פסק-דין בתיק ת"ק 18845-07-10

בפני תביעתם של התובעים לתשלום תגמולי ביטוח מאת הנתבעת בשל ביטול נסיעה שתוכננה ליום 9/12/2009 בשל אשפוזו של התובע בבית החולים.

התובעים הינם בעל ואישה. במועדים הרלבנטיים לתובענה, החזיק כל אחד מהתובעים בכרטיס אשראי מסוג ישראכרט, המעניק בין היתר ביטוח נסיעות לחו"ל כהטבה למחזיק הכרטיס. לצורך הפעלת הפוליסה וכניסתה לתוקף, על מחזיק הכרטיס להודיע לחברת הביטוח על רצונו להפעיל את הפוליסה. בעת מתן ההודעה לחברת הביטוח מקבל מחזיק הכרטיס קוד הפעלה, באמצעותו נכנסת הפוליסה לתוקף (להלן: "הפעלת הפוליסה").

כאמור, ביום 9/12/2009, אמורים היו התובעים לטוס לחו"ל.

לטענת התובעים בכתב תביעתם, 4 ימים לפני מועד הנסיעה המתוכנן, חש התובע ברע. יומיים לפני הטיסה, ביום 7/12/09 פנה התובע לקבלת טיפול רפואי במרפאת טר"ם באזור מגוריו ומשם הופנה לבית החולים.

התובע אושפז בבית החולים למשך כשבועיים ימים, בשל מה שהתברר כדלקת בכיס המרה.

התובע טוען בכתב תביעתו כי הודיע לחברת הביטוח על רצונו להפעיל את הפוליסה, בעת שהייתו בבית החולים:

"במהלך ההמתנה בבית החולים, ושוב מתוך מחשבה כי תיכף ומיד ישוחרר, דיווח לחברת הביטוח על כוונתו לצאת לחו"ל."

הנתבעת טוענת כי הואיל והתובעים הפעילו את פוליסת הביטוח, כאשר התובע כבר היה מאושפז בבית החולים, ותוך כדי התהוות האירוע הביטוחי, יש לדחות את תביעתם.

מעבר לזאת, טענה הנתבעת בכתב הגנתה כי הפוליסה מחריגה מצב בריאותי לקוי, שהיה קיים במהלך 6 החודשים שקדמו לצאת המבוטח מן הארץ ובנוסף, מוחרגת תביעה בגין מצב בריאותי במוטב או בבן משפחה קרוב, שהטיפול בו היה צפוי מראש.

בנוסף טענה הנתבעת כי הכיסוי הביטוחי לביטול נסיעה מותנה בקרות האירוע ביום הנסיעה בלבד ואילו האירוע הביטוחי בגינו הגישו התובעים תביעתם, אירע יומיים לפני הטיסה.

לאחר שמיעת הצדדים ועיון בחומר הראיות ראיתי לדחות התובענה.

אין מחלוקת בין הצדדים כי הפעלת הפוליסה על ידי התובעים נעשתה ביום 7/12/2009 בשעה 10:00 בבוקר, בעת שהייתו של התובע בבית החולים, כ-5 שעות לאחר הגעתו לבית החולים.

הצדדים חלוקים בשאלה, האם בעת הפעלת הפוליסה שהה התובע במיון או שהיה במעמד מאושפז, אולם בנסיבות הענין, אין כל נפקות לשאלה זו, וגם אם הייתי מאמץ גרסת התובעים, כי בעת הפעלת הפוליסה שהה במיון והאמין "כי תיכף ומיד ישוחרר", עדיין פטורה הנתבעת מתשלום תגמולי ביטוח בגין נזקי התובעים. אסביר:

סעיף 16(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 קובע כי "חוזה ביטוח לכיסוי של סיכון שבעת כריתת החוזה כבר חלף או למקרה ביטוח שבאותה עת כבר קרה - בטל".

העיתוי בו הופעלה הפוליסה, מלמד על רצון התובעים לבטח עצמם מפני הנזקים הצפויים להם, נוכח ביטול הנסיעה העומד על הפרק, שכן אין למצוא הסבר אחר לעובדה שאצה דרכם של התובעים להודיע למבטחת על נסיעתם ולהפעיל את הפוליסה דווקא בעת שהייתו של התובע בבית החולים, לאחר לילה ללא שינה, כשהוא סובל מכאבים זה מספר ימים.

הואיל והפוליסה הופעלה לאחר קרות האירוע הביטוחי או למצער תוך כדי התהוותו אין התובעים זכאים לפיצוי מכוח הפוליסה.

נוסף על זאת, בהתבסס על הוראת סעיף 6 לפוליסה אין התובעים זכאים לתשלום תגמולי הביטוח:

סעיף 6.1 (א) לפוליסה קובע כי תביעה הנובעת או קשורה במצב בריאות שהטיפול בו היה צפוי במוטב או בן משפחתו הקרוב לא תשולם על ידי הנתבעת.

סעיף 6.1 (ב) קובע כי חברת הביטוח לא תשלם תביעה הנובעת ו/או קשורה במצב בריאותי בו היה המוטב או בן משפחתו הקרוב בטיפול רפואי, ולו תרופתי משך 6 חודשים שקדמו ליציאה מהארץ.