחתימת חוזה אלא לאחר שהדירה תפונה, מתי שתפונה. רק אז הם אמורים היו לחפש דייר חליפי. או-אז התובעים אמורים היו לשלם דמי שכירות ראויים לא לתקופה של חודשיים וחצי, אלא לתקופה ארוכה פי כמה.
ועוד משחק להם מזלם של הנתבעים בכך שהתובעים דורשים מהם אך דמי שכירות ראויים המבוססים על סך 3,500 ש"ח, כמוכח בחוזה השכירות שכרתו עם אופירה. אילו היו מבקשים לצרף לכך פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם עקב התנהגותם הכוחנית והנפסדת של הנתבעים, בעשיית דין עצמית, הם היו זוכים לפסיקתו על ידי, וביד נדיבה מאוד.
11. כללם של דברים: התובעים זכאים לקבל מן הנתבעים, בגין דמי שכירות ראויים ותשלומים המתחייבים עקב כך, לסכום של 11,698 ש"ח, כנתבע על ידם בכתב התביעה.
לעניין המזוזות
12. איני רוחש אמון לגרסתם של התובעים בעניין זה. אף לא נמצא כל מענה עובדתי לטענתם של הנתבעים אודות העובדה המופרכת שבדירה אין אף 8 דלתות, באופן שלא ניתן היה לגנוב את המזוזות כנטען.