המשרד להגנת הסביבה - תב'/ת"א נ' אלימלך ואח'

גזר דין

1.הנאשמים הורשעו בעבירות של פגיעה בשמורת טבע – עבירה לפי סעיפים 30 (ד) ו-57 (א) לחוק גנים לאומיים [שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה] התשנ"ח – 1998 [להלן: "חוק גנים לאומיים"], השלכת פסולת בשמורה – בניגוד לתקנה 7 (א) לתקנות שמורות הטבע [סדרים והתנהגות] התשל"ט – 1979 [להלן: "תקנות שמורות הטבע"] וסעיף 57 (ב) לחוק גנים לאומיים, הבערת אש בשמורה – בניגוד לתקנה 9 לתקנות שמורות הטבע וסעיף 57 (ב) לחוק גנים לאומיים והקמת רעש בשמורה – בניגוד לתקנה 12 לתקנות שמורות הטבע וסעיף 57 (ב) לחוק גנים לאומיים.

הנאשמים 2 ו-3 הורשעו בנוסף גם בעבירה של אי ציות להוראות הרשות ופקחיה – בניגוד לתקנה 15 לתקנות שמורות הטבע וסעיף 57 (ב) לחוק גנים לאומיים.

2.הנאשמים 1 ו-4 הורשעו לאחר ניהול ראיות.

הנאשם 2 ו-3 לא התייצבו לישיבת ההוכחות וניתנה הכרעת דין, במסגרתה הורשעו בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום.

3.נסיבות ביצוע העבירות וכל הפרטים הקשורים אליהן מפורטים במסגרת הכרעת הדין. יש לראות את הכרעת הדין כחלק בלתי נפרד מגזר דין זה ולא אחזור על הדברים. אומר רק בתמצית כי מדובר בעבירות במסגרת אירוע אשר ארע בין התאריכים 28-29 בספט' 2006 בשמורת טבע מסיב אילת, הנאשמים ערכו מסיבה בה השתתפו כ-50 אנשים, במהלכה הפעילו גנרטור ומערכת תאורה, השמיעו מוסיקה בעוצמה רבה מתוך מערכת הגברה, הקימו דוכן לממכר משקאות, הבעירו מדורות בתחום השמורה, תוך שהם גורמים ללכלוך קירות הקניון, קישטו סלעים ואבנים והשליכו בשטח פסולת רבה שכללה בין היתר, בקבוקים, ניירות ובדלי סיגריות.

4.בהכרעת הדין קבעתי כי יש לראות בנאשמים 1 ו-4, אליהן התייחסה הכרעת הדין בעקבות שמיעת הראיות כמבצעים בצוותא חדא של כל האמור והמיוחס בכתב האישום, ביחד עם הנאשמים האחרים.

5.הנאשמים 2 ו-3 לא רק שלא התייצבו לישיבת ההוכחות, אלא עולה כי החליטו לנתק כל קשר אל ההליך וחדלו מלהתייצב לכל ישיבה אחרת.

6.ב"כ המאשימה טוען כי מדובר בעבירות חמורות הפוגעות בשמורה.

ב"כ המאשימה טוען כי ביחס לנאשמים 2 ו-3 העבירות חמורות עוד יותר, הואיל והם הורשעו גם בעבירה של אי ציות להוראות הרשות ופקחיה, שהיא עבירה חמורה יותר, הואיל והדרך היחידה לאכוף את החוק הינה באמצעות הפקחים.

ב"כ המאשימה טוען כי הקנסות אשר נפסקים בגין עריכת אירועים בשמורת טבע הם קנסות גבוהים במיוחד והגיש פסקי דין לתמיכה בטענותיו.

ב"כ המאשימה עותר להטיל על כל אחד מהנאשמים קנס גבוה ומרתיע והתחייבות גבוהה.

ב"כ המאשימה מאשר כי הנאשמים כולם נעדרי עבר פלילי.

7.ב"כ הנאשם 1 הפנה למצבו המשפחתי של הנאשם, אשר הינו נשוי ואב ל-6 ילדים וציין כי הנאשם 1 הינו נכה המוכר על ידי הביטוח הלאומי ובעניין מצבו של הנאשם 1 הוגשו מסמכים. כן הוגש מסמך ביחס לפעילותו והתנדבותו של הנאשם 1 בעשיית חסד.

ב"כ הנאשם 1 מפנה לכך שמדובר באירוע אשר ארע לפני כ-5 שנים ומבקש התחשבות בחלוף הזמן, בחלקו המזערי של הנאשם 1 באירוע, הגם שהורשע בביצוע בצוותא חדא ובמצבו האישי, משפחתי, כלכלי ורפואי.

הנאשם 1 אמר שהוא מצטער ומתחרט ומבקש את רחמי בית המשפט.

8.ב"כ הנאשם 4 מפנה לכך שבעת ביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם 4 היה בן כ-19 שנים. לטענתה, זוהי הפעם הראשונה שביצע עבירות מסוג זה או עבירות בכלל וכי הוא נעדר רישום פלילי.

נטען כי הנאשם 4 אדם נורמטיבי אשר מעולם לא עסק בדברים שאינם חוקיים ומעולם לא דבק בו רבב פלילי. עוד נטען כי עסקו של הנאשם 4 קרס, הוריו נאלצים לשלם חובות בסכומים גדולים והוא עובד כשכיר ומשתכר כ-3000 ₪ והוריו נאלצים לסייע לו כלכלית ולממן את צרכיו השוטפים.

הנאשם 4 אמר כי הוא במצב גרוע, סגר את העסק לפני שנה וחצי ולא היתה לו כל כוונה לעבור על חוק.

9.ראשית, יש לציין כי אכן מדובר באירוע אשר אורגן בצוותא חדא על ידי כל 4 הנאשמים ואולם התרשמותי הינה כי חלקו של הנאשם 1 היה קטן משל הנאשמים 2 ו-3 בארגון האירוע. כמו כן, גם ביחס לנאשם 4 – הגם שיש לראותו כמי שארגן בצוותא חדא עם האחרים את האירוע – גם בעניינו אני סבור כי חלקו מעט קטן יותר וכי המארגנים העיקריים הינם למעשה הנאשמים 2 ו-3.