חע"מ
בית משפט לענינים מקומיים רחובות
|
32188-07-10
04/08/2011
|
בפני השופט:
יעל טויסטר ישראלי
|
| - נגד - |
התובע:
עיריית רחובות
עו"ד שרון אורון
|
הנתבע:
גנאדי ליסקביץ
|
| הכרעת דין |
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה על פי סעיף 7 לחוק העזר לרחובות (פיקוח על כלבים) התשנ"ו-1996 (להלן:
"החוק") בכך שכלב שבבעלותו עשה את צרכיו בשטח ציבורי והנאשם לא אסף את הגללים ובגין כך נרשם לו דוח של ברירת קנס בסך של 430 ש"ח.
הנאשם כפר בעובדות כתב האישום בישיבה מיום 28.12.10, טען כי כלבו לא עשה את צרכיו וכי הצרכים שהפקח צילם אינם של כלבו.
ביום 3.8.11 התקיים בפניי הליך הוכחות במסגרתו העידו הפקח מר שי דרורי שאף ערך את הדוח וצילם את התמונות אשר הוגשו לבית המשפט וסומנו ת/1 וכן הפקחית גב' ויוי מיכאל ומטעם הנאשם העיד הנאשם בעצמו.
על פי דברי עדי התביעה, הם ערכו ביחד סיור יזום לאכיפת החוק בנושא צואת הכלבים. שניהם תיארו את דרך הפעולה באופן שהסיור כולל שני פקחים, פקח אחד יושב ברכב ומתצפת ופקח שני יוצא בבגדים אזרחיים ומסתובב במקום המתוצפת. במהלך עבודתם שני הפקחים ראו את הנאשם יוצא עם הכלב ויורד לכוון שד' חן כאשר הכלב אחוז ברצועה, הכלב עצר במגרש חול ועשה צרכיו והנאשם המשיך ללא איסוף הצואה. הפקחית שהיתה לבושה בבגדים אזרחיים ניגשה אל הנאשם והזדהתה, מיד הצטרף אליה גם הפקח. העדים מטעם התביעה ציינו שהיו בקשר עין רציף עם הנאשם בעת ביצוע העבירה ועד שניגשו אליו ואף זיהו אותו במהלך עדותם. שני העדים מטעם התביעה ציינו כי הנאשם הכחיש שהכלב שלו עשה הצרכים ואף גידף אותם במספר מילים ברוסית, סירב להזדהות והתקדם לביתו תוך שהוא מתעלם מהפקחים. גם כעבור מספר דקות כשיצא הנאשם שוב מביתו לעבר רכבו, הוא יצא מהחניה בצורה מהירה ולא התייחס לפקחים שניסו לשוחח עימו. הפקח מר שי דרורי צילם כאמור את מקום העבירה והגללים, התמונות הוגשו וסומנו ת/1, רשם הדו"ח ולאחר מכן אף רשם מזכר בדבר השתלשלות האירוע אשר הוגש וסומן ת/2.
הואיל והנאשם סירב להזדהות נאלצו הפקחים לבצע עבודת איתור לצורך קבלת פרטי הנאשם באמצעות הווטרינר העירוני וכן באמצעות מספר הרכב של הנאשם והצליבו המידע.
הנאשם לא הכחיש כי טייל עם כלבו במועד הרלוונטי במקום העבירה אך טען כי כלבו לא עשה את צרכיו וכי אם הדבר היה קורה, היה משלם את הקנס, עוד העיד הנאשם כי הוא תמיד יוצא עם שקיות ניילון.
הנאשם טען כי הפקחים לא ראו שכלבו הוא שעשה הצרכים ולא יכלו לראות זאת כי הכלב קטן מאוד והפקחית לא עמדה בסמוך אליו וכי ניגשו אליו במרחק 20-30 מטרים מהמקום בו הם טוענים שהכלב עשה צרכיו.
המחלוקת בענייננו הינה עובדתית כאשר בפניי ניצבות זו מול זו גירסת המאשימה וגירסת הנאשם.
לאחר ששמעתי העדויות ובחנתי הראיות שהצדדים הציגו, החלטתי להעדיף את גירסת המאשימה כפי שבאה לידי ביטוי בעדות הפקחים, על פני גירסת הנאשם.
אני דוחה את טענת הנאשם כי הפקחים ו/או מי מהם לא ראו את כלבו עושה צרכיו ודוחה את טענתו כי הגללים שצולמו אינם של כלבו.
שוכנעתי כי הפקחים שמרו על קשר עין רציף עם הנאשם וכלבו שהיה קשור מרגע שיצא ועד שבוצעה העבירה וכי פנו אליו מיד לאחר שבוצעה העבירה.
עדות כל אחד מהפקחים היתה מהימנה ואמינה, הם זכרו את האירוע היטב.
עדויות שני הפקחים תאמו זו לזו לפרטי פרטים ונחה דעתי כי המאשימה עמדה בנטל החל עליה תוך שהוכיחה מעל לכל ספק סביר כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו.
הנאשם עצמו לא הציג כל גרסת הגנה ראויה, הוא לא הכחיש שיצא עם כלבו לטיול אך הכחיש שכלבו עשה את צרכיו, הוא לא מסר את פרטיו לבקשת הפקחים ולפי עדותם נהג איתם בזלזול והתעלמות.
לאור כל האמור לעיל, אני מרשיעה את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.
<#6#>
ניתנה והודעה היום ד' אב תשע"א, 04/08/2011 במעמד הנוכחים.