תא"מ
בית משפט השלום פתח תקווה
|
14089-08-09
26/05/2011
|
בפני השופט:
ריבה שרון
|
| - נגד - |
התובע:
אבירם אוהד פאי
עו"ד יערה פיקר
|
הנתבע:
1. שלומי פנחס
2. וואלה! תקשורת בע"מ
עו"ד רון לוונטל
|
| החלטה |
רקע כללי: הצדדים, ההליך
התובע (להלן: "המבקש") מתפרנס למחייתו כצלם אירועים וחתונות. הנתבע (להלן: "המשיב") ורעיתו חתמו על הסכם התקשרות עם המבקש לצילום יום חתונתם ב- 25.9.08 (נספח ב' לבקשה) , לרבות עריכת התמונות ופרסומן באתר אינטרנטי. המשיב ורעייתו לא היו מרוצים מתפקוד המבקש כצלם ומהתוצר הסופי שהוצג בפניהם.
משום כך- תבע המשיב את המבקש בבימ"ש לתביעות קטנות בנתניה (ת"ק 2918-08). כב' השופטת חנה שניצר-זאגא, שדנה בתיק, קבעה כי: "לא שוכנעתי לקבל את טענת התובע בדבר איכות ו/או מיומנות ו/או מקצועיות הצילומים ואין כל ספק כי לעניין עיצוב האלבומים ו/או עריכת הסרט הוידאו היה על הצדדים להגיע להסדר ביניהם..... בנסיבות לא שוכנעתי כי התובע הרים את נטל הראיה המוטל עליו להוכחת תביעתו על כל מרכיבה, לרבות הטענה להפרת הסכם בין הצדדים ו/או זכאותו לפיצוי כספי לצורך פניה לספקים באופן עצמאי..." ... ופסקה 1,500 ש"ח לטובת התובע בגין עוגמת נפש.
בפרק הזמן המקביל למועד שבו היה על המבקש להשלים את חובותיו כלפי המשיב על פי פסה"ד הנ"ל, פורסם במספר אתרי אינטרנט מכתב אנונימי תחת הכותרת :
זהירות! זהירות! זהירות! (נספח א' לבקשה) המזהיר את המתחתנים משימוש בשירותי התובע ( זאת- באתרים: ", תפוז", "וואלה", "חופה" mit4mit") . מכתב זה יקרא להלן:
"הפרסום".
המבקש סבר כי מדובר במשיב, המנסה לבוא איתו חשבון ומשום כך הגיש נגדו תביעה זו שבפניי, בעילה של עוולת הוצאת לשון הרע. במסגרתה- עותר המבקש לפיצוי בסך של 50,000 ש"ח.
הבקשות:
בפני מונחות 2 בקשות הצריכות הכרעה. האחת- למתן צו עשה
לחשיפת פרטי גולש אינטרנט. במסגרתה- שני סעיפי משנה: הראשון- להורות למשיב לחשוף את כתובות המייל שברשותו והשני- להורות למשיבות- שהינן מפעילות אתרי אינטרנט, לערוך הצלבות בין כתובות המייל של המשיב לבין כתובות המייל ממנה נשלחה הידיעה הפוגעת נשואת כתב תביעה זה.
בקשה זו הוגשה יחד עם תביעה לפיצויים, בסך של 50,000 ש"ח, על פי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. לבקשה זו צורפו כמשיבות מפעילות אתרי האינטרנט, שחלקן הגיבו למבוקש.
בעקבות דיון במעמד הצדדים, במהלכו נעשה נסיון להציע מתווה של הסדר, הגיש המבקש בקשה ובה נוסח מתוקן של נוסח 'צו העשה' שביקש במקור.
השניה-
לצירוף אשת המשיב כנתבעת נוספת.
עיקר טענות הצדדים- בקליפת אגוז:
א. בקשת המבקש לצירוף נתבעת:
נימוקי המבקש: טוען המבקש, כי דווקא לאחר ובעקבות דיון שהתקיים ביום 6/1/11- קיים חשש יותר מסביר, כי אשת המשיב עוולה במשותף עם בעלה, כי יכול שהפרסום שהופץ לאינטרנט נשלח מהדוא"ל שברשותה וכי הם יחד כתבו את הידיעה.
מציין המבקש כי הידיעה נשוא תביעה נכתבה בלשון רבים. לשיטתו- יש בכך כדי לחזק את טענתו שהפרסום נשלח מהמייל של המשיב או מזה של אשתו ולכן אין די בהותרת התביעה כלפי המבקש בלבד.
תגובת המשיב 1 לצרוף נתבעת נוספת:
המשיב מתנגד לצירוף הנתבעת הנוספת, בעיקר מהטעמים הבאים: עיקר טענתו הינה כי צירופה של אשת המשיב, פירושה פתיחת ההליכים המקדמיים מלכתחילה, מה שיגרור עיכוב של ניהול התיק. מדגיש המשיב כי פרטיה של אשת המשיב היו ידועים לו בטרם הגשת התביעה ולכן- אין כל עילה חדשה המשנה את טיעוניו.
ב. הבקשה לצו עשה- לחשיפת פרטי גולש האינטרנט:
המבקש
טוען כי תוכן הפרסום נוגע ישירות למשלח ידו ופרנסתו. גורס המבקש כי נוסח הפרסום הינו כזה שאינו בגדר חוות דעת פרטית לגיטימית. לטענתו- הפרסום פגע בשמו הטוב ובמוניטין רב השנים שצבר, כמו גם בכיסו. בעקבותיו- בוטלו מספר הסכמי התקשרות עם לקוחות קיימים והופסק מו"מ עם לקוחות פוטנציאליים. לכן- לשיטתו- יש בפרסום משום חשש ממשי לעוולה בנזיקין שבוצעה כלפיו ע"י המשיב.
המבקש סבור כי מדובר במשיב ומסתמך על עניינים כדלקמן: טוען הוא כי בטרם הגשת כתב התביעה, המשיב ואשתו הודו בפניו שהם פרסמו את הדברים והעובדות המתוארות במכתב דומות מאוד לטענות שהשמיע המשיב בתביעתו ,שנסתרו לדבריו באופן חד משמעי במסגרת פסד הדין שניתן בהליך קודם. המשיב חזר בו מהודאתו. משהצדדים לא הגיעו להסדר בעקבות הדיון שהתקיים בבית המשפט, עותר המבקש לנוסח צו, השונה מזה שנתבקש במקור, וכדלקמן: