ת"א
בית משפט השלום קריות
|
3130-07
01/06/2011
|
בפני השופט:
פנינה לוקיץ'
|
| - נגד - |
התובע:
1. אקו"ם אגודות קומפוזיטורים מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל בע"מ
2. Societe des Auteurs Compositeurs et Editeurs de Musique
|
הנתבע:
1. דאוד את נג'אר בע"מ
2. סלים דאוד
3. נגאר יעקב
4. נגאר בשארה
|
| פסק-דין |
בפני תביעה לתשלום פיצוי סטטוטורי בסך 80,000 ש"ח בגין הפרת זכויות היוצרים של התובעות בארבע יצירות מוסיקליות וזאת בשל השמעתן בביצוע פומבי ללא קבלת רשיון כדין מהתובעות ביום 15.10.07 באולם אירועים באזור הצ'ק פוסט בחיפה שהיה ידוע בשם "אולמי דאוד נג'אר" (להלן: "האולם").
הצדדים הסמיכוני לפסוק בתביעה זו בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט, זאת לאחר הגשת תצהירי הצדדים וסיכומי טענותיהם.
העובדות שאינן במחלוקת
1. התובעות הינן בעלות זכויות יוצרים בארבע יצירות מוסיקליות שפורטו בנספח "ח" לכתב התביעה (להלן: "היצירות").
אמנם בכתב ההגנה כפרו הנתבעים 3-4 בזכויות התובעות ביצירות ובזכותן לנהל הליכים אלו, הרי שלאחר שהוצגו המסמכים המעגנים את זכויות התובעות, ולאור האמור בתצהירה של הגב' הדר מטעם התובעות (להלן: "תצהיר הדר"), לא חזרו הנתבעים על טענתם זו בסיכומיהם, וטוב שכך לאור העובדה כי לתובעות עומדת חזקת הבעלות (בהתאם לסעיף 9 לפקודת זכות יוצרים, 1924) חזקה שלא נסתרה על ידי הנתבעים.
2. התובעת מס' 1 (להלן: "אקו"ם") פועלת מכוח רשיון זמני שניתן לה על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים (להלן: "הממונה") ואשר תנאיו נקבעו בהיתר מיום 28.12.04 אשר הוארך לאחרונה ביום 1.1.2009 (להלן: "ההיתר") ואשר העתק ממנו צורף לתצהיר גב' הדר.
3. ביום 15.10.07 התקיים באולם אירוע שבמהלכו השמיעו את היצירות. השמעת היצירות תועדה על ידי חוקר מטעם התובעות אשר הגיש תצהיר אליו צורפו קבצי הוידאו המתעדים את הארוע (להלן: "תצהיר גאנם"), וכן צורפה חוות דעת המזהה את היצירות המושמעות, את זהות המבצע ואת זהות היוצרים.
4. הנתבעת מס' 1 (להלן: "החברה") שהיתה במועדים הרלבנטיים לתביעה הבעלים, המחזיקה ומהפעילה של האולם, הינה חברת ניהול שהוקמה מכוח הסכם שותפות מיום 19.12.2005, בין חברה אחרת בשם "אולמות ומסעדות דאוד 2001 בע"מ" לבין הנתבעים 3-4, וזאת לצורך ניהול האולם.
החברה לא הסדירה, קודם להשמעת היצירות או לאחר מכן, את רשיון השימוש ביצירות, וזאת על אף שנשלחו לה מספר דרישות לעשות כן.
5. הנתבעים 2-4 הינם המנהלים הרשומים ובעלי המניות בחברה.
6. החברה הפסיקה את פעילותה בשל הפסדים וסכסוך שנתגלע בין הנתבעים 3-4 (להלן: "נגאר") לבין אביו של הנתבע מס' 2 (להלן: "עפיף") אשר נגאר טוענים כי היה הרוח החיה והמנהל בפועל של האולם. בין נגאר לעפיף נוהל הליך בוררות באשר לפירוק השותפות בחברה, ובהתאם לפסק הבוררות, הנתבעים 3-4 הם הנושאים בכל חיוב שיוטל, באם יוטל, בגין תביעה זו.
דו"ח רווח והפסד ששימש את הבורר בפסקו הינו לתקופה שהחל מיום 1.1.07 ועד ליום 15.11.07.
7. הנתבעים נתבעו על ידי גופים אחרים (המיוצגים על ידי אותו עו"ד המייצג את התובעות) בת.א. 670/08 (שלום חיפה) (להלן: "ההליך הנוסף") בגין השמעת יצירה אחרת באותו אירוע שהתקיים באולם ביום 15.10.07 ובמסגרת הסכם פשרה שילמו הנתבעים לתובעים שם סך של 6,000 ש"ח.
המחלוקות בין הצדדים
8. החברה לא הגישה כתב הגנה מטעמה. בשלב הגשת התצהירים הגישו נגאר את תצהיריהם גם בשמה.
נתבע מס' 2 הגיש כתב הגנה בו הכחיש את כל טענות התובעות והצטרף לטענות ההגנה של נגאר, אולם הוא לא התייצב להמשך ההליך המשפטי.
9 . נגאר הגישו כתב הגנה ובו טענו טענות לרוב וכן הגישו בקשה למחיקה על הסף של התובענה מאחר וזו, לטענתם, הוגשה בניגוד להוראות הממונה על ההגבלים העסקיים שמכוחן פועלת התובעת. בסיכומיהם זנחו נגאר חלק מטענות ההגנה (וחלק אחר טענו כלאחר יד) ולמעשה הם ממקדים את הגנתם בטיעונים הבאים:
א. היוצרים וההסכמים מכוחם הוגשה תביעה זו נערכו במדינות אויב (שלוש מהיצירות בלבנון והאחת במצרים (אולם ביחס ליוצר לבנוני)) ואין לאפשר לתובעות לאכוף זכות של נתין מדינת אויב בניגוד לפקודת המסחר עם אויב, 1939 האוסרת על סחר עם אויב.
ב. התובעות לא מילאו אחר הוראות הממונה, בכך שלא הודיעה, בד בבד עם הגשת התביעה על הסכמתה להפנות את המחלוקת לבוררות, וזאת בניגוד להוראת סעיף 5.6.3 להיתר.