אזולאי נ' חברת רימון

פסק דין

תקציר התביעה:

התובעים בשתי התביעות, מר משה אזולאי וגב' נורית אזולאי, הם בני זוג אשר רכשו מן הנתבעת, חברת "רימון טיולים", כרטיסים לטיול קבוצתי לארה"ב.

התובעים רכשו טיול זה דווקא מחברה זו מכיוון שחברה זו מתחייבת שלא יהיה מעבר מעיר לעיר בשבת, כאמור בפרוספקט החברה (צורף לכתב התביעה). לטענת התובעים בשל כך הם העדיפו את הטיול בחברה זו למרות שהיה יקר יותר מטיול דומה בחברה אחרת בכמה מאות דולרים.

התובעים טוענים כי החברה ומדריך הטיול ידעו כי הם שומרי מסורת עוד שבוע לפחות לפני הטיול, למן המפגש הקבוצתי הראשון. כך הם מתעדים במכתבם אל הנתבעת.

במהלך הטיול התובעים לא הצטרפו לטיול שנערך בשבת בגלל שמירת המסורת (פרוטוקול הדיון עמוד 2 שורות 19-20). בנוסף, התובעים דאגו להביא עימם, בידיעת המדריך, קופסאות שימורי אוכל מישראל.

ביום שישי ה 28/05/2020 הייתה הקבוצה אמורה לטוס מקנדה לאורלנדו. התובעים הפנו את תשומת ליבו של המדריך כי השעה מתאחרת וכי השבת תכנס לפני בוא הקבוצה למלון והמדריך ענה להם שלא ידאגו.

בפועל הטיסה הגיעה לאורלנדו לאחר כניסת השבת וכמובן שההגעה למלון הייתה בתוך ליל השבת.

כל אחד מן התובעים הגיש תביעה נפרדת והוא תובע סך של 6,200 ₪ כפיצוי

תקציר ההגנה:

כשבוע לפני הטיסה נאמר לתובעים כי הטיסה המתוכננת ביום שישי תהייה טיסה מאוחרת.

התובעים לא דאגו במשך כל הטיול או לפניו, לבקש סידורים מתאימים לכך שלא יחללו את השבת. בכלל זה לא נעשתה כל פנייה לקבלת קומה נמוכה במלון בשבת, התובעים לא ביקשו מפתח חליפי למפתח האלקטרוני או צלחות חד פעמיות בחדר האוכל.

בנוסף, ביום השישי בו הייתה הטיסה נשוא ההליך ולמרות שהתובעים ראו כי כניסת השבת מתקרבת והם עלולים להגיע לאורלנדו לאחר כניסת השבת, הם לא ביקשו מהמדריך שידאג לכך שלא יחללו את השבת. לטענת הנתבעת, לו היו התובעים פונים למדריך ניתן היה לבצע סידורים מתאימים כך שהיו יכולים להגיע למלון טרם כניסת השבת.

הנתבעת מצביעה על כך כי התובעים נזכרו להעלות את טיעוניהם רק שבועיים לאחר אותו האירוע ולא העלו כל טענה בעת התרחשותו.

דיון והחלטה:

בראש ובראשונה יש לשים לב כי אין מדובר בטיול המוגדר כטיול לשומרי מסורת. מאידך, בפירסום של הנתבעת מצויין במפורש כי 'אין מעבר מעיר לעיר בשבת', מכאן כי פירסומי הנתבעת מכוונים לאוכלוסיה אשר מקפידה על שמירת השבת.

כמו כן, יש לשים לב לכך שהמדריך מטעם הנתבעת, מר רגב, אישר לפרוטוקול (עמוד 3 שורה 12) כי הוא ידע שהתובעים הם דתיים ושומרי שבת. מאידך, אין מחלוקת כי, במהלך הטיול, התובעים לא התנהגו ככאלה. הם לא התנגדו לקבל חדר בקומה עשירית במלון, הם לא ביקשו לקבל כלים חד פעמיים ועוד. לעניין זה ניתן לראות גם את עדותו של התובע עמוד 2 שורה 19) שם הוא מתאר כיצד המדריך פנה אליו כי יעשה סיור באוניה בשבת. מתוך תיאור זה ניתן להבין כי המדריך לא התייחס אל התובעים כאל שומרי שבת, במהלך הטיול.

בנוסף, יש לשים לב כי הטיסה נשוא ההליך היתה טיסה מתוכננת ולא איחור או שיבוש של תיכנון. מאידך, הנתבעת מציינת בכתב ההגנה (סעיף 9) כי הובא לידיעת הקבוצה, עוד כשבוע לפני היציאה מן הארץ, כי תהיה טיסה ביום שישי בשעה מאוחרת. התובעים לא הכחישו טענה זו. מכאן כי התובעים יצאו מן הארץ, לטיול המסויים, כאשר הם יודעים כי אחת הטיסות מתוכננת ליום שישי בשעה מאוחרת.

ועוד, התובעים טענו כי הם פנו אל המדריך, בטרם הטיסה המסויימת, והפנו את תשומת ליבו לכך שעלולה להווצר בעיה של חילול השבת (עמוד 1 שורה 15 לפרוטוקול). טענה זו נתגלתה כטענה בלתי אמינה. ראשית, אין לה כל תיעוד, לא בכתב התביעה ולא במכתב התובעים אל הנתבעת קודם להגשת התביעה. שנית, בבדיקת הפוליגרף חזרה בה התובעת מן הדברים ואילו התובע יצא דובר שקר. אני קובעת על כן, כי התובעים לא פנו אל המדריך בטרם הטיסה המסויימת.

המדריך טוען (עמוד 2 שורה 7 לפרוטוקול), בשם הנתבעת, כי לו היו התובעים פונים אליו היה יכול בקלות לדאוג לכך שלא היו מחללים את השבת. הוא מעלה שתי אפשרויות, אשר שתיהן נראות סבירות ביותר – אפשרות אחת, היות והנחיתה היתה כחצי שעה לפני כניסת השבת, הוא היה יכול לשכור להם מונית כדי שתיקח אותם ישירות לבית המלון מבלי להתעכב עם כל הקבוצה. השניה, הוא היה יכול לסדר להם מלון בנמל התעופה. דברים אלה מופיעים גם במכתב הנתבעת אל התובעים, בטרם הוגשה התלונה.