1. לפניי תביעה לפינוי מושכר.
בין התובע, הוא המשכיר ובין הנתבעים, הם השוכרים, נחתם ביום 25.6.10 הסכם שכירות לפיו שכרו הנתבעים מאת התובע דירה המצויה במשק התובע בכפר ורבורג. יצויין, כי בפועל הנתבעים שוכרים את הנכס כבר מתקופה מוקדמת להסכם השכירות, על פי הסכם שכירות קודם שנחתם בין הצדדים.
2. לטענת התובע, הפרו הנתבעים את הסכם השכירות הפרות יסודיות שבגינן עותר הוא לפינוי הנתבעים מהדירה, כאשר התובע מבקש למעשה, כי הדירה תפונה בתום תקופת השכירות, כך שהנתבעים לא יממשו את תקופת האופציה העומדת להם על פי הסכם השכירות, החל מיום 31.7.11.
לטענת התובע, בעת שהגיע יחד עם בנו על מנת להחליף את הגג, הסככה, בכניסה למושכר, גילו, כי במקום הותקנו התקנות חשמליות פיראטיות בצורה לא בטיחותית ותוך סיכון האנשים שבבית, ההתקנות כוללות הצבת פנסים בחזית הבית, תוך מתיחת כבלים גלויים מקופסה חשמלית. עבודה זו הינה תוך גרימת נזק רציני לבית ופגיעה אסטטית של המקום. כמו כן הכבל נמתח לאורך ארגז המים ובכך מתקיים סיכון בטיחותי.
התובע טוען, כי הוא ובנו פרקו את המערכת על מנת לצמצם הנזקים, למעט כבל אחד שמסיבה בטיחותית לא פורק.
עוד טוען התובע, כי הנתבעים קדחו חור מהסלון החוצה והתקינו שקעים החשופים לגשם ומסכנים את דיירי הבית, לרבות התובע, כאשר כל העבודות נעשות ללא אישורו של התובע.
התובע טוען, כי הנתבעים ניסו לשכנע אותו להחזיר את המצב לקדמותו, אלא שהתובע סירב ואף הודיע לנתבעים, כי עקב הפרת הסכם השכירות לא תמומש האופציה.
לטענת התובע, לאחר שהודיע על ביטול האופציה, ראה כי הנתבעים מרכיבים מחדש את המערכת חרף התנגדותו ואף דרשו מהתובע, כי ישא בעלות הרכבת המערכת. לאחר מעשה זה, שלח התובע לנתבעים, הן בעצמו והן באמצעות באת כוחו הודעה על ביטול תקופת האופציה.
אם לא די בכך, טוען התובע, כי הנתבעים קיזזו מתוך התשלומים שהם חייבים לשלם לו על פי הסכם השכירות את עלות הרכבת המערכת מחדש.
כן טוען התובע, כי הנתבעים הפרו את הסכם השכירות הפרה יסודית נוספת בכך שלא טיפלו בחלק הגינה האחורי הצמוד לבית, לרבות כיסוח הדשא, החזקה והשקיה בצורה נאותה.
3. הנתבעים טוענים, כי לא הפרו את הסכם השכירות וכי הודעת התובע בדבר ביטול האופציה לא נבעה מעצם טענותיו לעניין הפרת הסכם השכירות, אלא כי סבר, שגם לו עומדת הזכות להחליט על מימוש תקופת האופציה. לטענת הנתבעים, סבר התובע, כי כיוון שהוא מתכוון לעשות שימוש בדירה לצרכים אישיים שלו, אין הוא חייב לאפשר לנתבעים לממש את תקופת האופציה (כלתו של התובע היתה חולה מאוד באותה עת והתובע היה מעוניין שבנו וכלתו עם ילדיהם יעברו להתגורר בסמוך אליו על מנת שיוכל לסייע בידם. מאז נפטרה הכלה ונחיצות הסיוע אף גברה).
הנתבעים טוענים, כי את הרכבת גופי התאורה ביצע התובע בעצמו עוד בתקופת השכירות הקודמת שבין הצדדים, זאת על מנת להאיר את החצר שהיתה חשוכה מאוד. כשסיים התובע להחליף את הגג, לא טרח להחליף שוב את גופי התאורה ולכן ולאחר שפניות הנתבעים אל התובע בעניין זה לא הועילו, נאלצו הנתבעים להביא בעל מקצוע מטעמם וקיזזו סכום זה מהסכומים אותם הם חייבים לתובע
לטענת הנתבעים בנוגע לדשא, חל איסור להשקות גינות עד לחודש אפריל ובכל מקרה על פי הוראות ההסכם יכול היה התובע להשלים את הטיפול על חשבון הנתבעים אם סבר שלא טיפלו בדשא כראוי.
4. במהלך הדיון שהתקיים לפניי, העידו התובע והנתבע, הצדדים סיכמו בעל פה.
לאחר ששמעתי העדים ועיינתי במוצגים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להידחות.
5. ראש וראשית, לא השתכנעתי, כי גם אם אקבל את גרסת התובע באשר להתקנות גופי התאורה בחוץ, כי אמנם התקנתם מהווה הפרה יסודית של הסכם השכירות.
על פי הסכם השכירות, נאסר על הנתבעים לבצע שינויים בבית ללא קבלת הסכמת המשכיר, אך גם התובע הודה במהלך חקירתו, כי ישנם שינויים שהינם שינויים של מה בכך, שינויים מקובלים שאינם מהווים הפרת הסכם השכירות.
איני מוצאת מקום להבחין, בין תליית תמונה על הקיר ובין תליית פנס תאורה בעניין זה. מדובר בתוספת למבנה, שעיקרה בבורג או במסמר המורכב לקיר ושהסרתו הינה פשוטה ואין בהסרתו כל קושי בהשבת המצב לקדמותו. הסבירות וגם אומד דעת הצדדים, כפי שעולה מתוך עדות התובע עצמו מלמדים, כי לא לשינוי זה התכוונו הצדדים בעת שציינו בהסכם השכירות, כי לא ניתן לערוך שינויים במושכר.
6. גם התובע אישר, כי על הסככה בכניסה לבית היתה מותקנת מנורה אחת ושעם החלפת הסככה, ממילא נראה, כי הדרך היחידה להתקנת המנורה מחדש הינה משיכת כבל, זאת כאשר על פי טענת הנתבע, המקום חשוך ולפיכך, לפחות אותה מנורה שהיתה במקום מלכתחילה, צריכה היתה להמשיך ולהיות מותקנת על מנת להאיר את הכניסה לבית.