השופטת (בדימ') א' פרוקצ'יה:
|
עניינן של עתירות אלה נסב סביב השאלה האם יש להתערב בהחלטת הגורם המוסמך במינהל רישום האוכלוסין (להלן: פקיד הרישום) שלא להיענות לבקשה לרשום במרשם האוכלוסין את נישואיהם של העותרים, אזרחי ותושבי ישראל, לבני זוגם, אזרחים זרים השוהים בישראל, אשר נערכו באמצעות מיופי כח במדינת אל-סלבדור, בהעדרם של בני הזוג.
|
בג"ץ 4916/04
1. עתירה זו (להלן: עתירת נ.ז) הוגשה על ידי 14 עותרים שהינם אזרחי ותושבי מדינת ישראל, אשר נישאו לאזרחים זרים השוהים בישראל. נישואין אלה נערכו באל-סלבדור על ידי מיופי כח תושבי המקום, בהעדר בני הזוג מהטקס. בעקבות טקסי נישואין אלה, נרשמו העותרים ובני זוגם כנשואים על ידי הפקיד המוסמך באל-סלבדור.
2. הליך הנישואין של העותרים ובני זוגם באל-סלבדור התבסס על הפעולות הבאות: שני בני הזוג המעוניינים להינשא חתמו בישראל בפני עורך דין על יפוי כח נוטריוני, ערוך על פי דרישות החוק באל-סלבדור, והעבירו לעורך הדין בישראל את כל המסמכים הרלבנטיים, ובכללם תעודות לידה ותעודות המעידות על מעמדם האישי. עורך הדין בישראל העביר את כל המסמכים הנדרשים לאל-סלבדור, ובחר בעצמו, בלא מעורבות העותרים, שני מיופי כח, תושבי ואזרחי אל-סלבדור, שתפקיד כל אחד לייצג אחד מבני הזוג בטקס הנישואין (להלן: מיופי הכח). על מיופי הכח הוטל להתייצב בפני הגורם המוסמך לערוך טקס נישואין באל-סלבדור - הוא מזכיר העיריה, או נוטריון מקומי.
מיופי הכח בענייננו ייצגו את בני הזוג בטקסי נישואין שנערכו בעיר דלגדו שבאל-סלבדור. הם הצהירו בשם בני הזוג כי הם מעוניינים להינשא זה לזו ומבקשים לשנות את שם משפחתם, והתחייבו בשם בני הזוג להסדר הרכושי הכרוך בנישואין, ולכל ההתחייבויות הנובעות ממעמד הנישואין. בעת קיום טקסי הנישואין באמצעות מיופי כח, שהו בני הזוג בישראל. מיופי הכח לא פגשו מעולם את בני הזוג, ואף לא קיימו עימם קשר של שיחה, ולא הכירו את זהותם, למעט ידיעת שמם ופרטי הזיהוי הבסיסיים שלהם, כפי שאלה הועברו לידיהם בידי עורך הדין הישראלי.
בתום כל אחד מן הטקסים, ניסח עורך הטקס פרוטוקול "קדם נישואין". נוסח הפרוטוקול שונה בין טקס שנערך על ידי מזכיר העיריה, לבין טקס שנערך על ידי נוטריון, אף שהטקס, במהותו, דומה בשני המקרים. פרוטוקול "קדם הנישואין" נועד לאשר את קיומו של הטקס, ולשקף את ההצהרות שנתנו מיופי הכח, בשם בני הזוג, בפני עורך הטקס. מהפרוטוקולים שהועברו לעיון בית משפט זה, בהקשר לנישואי העותרים שבפנינו, עולה כי בחלק מן הפרוטוקולים שנערכו על ידי מזכיר עיריית דלגדו, מצוין כי הצדדים עצמם, ולא מיופי הכח, הם שנכחו בטקס, וכי בני הזוג עצמם שמעו את כל ההצהרות של עורך הטקס, והביעו בעצמם הסכמה להתחייב בכל התחייבויות הנישואין, אף שאין חולק שלא כך היה הדבר בפועל. שני מיופי הכח נזכרים בפרוטוקולים אלה כ"עדים" ולא כמיופי כח, ואין כל אזכור בפרוטוקול להיעדרם של בני הזוג עצמם מטקס הנישואין, או לכך שהטקס התקיים באמצעות מיופי כח. לעומת זאת, בפרוטוקולים אחרים שנערכו על ידי מזכיר העיריה, וכן בפרוטוקולים שנערכו על ידי הנוטריון, מצוין במפורש כי הטקס נערך על ידי מיופי כח, וכי בני הזוג הנישאים לא נכחו במקום הטקס.
לאחר הטקס, פרוטוקול "קדם הנישואין" הועבר לאחראי על מרשם המשפחה בעיר דלגדו. מנהל מרשם המשפחה העניק לכל אחד מהזוגות תעודת נישואין מטעם אל-סלבדור, המעידה על עריכת נישואיהם באל-סלבדור, ובה צוין כי בני הזוג "נישאו בנישואים אזרחיים בפני כב' ראש העיר...". עם הגיע תעודות הנישואין לישראל, הן תורגמו בתרגום נוטריוני מספרדית לאנגלית. העותרים הגישו בקשות לפקיד הרישום לרשום את נישואיהם, וצרפו את תעודות הנישואין כראייה לעריכת טקס הנישואין באל-סלבדור.
3. בתחילת שנת 2004 קיבלו העותרים הודעה מטעם המשיב 2, מינהל רישום האוכלוסין בישראל, כי על פי חוות דעת משפטית שניתנה, תעודות הנישואין שהוצגו לפקיד הרישום אודות הליך הנישואין באל-סלבדור אינן קבילות; תעודות הנישואין צריכות להיעשות על ידי נוטריון ציבורי ועל פי פרוטוקול נוטריון, ועל העותרים להמציא "פרוטוקול נוטריון". לפיכך, הבקשות לרישום נישואיהם של העותרים נדחו.
על רקע הודעות סירוב אלה מטעם מינהל רישום האוכלוסין, הוגשה עתירה זו.
ההליכים בעתירה
4. באוקטובר 2004 הודיעו המשיבים, בתגובה להגשת העתירה, כי לאחר בחינה מחודשת של הסוגיה, החליט שר הפנים כי נישואין שנערכו באל-סלבדור יירשמו במרשם האוכלוסין בישראל, בכפוף להצגת תעודה ציבורית כמשמעה בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: פקודת הראיות), ולא תידרש בהכרח הצגת "פרוטוקול נוטריון". כן נאמר בהודעה, כי השאלה אם מסמך פלוני מהווה תעודה ציבורית תיבחן לגופה, בהתאם למסמכים שיוצגו על ידי בני הזוג המבקשים להרשם. המשיבים הוסיפו, כי תעודות הנישואין מטעם מרשם המשפחה באל-סלבדור, שהוצגו על ידי העותרים, תיבחנה לאחר קבלת תשובה מוסמכת מהרשויות באל-סלבדור ביחס לתוקפם, וביחס למיהות הגוף שערכם. לדבריהם, הם יבחנו מי מוסמך לערוך נישואין למי שאינם נתיני אל-סלבדור, באמצעות מיופי כח, ומי מוסמך להעניק תעודות נישואין על דבר עריכתם.
5. הטיפול בנושא זה מטעם משרד החוץ התעכב מטעמים שונים, ובספטמבר 2005 הודיעו המשיבים כי בדיקה פרטנית שנעשתה אודות נישואי העותרים באל-סלבדור העלתה, לדבריהם, "ממצאים מדאיגים". ראשית, נמסר, כי לא התקבלה תשובה חד-משמעית מוסמכת מן הרשויות באל-סלבדור בהתייחס לשאלות שהעלו המשיבים אודות מהות המסמכים שהוצגו לענין הנישואין שנערכו באל-סלבדור. כן ציינו המשיבים, כי הגורמים עימם שוחחו באל-סלבדור, אף שהבהירו כי אינם הגורמים המוסמכים לפרש את החוק, העלו ספקות בדבר תוקף נישואי העותרים באל-סלבדור באמצעות מיופי כח, במיוחד לאור העובדה כי אף אחד מהעותרים איננו אזרח אל-סלבדור. עוד נטען, כי נפתחו הליכים פליליים באל-סלבדור כנגד עורך דין מקומי שערך נישואין באמצעות מיופי כח עבור בני זוג שאינם תושבי אל-סלבדור או אזרחיה. הרשויות באל-סלבדור אף הפנו את תשומת לב המשיבים לעובדה כי בכל טקסי הנישואין של העותרים בעיר דלגדו היו מעורבים אותם שני מיופי כח, שאישרו בפני עורך הטקס כי הם מכירים אישית את כל העותרים, וכי הם מאמתים את כל המסמכים הרלבנטיים שהוצגו בפני עורך הטקס אודות מצבם האישי של הזוגות הנישאים, וזאת למרות שלא הכירו איש מביניהם, ולא ידעו דבר אודותם. לדברי המשיבים, לאור נתונים אלה - הרי שטקסי הנישואין היו כרוכים בשבועת שקר, הפוסלת את הטקסים מעיקרם.
לאור תשובות אלה של הגורמים הרשמיים באל-סלבדור, נוצר בקרב המשיבים חשש כי טקסי הנישואין של העותרים כרוכים בזיופים ובעבירה על החוק, ולכן הם חסרי תוקף באל-סלבדור, ואף מהווים עילה לפתיחת הליכים משמעתיים ופליליים שם כנגד נותני שירותי הנישואין מהסוג האמור. המשיבים העלו גם ספקות בענין עצם קיום הסמכות על פי החוק באל-סלבדור לערוך שם נישואין באמצעות שני מיופי כח, בהעדרם של שני בני הזוג, כאשר שני בני הזוג אינם נתיני אותה ארץ, ואין להם כל זיקה אליה, וכאשר שני העדים, הנדרשים להיות נוכחים, אינם מכירים כלל את בני הזוג, ומעידים לשקר בדבר הכרתם אותם. בשל כל אלה, סירבו המשיבים להכיר בתעודות הנישואין שהציגו העותרים, ומיאנו לרשום את נישואיהם במרשם האוכלוסין בישראל.
בג"ץ 10660/05
6. עתירה זו (להלן: עתירת סרגובי) הוגשה בנובמבר 2005, כשנה וחצי לאחר הגשת עתירת נ.ז, וסמוך לקבלת תגובת המשיבים הנזכרת לעיל, לפיה קיים חשש מהותי ביחס לתקינות טקסי הנישואין שנערכו באל-סלבדור על ידי שני מיופי כח. העתירה הוגשה על ידי עו"ד מאיר סרגובי, עורך דין ישראלי אשר סייע לזוגות בישראל לקיים טקסי נישואין באל-סלבדור באמצעות מיופי כח. טקסי הנישואין בסיועו של עו"ד סרגובי נערכים בפני נוטריון מקומי, שהוסמך על ידי רשויות אל-סלבדור כעורך טקסי נישואין.
7. טוען עו"ד סרגובי בעתירתו, כי החלטת פקיד הרישום שלא לרשום במרשם האוכלוסין כנשואים זוגות שנישאו בנישואי אל-סלבדור, גרמה לו נזק מקצועי רב, שכן לקוחותיו מעלים כנגדו טענות מרמה, ודורשים ממנו את החזר הכספים ששילמו בעבור עריכת טקסי הנישואין. נוכח עמדת פקיד הרישום, נאלץ העותר להפסיק את פעילותו בסיוע לזוגות בישראל להינשא בטקסי נישואין באל-סלבדור באמצעות מיופי כח.
לטענת עו"ד סרגובי, החלטת המשיבים להמנע מלהכיר בנישואי אל-סלבדור, בין אם נערכו על ידי נוטריון, ובין אם נערכו על ידי פקיד עיריה, היא החלטה שאין לה ביסוס משפטי ראוי, והיא פוגעת בפרנסתו. כן היא עלולה לגרום לו נזק רב אם יידרש להחזיר ללקוחותיו את סכומי הכסף הניכרים ששילמו לו בעבור הסדרת נישואיהם במתכונת האמורה.