ל.כ נ' נאוטורפיל

ביום 25/4/10 נחתם הסכם לקבלת טיפולי הסרת שיער בלייזר בין התובעת לנתבעת, ובגין הטיפולים שילמה התובעת 6,750 ש"ח.

על פי הנטען בתביעה, כבר בטיפול הראשון נפצעה התובעת ברגלה הימנית ומלבד רישום הערה בתיק שלה, לא עשו נציגי הנתבעת כלום לעזור לה. למרות זאת, היא שוכנעה להמשיך בטיפולים ובטיפול השני היא נכוותה קשות ברגליים.

לטענתה, רק כעבור שבועיים מפציעתה השנייה הגיעה מנהלת הסניף אליה והציעה לה טיפול נוסף בתור פיצוי, אך הצעתה סורבה מאחר שרופא העור שלה המליץ לה על הפסקת הטיפולים.

לפיכך היא דורשת: פיצוי בגין כאב וסבל, הוצאות רפואיות ונזק עתידי, בנוסף לעלות הטיפולים - וסכום התביעה 10,000 ש"ח.

הנתבעת בכתב הגנתה טוענת לדחייה על הסף:- מדובר בטענות שברפואה, לא צורפה חוות-דעת רפואית.

עוד טיענת הנתבעת להעדר עילה:- הטיפולים בוצעו על דעת התובעת, בהסכמתה המלאה ולאחר שקיבלה הסברים מספיקים לרבות הסיכונים והסיבוכים.

לגופה של התביעה טוענת הנתבעת:

כי ביום 28/4/10 הגיעה התובעת לטיפול הראשון כאשר רגליה אינן מגולחות כמתחייב מההנחיות שקיבלה לידיה בעת הייעוץ. בשל כך ביקשה הרופאה המטפלת של התובעת לדחות את הטיפול, אך התובעת סירבה בתקיפות.

נטען כי התובעת סבלה רק משריטות ברגליה, בניגוד לטענותיה כי רגליה שתתו דם.

התובעת קיבלה ביום 29/4/10 וביום 12/8/10 טיפולים באזור בית השחי ולא נשמעו תלונות, רק לאחר הטיפול השני ברגליה שבוצע ביום 11/11/10 התלוננה על אודם ברגליים והרגשת עקצוץ. הוצע לה להגיע לקבל טיפול, אך היא סירבה בתוקף. כדי לבדוק את תלונותיה, שלחה הנתבעת אחות מוסמכת לביתה של התובעת ונתנה לה משחה להקלת הסימפטומים.

ביום 29/11/10 חזרה התובעת וקיבלה טיפול באזור הידיים, ולא נשמעו מפיה תלונות.

על כך השיבה התובעת כבכתב תשובתה כי אין לה אפשרות כספית לממן עלות חוות-דעת רפואית,ולא הייתה מסכימה לטיפול אם היה נאמר לה כי יש סיכוי ולו קלוש שיגרמו כוויות וישארו כתמים לנצח.

בדיון שהתקיים בפני במעמד הצדדים, חזרה נציגת הנתבעת על הטענה שההליך אינו מתאים לבית משפט לתביעות קטנות.

עם זאת, אין מניעה לקיום ההליך בבית משפט לתביעות קטנות, שמוסמך לדון בתביעה, וברור שבבית המשפט לתביעות קטנות חלים דיני ראיות אחרים ואין חובה להמציא חוות דעת רפואית, מה גם שהתובעת אינה טוענת לנכות במובן הרפואי של המילה.

שמעתי את הצדדים, ועיינתי במסמכים עליהם חתמה התובעת כאשר ביקשה את הטיפולים, ולא מצאתי כי ניתן לה הסבר מקיף שבו נאמר במפורש שיש סיכוי שישארו כתמים לבנים על רגליה לנצח.

מהתמונות שהציגה התובעת, נראה שכתמים כאלה אכן קיימים.

טענת הנתבעת כאילו התובעת לא גילחה את רגליה טרם הטיפול איננה משכנעת, אינני מאמין לטענה לא מוכחת זו ובכל מקרה במצב דברים זה אסור היה לנתבעת לבצע את הטיפול.

ברור שהטיפול כשל, בכל הנוגע להסרת השיער מהרגליים, וצלח בכל הקשור להסרת שיער מהידיים.

בהתחשב בכך שהכתמים מזעריים, שהתובעת הייתה מוכנה להסתפק בהחזרת הסכום ששילמה (כלומר: גם לשיטתה זוהי פחות או יותר תקרת הנזק), ובהתחשב בכך  שהטיפול בידיים  עלה יפה, אני מעריך את נזקה ב 5,000 ש"ח

סיכומו של דבר: