ס"ע
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
|
2926-08
22/06/2011
|
בפני השופט:
אייל אברהמי סגן הנשיאה
|
| - נגד - |
התובע:
פלונית
עו"ד עמית הורביץ
עו"ד חנה פורת
|
הנתבע:
אגד - אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ
עו"ד שמרית לוי
|
| פסק-דין |
רקע כללי
1. מה החובות המוטלות על מעביד בקשר למניעת הטרדה מינית? ומהם החובות החלים עליו לאחר שנודע לו כי ארעה הטרדה מינית?. מה הפיצוי שינתן למוטרדת עת המעביד הפר חובותיו. אלה השאלות בהן נעסוק בתובענה זו.זוהי אם כן תביעה בהתאם לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 (להלן: "החוק").
2. התובעת עבדה כפקידת מודיעין בתחנה מרכזית אגד ירושלים מיום 9.9.07 ועד 6.1.08.
צד ג' היה הממונה עליה, אף הוא עובד של אגד. לטענת התובעת צד ג' הטריד אותה מינית. נציין כבר כאן כי כנגד צד ג' הוגש כתב אישום בבית משפט השלום בירושלים. בעקבות פנייה ליועץ המשפטי לממשלה, הוחלט על עיכוב ההליכים נגד צד ג' וכתב האישום נמחק, כאמור בהחלטת כב' השופט י. ברקלי מיום 17.2.09. התובעת וצד ג' הגיעו לפשרה מחוץ לכותלי בית הדין לפני הגשת התובענה דנן, ובמסגרת פשרה זו פיצה צד ג' את התובעת בסכום של 21,500 ש"ח. נותר אפוא לעסוק בתביעה של התובעת את אגד ובהודעת צד ג' ששלחה אגד .
טענות הצדדים
3. לטענת התובעת, הנתבעת (אגד) לא מילאה אחר חובותיה בהתאם לחוק למניעת הטרדה מינית בפרט בכך שלא פרסמה כדבעי את התקנון המתייחס להטרדה מינית, לא מינתה ממונה כנדרש, וכן לאחר שנודע לה אודות ההטרדה המינית שחוותה התובעת לא טיפלה במקרה ביעילות ובאופן סביר. יתר על כן, לאחר שהתובעת התלוננה אודות ההטרדה המינית החלה הנתבעת להתנכל לה, וחברתה שתמכה בה (שתכונה להלן "ש.מ.". השם המלא מופיע בפרוטוקול), פוטרה זמן קצר לאחריה.
בעקבות ההטרדה המינית התפטרה התובעת מעבודתה. לתובעת נגרמו נזקים בין היתר בגין הפסד העבודה ונזקים נפשיים. התובעת מבקשת פיצוי על נזקיה כאמור וכן פיצוי מכוח החוק למניעת הטרדה מינית והחוק לשוויון הזדמנויות בעבודה.
4. הנתבעת טענה כי נקטה אמצעים סבירים פרסמה את התקנון כנדרש, ולאחר שנודע אודות ההטרדה הנטענת פעלה לטיפול במקרה באופן סביר, בין היתר על ידי כך שהעבירה את צד ג' מתפקידו. עוד טענה כי לא היתה כל התנכלות לתובעת או לחברתה בגין ההטרדה המינית הנטענת. הנתבעת אף טענה, אם כי בשפה רפה, כי לא הייתה הטרדה מינית.
הנתבעת שלחה לצד ג', הודעת צד ג', בטענה כי הפר חובת הנאמנות כלפיה בכך שהטריד מינית את התובעת (ככל שאכן הטריד). לנוכח זאת טענה כי ככל שתחויב בפיצוי לתובעת הרי שיש לחייב את צד ג' לשאת בפיצוי.
5. צד ג' טען כי הגיע להסכם פשרה עם התובעת, וכי ההסכם נעשה מבלי להודות בהטרדה הנטענת. לטענתו, לא היה במעשיו משום הטרדה מינית. כל שעשה היה מתוך רצון לנחם ולסייע לתובעת שהסתכסכה עם חברות לעבודה. בכל אופן, לאחר הדברים סבר צד ג' כי כשל בהתנהגותו ולנוכח זאת הגיע להסכם הפשרה. הסכם הפשרה מטרתו היתה להכשיר את בקשת הסליחה מאת התובעת.
באשר לנתבעת, הרי שהתובענה דנן מתייחסת למחדליה בטיפול בתחום ההטרדה המינית בנקיטת אמצעים בטרם האירועים ולאחריהם. בנסיבות אלה, לטעמו, ככל שימצא שהנתבעת התרשלה או לא קיימה את מה שנדרשה היא כמעביד לעשות, הרי שאין להטיל עליו את האחריות לכך.
ההליך
6. בפנינו העידו מטעם התובעת, היא עצמה, ועדה מטעמה - ש.מ. (השם מופיע בפרוטוקול). מטעם אגד העידו שלושה: מר גדי יונה, גב' יעל איילון - הממונה על הטרדה מינית מטעם אגד בסניף ירושלים, ומר ירון בן אהרון. צד ג' העיד בעצמו. הצדדים צרפו מסמכים שונים לתצהירים.
בשים לב למהות התביעה התנהל התיק בדלתיים סגורות. לנוכח זאת לא הוזכרו שמותיהם של המעורבים בפסק דין זה. כיון שהשמות לא נזכרים בפסק הדין ניתן יהיה לפרסם את פסק הדין בשל העניין הציבורי שיש בפרסומו. שמות התובעת וצד ג' יישארו אסורים לפרסום.
הכרעה
האם היתה הטרדה מינית
7. לדידנו, התובעת הוטרדה מינית כפי שנראה כדלקמן. עדותה של התובעת עשתה עלינו רושם מהימן, חלקים מעדותה אף נתמכים בעדותו של צד ג'.
התובעת היתה פקידת מודיעין בתחנה המרכזית של הנתבעת בירושלים שהתקבלה לעבודה ביום 9.9.07. אין חולק כי צד ג' היה ממונה עליה. (פרו' עמ' 45 שו' 22-24).
בעדותה היא מתארת את ההטרדה המינית שחוותה כך: