טרגדיה אנושית כואבת. בטרם מלאו לה 19 ובהיותה מונשמת ומורדמת, ילדה ל', את בתה הבכורה והיחידה - א' (להלן:-
"האם"). שבועיים לאחר מכן, נפטרה האם והאב, צעיר כבן 20 המנהל אורח חיים דתי-מסורתי, הפך באחת, לאלמן ולאב (להלן:-
"האב").
מאז שחרורה מבית החולים, מתגוררת הקטינה, א', יחד עם אביה בבית הוריו, שם התגוררו הוריה טרם לידתה. הקטינה, לעת הזו כבת 10 חודשים (להלן:-
"הקטינה").
בין התובע מס' 1, סבה של התינוקת מצד אמה המנוחה (להלן:-
"הסב") לבין האב ומשפחתו פרץ סכסוך בשל פער בתפיסות והאשמות לגבי מותה של האם והקשר בין הסב לבין נכדתו, נותק.
על רקע זה, הגיש הסב תביעה לבית משפט זה, למינוי אפוטרופוס נוסף לקטינה, מכוח סעיף 28 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן:-
"חוק הכשרות") וקביעת הסדרי ראיה.
הסב, אביה של האם המנוחה, תובע מס' 1, טען, כי עם מותה הפתאומי של בתו האהובה ל', הבין כי הקטינה, נכדתו, היא הדבר היחידי שנותר. בשל סירובו של האב לאפשר לו לראות את הקטינה הגיש התביעה, בה נתבקש בית המשפט להורות על מינויו של הסב כאפוטרופוס נוסף לקטינה וכן לקבוע הסדרי ראיה מיידיים בינו לבין הקטינה.
בין השאר טען הסב כדלקמן:-
"69. אם לומר את האמת, ישנן לתובע גם טענות קשות לגבי יכולותיו של הנתבע כאב ואופן תפקודו, אלא שמטרתה של תביעה זו אינה לערער את מעמדו של הנתבע כאב, אלא להבטיח את הקשר הרציף בין הקטינה לתובע, על מנת לאפשר לתובע להיות בקשר עם הקטינה.
71. אין גם ספק כי זכותה של הקטינה לקשר עם הוריה ומשפחתה של אימה ז"ל, עם שני אחיה של אימה ז"ל, שהם דודים לקטינה. מותה של האם מעלה צורך בשמירת קשר רציף, קבוע וישיר עם בני משפחת המוצא של האם, הוריה ואחיה, וזכות זו היא זכותו של התובע וזכותה של הקטינה גם יחד".
הסבתא (אמה של האם המנוחה), תובעת מס' 2, הגישה בקשה לבית המשפט לצרפה לתביעת הסב, מאחר והורי האב מסרבים לאפשר לה לבקר את נכדתה האהובה. לתחושתה, אביה אינו מסוגל לטפל בקטינה ולספק את צרכיה, שכיום מסופקים על ידי משפחת האב, חברתו של אחיו של האב וכל מי "שמסתובב בבית במהלך היום". בלית ברירה ולאחר שכל הניסיונות להידבר לא הועילו, מבקשת היא למנות אפוטרופוס נוסף אשר הוא הכרחי לשמירת האינטרסים של הקטינה ומשיקולי טובתה.
האב התנגד למינויו של הסב כאפוטרופוס נוסף. לעמדתו, לא קמות נסיבות מיוחדות המצדיקות מינוי אפוטרופוס נוסף. הקטינה מטופלת היטב, כעולה מתוך תסקירי פקה"ס והדוחות הסוציאליים. לטענת האב, התנהגות הסב היא זו שהביאה למצב אליו הגיעו שתי המשפחות.
באשר להסדרי הראיה בין הסב לבין הקטינה טען, כי הסמכות לדון בתביעה זו מסורה לבית המשפט לענייני משפחה בחדרה, שם מתנהלים ההליכים בין הצדדים.
עמדת עו"ס לסדרי דין (התסקיר מיום 8.5.11 והדיווח מיום 23.5.11)
על פי התסקיר מיום 8/5/11, שנערך לאחר פגישות עם הסב, פגישות עם האב, ביקור בית בבית האב ושיחה עם משפחתו, קבלת חוות דעת מטיפת חלב, עיון בתסקירים קודמים, דיווח מעו"ס המטפלת באב במחלקת הרווחה ומסקנות הוועדה לתכנון, טיפול והערכה שנערכה ביום 2/2/11, עולה, כי הקטינה מטופלת באופן מסור וראוי להערכה על ידי האב. עו"ס לסדרי דין התרשמה, כי מדובר באב חיובי, בעל יכולות הוריות גבוהות אשר דואג ומטפל במסירות רבה בבתו ודואג למכלול צרכיה הפיסיים והרגשיים, תוך קבלת סיוע מבני משפחתו. האב והקטינה ממשיכים להתגורר בבית הוריו ונעזרים בתמיכתם.
העו"ס לסדרי דין, המליצה לא למנות אפוטרופוס נוסף על הקטינה. בפרק המתייחס לסוגיית האפוטרופסות כותבת פקה"ס בתסקיר כדלקמן:-
"הסב א. ר. הגיש תביעה להתמנות כאפוטרופוס נוסף על נכדתו בשל רצונו להיות חלק פעיל ומעורב בחיי הנכדה - הזיכרון האחרון מביתו שנפטרה. הסב ביקש להיות בקשר רציף עם הנכדה, להיות מעורב בענייני החינוך והבריאות שלה. הסב מביע חוסר שביעות רצון מאופן גידולה של הנכדה על ידי אביה שהינו צעיר מאוד.
כאמור בתסקיר מערכת היחסים בין הסבים לאב ומשפחתו מתוחה מאוד וקיים חוסר אמון בסיסי זה בזה. יש חוסר תקשורת מוחלט בין הצדדים.
מבדיקת מחלקת הרווחה עולה כי האב מטפל בביתו באופן מסור, מקבל טיפול והדרכה ומצליח ליישם זאת בהצלחה. האב עורך את כל הבדיקות הרפואיות הנדרשות לילדה במועד המתאים.
בשיחה של פקידת הסעד עם האב, הבטיח לעדכן את הסבים בכל בעיה רפואית במידה ותתעורר, לדבריו כיום אין חשש לבעיה כלשהי.
בשלב זה ביקש האב למנוע מהסבים את הקשר עם המעון היות וחושש מחוסר גבולות שלהם כפי שהיו בעבר כאשר הסדרי הראייה היו בבית משפחתו".