ביה"ד האזורי ביטל זמנית פיטורי חולת סרטן מחמת הפרת חוק שוויון זכויות לאנשים

רקע כללי

1.    האם ההחלטה להעביר את המבקשת מתפקידה ולאחר מכן לפטרה מנוגדת לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, התשנ"ח - 1998, אם לאו והאם זכאית המבקשת לסעד של אכיפת יחסי העבודה והשבתה לתפקידה - אלה הן השאלות שהובאו לפתחנו.

התשתית העובדתית הלכאורית הצריכה להכרעה

2.    המבקשת, העובדת במשיבה מיום 17.5.04, החלה לשמש בתפקיד מנהלת צוות פסיכיאטריה כשנה לאחר תחילת העסקתה.

במסגרת תפקידה היתה המבקשת ממונה על ניהול צוות של 8 תועמלנים רפואיים שעסקו בשיווק תרופות פסיכיאטריות.

3.    המבקשת, אם לשלושה ילדים מאומצים והמפרנסת העיקרית של משפחתה, אובחנה בשלהי שנת 2008 כחולה במחלת הסרטן. כחודש טרם גילוי מחלתה אובחן אף בעלה של המבקשת כחולה במחלה זו.

4.    במהלך שנת 2009 נעדרה המבקשת מעבודתה עקב מחלתה למשך כחודשיים, במהלכם עברה ניתוח לכריתת בלוטת התריס ובלוטות לימפה נגועות בצווארה.

למעט תקופות היעדרות בת חודשיים - נוכח הניתוחים והטיפולים שעברה - המשיכה המבקשת בעבודתה כרגיל, כאשר בחודש 3/10 אף זכתה להעלאה בשכרה (בסך של 600 ש"ח לחודש ברוטו) וכן לתשלום בונוס בגין עבודתה במהלך שנת 2009 בסך של 36,000 ש"ח (ראה - נספח ד' לתצהיר המבקשת).

5.    נוכח מצבה הרפואי ובמהלך חודש 8/10 נאלצה המבקשת לעבור ניתוח נוסף ועקב זאת נעדרה מעבודתה במהלך החודשים 8-9/10. עם שובה לעבודה ביום 3.10.10 פעלה המבקשת יחד עם מנהלת צוות נוספת לארגון קורס בן 9 שבועות שיועד לכלל התועמלנים ואנשי מערך השיווק במשיבה. המבקשת נדרשה להכין לצורך הקורס מצגות ועזרי הדרכה וכן ללוות את חניכיו בסיורי שטח ובהטמעת מסרים.

המבקשת זכתה להערכת חברי ההנהלה הבכירה במשיבה על ארגון הקורס. הערכה שתורגמה, בין היתר, לתמריץ בדמות סופשבוע זוגי בבית מלון.

6.    בשלהי חודש 11/10 נודע למבקשת - עקב חשיפה אקראית לנייר עבודה - כי הבונוס שהיא צפויה לקבל בעבור עבודתה במהלך שנת 2010 יהיה נמוך מזה המוענק לאנשי הצוות עליהם היא ממונה.

בעקבות החשיפה למידע זה התקיימה שיחה בין המבקשת לבין הממונה עליה הגב' מוזס (להלן: "הגב' מוזס"), כאשר בין הצדדים נטושה מחלוקת לגבי השאלה - מי הגורם אשר יזם שיחה זו: בעוד שהמבקשת טוענת כי היא היתה היוזמת, הרי שהגב' מוזס טוענת ההיפך.

מכל מקום, מהראיות עולה כי במהלך אותה שיחה הלינה המבקשת על שיעור הבונוס (הנמוך) שנקבע לה ואילו הגב' מוזס מצידה העלתה טעמים לשיעור הבונוס המופחת, תוך שהיא טוענת טענות שונות ביחס לתפקודה של המבקשת.

לדברי המבקשת היתה זו הפעם הראשונה שהושמעו באוזניה מענות מסוג זה, אשר לשיטתה, היו כולן חסרות שחר ונטולות בסיס עובדתי.

7.    החל מיום 28.12.10 ועד ליום 15.1.11 שהתה המבקשת בחופשת מחלה נוספת לצורך טיפול ביוד רדיואקטיבי (טיפול משלים לניתוח). במהלך תקופה זו שהתה המבקשת בבידוד, אולם הוסיפה לעבוד ממיטת חולייה ולעמוד בקשר עם אנשי הצוות הכפופים לה באמצעות הטלפון והדואר האלקטרוני.

8.    במהלך תקופת המחלה וביום 12.1.11 הודיעה הגב' מוזס למבקשת על פגישה שתוכננה ונקבעה ליום 16.1.11, וזאת לצורך דיון באסטרטגית השיווק של מוצר חדש שנדרש צוות הפסיכיאטריה, בניהול המבקשת, להשיק בתחילת שנת 2011.

9.    ביום 16.1.11 שבה המבקשת מחופשת המחלה ומיד עם התיצבותה לעבודה זומנה לפגישה עם הגב' מוזס וכן עם מנהלת השיווק והמכירות הגב' שולי וייסטוך (להלן: "הגב' וייסטוך"), הממונה על הגב' מוזס. במהלכה של פגישה זו הודיעו לה השתיים על החלטתן להעביר אותה (את המבקשת) מתפקידה ולשבצה בתפקיד חדש, שלא היה קיים במשיבה עד אז - מנהלת מערך קהילת רפואת המשפחה.

הגב' מוזס והגב' וייסטוך נימקו החלטתן באוזני המבקשת בכוונתן להטיל עליה תפקיד בתחום פיתוח אסטרטגיה לקשרי לקוחות בקרב "מובילי הדעה" ברפואת המשפחה במשרד הבריאות ובהוסטלים ואף ציינו בפניה כי במסגרת עבודתה היא תהיה ממונה על עובדת אחת אשר החלה לפעול בתחום זה. למבקשת הוסבר כי שינוי זה הינו פועל יוצא של תוצאות המכירות של אנשי צוותה, אשר לא תאמו את הציפיות, דבר שדרש לשיטתן שינוי ארגוני בצוות.

המבקשת, אשר היתה לדבריה "המומה" מן ההודעה, ביקשה שהות לחשוב ולהתייעץ בענין עם בעלה ועם עו"ד ובנוסף בקשה לקיים פגישה נוספת עם הגב' שולי וייסטוך.