כללי
1. בפני תביעה שבגדרה עותרת התובעת לחייב את הנתבע לפצותה בפיצויים סטטוטוריים הקבועים בחוק הגנת הפרטיות ובחוק איסור לשון הרע, וזאת משום שלפי הנטען צילם אותה במצבים אינטימיים והראה את צילומיה לעובדים בחברת UMI, בה עבדו שניהם בעת הרלבנטית. הנתבע הכחיש מכל וכל את המעשה המיוחס לו. השאלה העומדת על הפרק היא עובדתית: האם הוכח כי הנתבע הציג תמונה אינטימית של התובעת בפני צדדים שלישיים ללא רשותה?
2.
במישור הדיוני: מטעם התובעת הצהירה היא עצמה, וזומנו להעיד גב' נורית צוררו, גב' ר' ט'-ז', גב' ל' ב'-ע' (ח'-ב') ומר ד' מ'. מטעם הנתבע הצהיר הוא עצמו. העדים נחקרו בפני. ב"כ הצדדים סיכמו בכתב.
דיון
3. התובע והתובעת הכירו במסגרת העבודה וניהלו קשר רומנטי קצר במשך כחודש ימים, במהלך ספטמבר-אוקטובר 2008 (ס' 5 לתצהיר התובעת). התובעת תיארה קשר אינטנסיבי, שנמשך "בערך חודש" (פ' ע' 7 ש' 10), במהלכו ישנה אצל הנתבע מדי יום, ואף בחגי תשרי בילו יחד (פ' ע' 7 ש' 31 עד ע' 8 ש' 1; ע' 8 ש' 5). השניים נסעו לבילוי משותף בטורקיה בחול המועד סוכות (פ' ע' 8 ש' 19-11).
4. הנתבע הכחיש תחילה את מהות הקשר כ"רומנטי", והצהיר: "ביני ובין הנתבעת התקיימה היכרות קצרת ימים, שלא התפתחה לקשר רציני, ונותרה כקשר ארעי בלבד. לא התפתח ביננו קשר רומנטי, ומעולם לא היינו "בני-זוג" כמתואר בכתב התביעה" (ס' 6 לתצהירו). אך בעדותו הודה: "הכרתי אותה בערך כשבוע על בסיסי יומי... מאחר והיתה אינטראקציה יומית, הרגשנו שאנו מתקרבים אחד לשני גם אני התקרבתי מבחינת מנטלית, אני לא אומר שלא" (פ' ע' 71 ש' 30-22). בהמשך הוסיף כי אף פיתח כלפי התובעת רגשות ודאג לצניעותה, כדבריו: "... כשאנו היינו ביחד, הייתי אומר לה, תסגרי את הכפתורים, הייתי עושה הכל כדי שהיא תתלבש בצורה צנועה. אני גבר קנאי. אז אני אלך ואצלם אותה?" (פ' ע' 82 ש' 30 עד ע' 83 ש' 1). ובהמשך: "הגב' ת' זה בעצם היה שידוך של בחורה שחודש וחצי טרם נפגשנו ניסתה כבר להכיר לי אותה. כשהכרתי אותה זה היה במטרה רצינית, זה היה שבוע מאוד אינטנסיבי, כמו שאמרתי קודם ביקשתי ממנה להתלבש צנוע, עם מכנסיים רחבים, כבת זוג שלי, מאוד חשוב לי לשמור על הצניעות, בטח לא הגיוני שאני אלך ואראה לאחר תמונות של בחורה שיש לי רגשות אליה" (פ' ע' 87 ש' 6-3). בחקירתו אף השתמש בביטוי "בני זוג", כדי לתאר את אופי הקשר: "... היא היתה בת זוג שלי במשך השבוע וחצי הזה, אני לא רציתי שידעו שאני יוצא איתה, אז לא הייתי מראה תמונות שלה. אני ביקשתי ממנה בכל לשון של בקשה לא לומר לאף אחד בחברה שאנחנו יוצאים, עד שהקשר יתבסס יותר. היא הלכה וסיפרה לכל עובד שהיא מכירה שאנחנו יצאנו יחד" (פ' ע' 87 ש' 13-10).
5. מן התשתית הראייתית שהונחה בפני עולה בבירור, כי הנתבע נהג להציג לחבריו בעבודה תמונות של נשים חשופות.
ד.מ. - אשר הנתבע היה מנהלו בסניף בכפר סבא - העיד (פ' ע' 66 ש' 24 עד ע' 67 ש' 2):
"לא נעים לי לעשות זאת, מר א' היה נוהג להתהדר בכל הנושא הזה הבין-אישי בינו לבין הנשים שלו. הוא היה עם זאת היה עם זאת, היה לו תחביב לצלם אותם בטלפון ולהראות לנו עם מי היה, הוא היה סוג של אדם, אני הכי יפה, הכי חכם, הכי מושלם, הכי עשיר, בין יתר הדברים שאהב להשתחצן, עם זאת הייתי ועם זאת הייתי והיה לו תחביב לצלמן בטלפון שלו ובמצלמה של הטלפון ואז הוא היה מראה לנו את זה דרך שם. זה בגדול. אני לא מכיר את י', פעם ראשונה בחיי שאני רואה אותה. לא יודע על התובעת הזו כלום. הוא הראה לנו כל הזמן תמונות, עם זאת הייתי ועם זאת הייתי, וזה תמיד היה בלבוש מינימאלי ותמיד היה מספר לנו שעם זאת הייתי וזה בגדול".
6. מר מ' העיד כי הנתבע סיפר לו שהוא עצמו צילם את הנשים שבתמונות: "לצלם נשים על הספה שלו בבית עם תחתונים במצב אינטימי כן. עם חלק עליון חשוף" (פ' ע' 67 ש' 3). ובהמשך: "היתה לו טכניקה שהיה משתיק את המצלמה של הטלפון והוא כאילו היה משחק בלראות את המספרים שיש לו בטלפון ועל הדרך היה מצלם כשזה היה על שקט והיה אוהב להתהדר בזה בסופו של דבר, מתהדר בתמונות עצמן שצילם אותן ללא ידיעתן" (פ' ע' 67 ש' 15-17). את התמונות הציג "לעובדים שלו" (פ' ע' 67 ש' 18-19), למשל: "לי [ט' ז'] ל'. אני לא זוכר בדיוק לעומק למי הראה ולמי לא. אני זוכר שהראה לי. היה בחור בשם נ' ב' יצ' וד'..." (פ' ע' 67 ש' 22-23). הצגת התמונות היתה ענין ש"בשגרה" (פ' ע' 67 ש' 28-29); "על בסיס שבועי. זה לא כל יום, פעמיים בשבוע פלוס מינוס. יום כן, יום לא, יום אולי. כך זה בערך היה" (פ' ע' 68 ש' 25-24). הוא לא יכול היה לאשר שראה את התובעת בתמונות, אם כי "...יכול להיות שהיתה חלק מהכלל" (פ' ע' 68 ש' 20). הוא "מאמין" שהתובעת הופיעה בתמונות, שכן "כשאתה רואה דברים על בסיס יומיומי? כן" (פ' ע' 68 ש' 21-22).
7. עדותו של מר מ' היתה קולחת ומפורטת, והותירה רושם אמין. היא עולה בקנה אחד עם דברים שאמר לתובעת בשיחת טלפון (ר' תמליל בת/2): "הוא [הנתבע] היה בא לפה על בסיס שבועי עם תמונות של נשים בלבוש מינימלי... אני אגיד לך את האמת, אני לא ממש מכיר אותך ואני לא יודע מי את מבין כולם... זה שראיתי הרבה הרבה נשים זה בטוח... אני לא יודע שזה את, אני יודע שכל שבוע היה מישהי אחרת, זה מה שאני יודע" (ר' בע' 2 לתמליל, ש' 23-14; ע' 3 ש' 11-10).
8. הנתבע טען: "הוא [ד.מ.] לא אהב אותי מאחר וגם אותו ניסיתי לפטר. היו לנו המון סכסוכים מבחינת המכירות. ד.מ., יש לו בעיה, היו לנו אינטריגות" (פ' ע' 84 ש' 10-11). ואולם מר מ' העיד בצורה זהירה, ונמנע מעדות גורפת. כך הודה כי אינו מכיר את התובעת: "אני לא מכיר את י', פעם ראשונה בחיי שאני רואה אותה. לא יודע על התובעת הזו כלום" (פ' ע' 66 ש' 29-28). גם בהמשך הדגיש, כי אינו יכול להעיד שראה את התובעת בתמונות: "אני לא זוכר מה היה שם, יכול להיות שהיא כן היתה מבין כלל התמונות שם, אני לא יודע, יכול להיות שכן, אני באמת לא יודע" (פ' ע' 68 ש' 18-17). וכן: "חד משמעית אני לא יכול לאשר שראיתי אותה בתמונות, יכול להיות שהיתה חלק מהכלל" (פ' ע' 68 ש' 20).
9.
נורית צוררו - מנהלת בחב' UMI - העידה כי הנתבע פוטר לאחר שהתברר שהוא מציג תמונות אינטימיות של בחורות לעובדי החברה, ובין השאר לגב' ר' שעבדה תחתיו. לדבריה, התובעת פנתה אליה "מאוד נסערת", וטענה כי "הבינה מגורם נוסף שיש תמונות שלה שמסתובבות" (פ' ע' 23 ש' 18-25). גב' צוררו נדרשה לבירור הענין: "כמו שהסברתי לי', אין לי ענין ביחסים בינה לבינו אך יש לי ענין במצב בו מנהל בחברה מראה תמונות שאינן ראויות לעובדות שלו, לעובדים בכלל בסניף, רציתי לבדוק, מאחר ואני בין השאר ממונה על הטרדות מיניות בחרה, רציתי לבדוק אם יש פה איזשהו בסיס להטרדה מינית לכאורה, ולכן זימנתי את ר'" (פ' ע' 24 ש' 24-27).
10. תיק הבירור נשמר חסוי (ר' עדותה של גב' צוררו, פ' ע' 24 ש' 30-29 וכן החלטתי מיום 27.12.2010, פ' ע' 90-88). יחד עם זאת, גב' צוררו העידה על ממצאי הבירור שערכה: "בשיחה עם ר', כשביקשתי תגובתה אמרתי לר' שזו שיחה חסויה שלא תצא מהחדר הסגור. בסופו של דבר, קראתי למנהל של ש' א' ושל ר', מנהל הטרייד-אין והבהרתי לו שלאחר שבדקנו את הנושא, בדקתי גם מול אנשים אחרים, לא רק עם ר',
אכן הוצגו תמונות שאינן ראויות על ידי מנהל בחברה, זה מה שסיפרתי למנהל, לכן לא נוכל להעסיק את העובד הזה בחברה" (ההדגשה הוספה; פ' ע' 25 ש' 13-16). בהמשך הבהירה כי מדובר בתמונות של בחורות "בלבוש מאוד "צנוע",
תחתונים" (פ' ע' 26 ש' 17-19). התמונות הוצגו "
לנשים שהיו כפופות לו, אלו יחסי כפיף ומנהל" (ההדגשות הוספו; פ' ע' 28 ש' 21-22).
11. הממצא לפיו הנתבע הציג בפני עובדים הכפופים לו תמונות של "נשים בתחתונים" הוביל לפיטורי הנתבע, מחמת "התנהגות לא הולמת" (פ' ע' 26 ש' 30-29). גב' צוררו הסבירה: "א' היה אצלי במשרד וטען שהוא לא הראה את התמונות, הסברתי לו שמאחר וביררנו עם עוד גורמים נוספים בסניף שכן היו תמונות, כן היו תיאורים כאלה ואחרים, אנו לא מוכנים להמשיך בהעסקה של מנהל בחברה. מבחינתנו זה קו אדום... הבנו שהתנהלות מר א' בסניף לא עלתה בקנה אחד עם מה שאנו מאמינים שהתנהלות של מנהל צריכה להיות" (פ' ע' 29 ש' 11-9; ש' 27-26).
12. כאן המקום לציין כי כאשר גב' צוררו העידה על אישה שעבדה כ"כפיף" של הנתבע, אין זו אלא גב' ר'. גב' צ' ציינה כי ר' היא זו שזומנה על ידה לשיחת בירור במסגרת "בדיקת הטרדה מינית" (פ' ע' 24 ש' 21-29). בעת הרלבנטית, הנתבע שימש כמנהל מחלקת "טרייד-אין", ור' עבדה תחת ניהולו כנציגת מכירות באותו אולם תצוגה (ראו עדות הנתבע, פ' ע' 72 ש' 25; ע' 75 ש' 9-7; ע' 75 ש' 12-11; ע' 84 ש' 31-12; עדותה של ר', פ' ע' 30 ש' 22-21 וע' 44 ש' 24-21; ע' 54 'ש' 15-11). אין חולק כי "היתה רק בחורה אחת בכל הסניף וזו היתה ר' ט'" (עדות הנתבע, פ' ע' 85 ש' 30).
13.
ר' ט'-ז' העידה שהנתבע הציג בעבודה תמונות אינטימיות של "בחורות יפות שיצא עמן", וכי היא "נקלעה לשם בטעות" (פ' ע' 38 ש' 8-14). לאחר חקירה ממושכת הודתה, כי הנתבע הראה לחבריו באולם התצוגה "תמונה של בחורה עם תחתונים וחזיה, לא י'" (פ' ע' 50 ש' 6-7). לדבריה, "ראיתי אותו מראה לחברים שלו" (פ' ע' 50 ש' 3). התמונה היתה מצויה במכשיר הפלאפון של הנתבע (פ' ע' 50 ש' 19-30):
"ת. ... אני זוכרת 3-2 אנשים יושבים סביב השולחן, הפלאפון מונח שם
ש. כולם מתבוננים בתמונה או לא
ת. דיברו, הסתכלו, ראו