1. המשיב הגיש ביום 25/11/10 תביעה כנגד המבקשים, בעילות לשון הרע ונזיקיות ( שקר מפגיע, עיכוב נכס שלא כדין,גזל, נגישה, גרם הפרת חוזה והפרת חובה חקוקה).
המשיב היה נשוי לבתם של המבקשים והתגרש ממנה ביום 31/1/10. המבקשים טוענים כי בית המשפט למשפחה בראשל"צ (כב' השופטת ורדה בן שחר) דן בתביעות שהתנהלו ומתנהלות בין התובע לבין אשתו לשעבר והוא המוסמך לדון גם בתביעה זו.
2. המשיב טוען כי הורה של בן זוג לשעבר אינו בן משפחה כהגדרתו בסעיף 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה. המשיב מפנה בעניין זה לפס"ד בבר"ע 323/08 בו נקבע אין ליתן להיגד בן משפחתו פרשנות מרחיבה הכוללת גם בן משפחה של בן הזוג לשעבר. המבקשים משיבים כי יש לפרש את לשון החוק פרשנות תכלית אשר יש בה כדי להגשים את מטרות החוק. הצדדים אינם חולקים כי עילת התביעה הינה סכסוך בתוך המשפחה.
3. קיימות החלטות סותרות בשאלה האם הקרובים של בן זוג לשעבר , נחשבים כבן משפחה כהגדרתו בסעיף 1 (2) לחוק : כך לדוגמא פסק דינו של כב' השופט רביד בבר"ע 323/08 לעומת פסק הדין של כב' השופטת ריש- רוטשילד בתמ"ש (משפחה ת"א) 8764/04
.
4. פרשנות דבר חקיקה מודרכת ע"י שלושה כללים; הראשון, כלל הלשון- יש לבדוק את המשמעות הלשונית של דבר החקיקה,האם הוא יכול לשאת את הפרשנות מבחינה לשונית. השני, כלל התכלית- יש לפרשו ע"פ המשמעות הלשונית המגשימה את תכליתו של החוק. השלישי, כלל שיקול הדעת השיפוטי, על-פיו כאשר קיימת יותר מתכלית אפשרית אחת, על השופט לבחור בין התכליות השונות על-פי שיקול דעתו ( אהרון ברק פרשנות במשפט - פרשנות החקיקה
, כרך ב' תשנ"ג-1993, עמודים 80-81).
5. לטעמי הפרשנות הלשונית של הגדרת "הורי בן זוגו" בסעיף 1(2) ג' לחוק , עשויה לכלול גם בן זוג לשעבר שכן הגדרת בן הזוג כשלעצמה בסעיף 1(2) ב' לחוק , כוללת גם בן זוג לשעבר.
על כן הפרשנות המתאימה תיגזר מתכלית החקיקה. תכלית זו הינה לרכז בבית המשפט לענייני משפחה את כל הסכסוכים הנוגעים למשפחה תוך ניסיון לפתור באופן מקיף את הסכסוך כולו:
"התכלית המונחת ביסוד סמכותו של בית המשפט למשפחה נעוצה בתפישה המבקשת לרכז בערכאה מקצועית אחת את מלוא המחלוקת שבין בני המשפחה, מתוך רצון לרדת - בעזרת גופי ייעוץ - לשורשיה של המחלוקת, ולפתור באופן יסודי את הבעיות האמיתיות שבין בני המשפחה. התפישה הבסיסית של החוק הינה 'משפחה אחת - בית משפט אחד' (ראה ארבל וגייפמן 'חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995' הפרקליט מג 431 (תשנ"ז)). לשם הגשמתה של גישה זו קובצו סמכויות שיפוטיות שונות הקשורות למחלוקות בין בני המשפחה לערכאה אחת; נקבעו סדרי דין ודיני ראיות מיוחדים, המבקשים להתמודד עם יחסי האמון המיוחדים השוררים בתוך המשפחה. הוקמו מסגרות טיפוליות אשר מסייעות לבית המשפט המקצועי בהכרעותיו בסכסוך שבין בני המשפחה. "
רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337 (2000).
6. נראה בעיני כי המבחן האם בית המשפט למשפחה מוסמך לדון בתביעה, הינו מבחן דינמי ולא סטאטי. הפרשנות התכליתית הראויה לא תיגזר רק מבדיקת תאריך סיום הקשר הזוגי מול מועד הגשת התביעה, אלא יש לבחון את עילת התביעה,את מועד התגבשותה, את טיב הסכסוך, את הנפשות הפועלות בסכסוך, את קיומם של הליכים נוספים ואת חלוף הזמן ממועד הגרושין.
אשר על כן, ככל שעילת הסכסוך באופן ברור ומובהק נובעת מהסכסוך המשפחתי,ככל שעילת התביעה נוצרה במהלך תקופת הנישואין וככל שזו קשורה וכרוכה לסכסוך עם בן הזוג, כך תיטה הכף למסקנה כי הפרשנות התכליתית הראויה הינה כי הגדרת בן זוג בסעיף 1(2) ג' לחוק כוללת גם בן זוג לשעבר.
7. בעניין זה יש להפנות לדברי השופט שוחט בספרו
סדר הדין בבית משפט לענייני משפחה, הוצאת מחשבות, תש"ע - 2009 (עמוד 143):
"מבחינת הפרשנות התכליתית, נראה שיש מקום לכלול גם את בני המשפחה "לשעבר" האחרים, בגדר הקרבה המשפחתית הנדרשת לסמכותו העניינית של בית המשפט לעניני משפחה ובלבד שנושא התובענה אכן נובע ממערכת היחסים מאותה קרבה משפחתית שהייתה קיימת ביניהם בעת שהיו בני הזוג, בני זוג.
ניתוק הקשרים המשפחתיים הפורמליים בין בני המשפחה בעקבות הגירושין, אין בו כדי לאיין את הקרבה המשפחתית שהיא היסוד והגורם לסכסוך ואין בו כדי לפגוע.
לדעתנו, לצורך הגשת תכליתו של חוק בית המשפט לעניני משפחה, יש להביא במקרים כאלו את הסכסוך לדיון בפני בית המשפט לענייני משפחה".
8. התביעה שבפני הוגשה 11 חודשים בלבד לאחר מועד הגירושין. על פי כתב התביעה, עילת התביעה נובעת כולה מסכסוך הגירושין שבין התובע לאשתו לשעבר. בסעיף 1 לכתב התביעה תחת הכותרת "פתח דבר" מסביר התובע את הרקע להגשת התביעה :
מ"אז החלו הליכי הגירושין החליטו הנתבעים לעשות דין לעצמם, ולנקוט בשורת פעולות חמורות כנגד התובע, אם מתוך רצון לקדם את ענייניה של בתם ואם מתוך רגשי נקם גרידא בתובע".
עוד לטענת התובע הנתבעים סייעו לאשתו לשעבר להגיש כנגדו תלונת שווא למשטרה, הם פעלו לפגוע בו ופנו למעסיקיו וניסו להביא לפיטוריו,והנתבע אף ניהל הליכי הוצל"פ לגביית חיוב המזונות בשרירות לב. עובדות עילת התביעה התרחשו כולן בשנת 2009, לפני מועד הגירושין, הן כולן קשורות קשר הדוק לסכסוך המשפחתי בין התובע לבין אשתו לשעבר וככאלו יש להן את המאפיינים הייחודים של סכסוך משפחתי, אשר ראוי כי יתבררו בבית המשפט לענייני משפחה.
9. לאור האמור אני מקבלת את טענת המבקשים ומורה על העברת התביעה לבית המשפט לענייני משפחה בראשל"צ.