ביטון ואח' נ' ב"ה יער הפקאן בעמ ואח'

פסק דין

רקע:

1.תביעה ותביעה שכנגד, אשר באו לעולם עקב ביטול הזמנה לעריכת חתונתם של התובעים והנתבעים בתביעה שכנגד (להלן : "התובעים") בגן האירועים "יער הפקאן" בחדרה, אותו מנהלת הנתבעת מס' 1 והתובעת מס' 1 בתביעה שכנגד (להלן : "הנתבעת").

2.התובעים, בני זוג שעמדו להינשא זה לזו, חיפשו מקום בו יוכלו לקיים אירוע חתונתם, ובמהלך חיפושיהם הגיעו הם לגן האירועים "יער הפקאן" אותו מנהלת הנתבעת. התובעים ביקרו בגן האירועים במהלך חודש מרץ 2010 ולאחר שנפגשו עם נציגת הנתבעת, התקשרו בחוזה מס' 01071 מיום 15.0310 לפיו תיערך החתונה בגן האירועים ביום 28.07.10 (להלן: "החוזה"). במעמד החתימה שילמו התובעים מקדמה על חשבון התמורה בסך 5,000 ₪. ביום 24.06.10 הודיעו התובעים על ביטול ההזמנה, אולם סכום המקדמה לא הושב לידי התובעים.

3.בכתב התביעה עותרים התובעים לחייב את הנתבעת, חברה בע"מ והנתבעים 2 ו- 3 מנהליה של הנתבעת או בעלי מניותיה, להשיב להם סכום המקדמה ששילמו בתוספת סך 20,000 ₪ כפיצוי בגין נזקיהם שנגרמו להם, ובסה"כ 25,000 ₪. בכתב התביעה, עתרו התובעים לחייב את הנתבעים 2 ו- 3 , בעלי המניות והמנהלים בנתבעת, לשלם את מלוא סכום התביעה, בין היתר, בשל הרמת מסך ההתאגדות. מאידך, הנתבעת הגישה כנגד התובעים תביעה שכנגד, בגדרה עותרת היא לחייב את התובעים בפיצוי מוסכם הקבוע בהסכם עליו חתמו התובעים, למקרה שיבטלו את האירוע שהזמינו- סך 19,060 ₪ וסך 30,000 ₪ בגין נזקי הנתבעת.

טענות הצדדים:

4.בכתב תביעתם טוענים התובעים, כי בדין ביטלו את ההסכם ביניהם לבין הנתבעת וכי זכות ביטול זו היתה מוקנית להם עפ"י דין, וזאת מאחר ובעת המו"מ הוצג לתובעים הן באתר האינטרנט של הנתבעת והן ע"י נציגת הנתבעת, הגב' סיוון, מצג לפיו פועל גן האירועים שמפעילה הנתבעת לפי אישורים חוקיים מתאימים מן הרשויות וכי בידי הנתבעת רישיון עסק כדין (ראו טענות התובעים בסעיף 2.5-2.7 לכתב התביעה).

5.התובעים מוסיפים וטוענים, כי במהלך חודש יוני 2010 גילו, לתדהמתם, כי אין לנתבעת היתר חוקי להפעלת גן אירועים. לא זו אף זו, לטענתם, התחוור להם כי כנגד הנתבעת מתנהלים הליכים משפטיים בבית המשפט לעניינים מקומיים בחדרה ואף הוצא נגד הנתבעת צו איסור שימוש במבנים המשמשים לגן האירועים ולראיה מצרפים התובעים לכתב תביעתם פרוטוקול דיון בבית המשפט לעניינים מקומיים בחדרה, שבו נידונה בקשה שהגישה הנתבעת להארכת מועד לביצוע צו הריסה ובקשה לעיכוב צו סגירת העסק. לטענת התובעים, לאחר שפנו לנתבעת לברר פשר הדבר, חזרה סיוון על גרסתה ולפיה קיימים בידי הנתבעת כל ההיתרים להפעלת גן אירועים (סעיף 2.10 לכתב התביעה) התובעים מוסיפים כי במהלך בירורים שעשו הסתבר להם כי שיק של הנתבעת "לא כובד מסיבה טכנית". לטענתם, עובדה זו "הדליקה נורת אזהרה נוספת" באשר למצבה הכלכלי של הנתבעת (סעיף 2.14 לכתב התביעה). התובעים טוענים כי לאור הנתונים שהתגלו חששו הם לסכן את האירוע החשוב בחייהם ולגרום למפח נפש להם ולאורחיהם, ועל כן החליטו לבטל ההזמנה ולקיים את אירוע החתונה במקום אחר, וכך כאמור עשו. התובעים טוענים כי ביטול ההזמנה במועד סמוך לאירוע גרם להם ללחץ נפשי והוצאות רבות (סעיף 2.16).

6.התובעים טוענים כי הסתמכו על מצג שהציגה הנתבעת, וכי ללא מצג זה, לא היו מתקשרים עם הנתבעת מלכתחילה. על כן, לטענת התובעים, רשאים הם לבטל החוזה בשל טעותם הנובעת מהטעייתם על ידי הנתבעת, או לחלופין, בשל העובדה שרישיון העסק מהווה תנאי מתלה, או כיוון שהחוזה מהווה חוזה בלתי חוקי – ועל כן הינו בטל. כן טוענים התובעים כי מעשיה ומחדליה של הנתבעת בכל הנוגע למצגי השווא שהציגה, מהווים הפרת חוזה ונגועים בחוסר תום-לב, הן בשלב המשא ומתן והן בשלב החוזי. בנוסף, טוענים התובעים כי אי השבת סכום המקדמה, מהווה עשיית עושר ולא במשפט. התובעים טוענים כי מתקיימות העילות לשם הרמת מסך ההתאגדות לאור מעשיהם של מנהלי הנתבעת ובעלי מניותיה, וכן כי בנסיבות העניין ישנה עילה לחיוב הנתבעים 2 ו- 3, אישית, בסכום התביעה. לפיכך עותרים התובעים כי יושב להם הסך 5,000 ₪ ששילמו כמקדמה, וכן כי ייפסק להם עוד סך 20,000 ₪ בגין נזקיהם כתוצאה מהפרת חובת תום הלב מצד הנתבעים, המתבטאים בעוגמת הנפש שנגרמה להם ולבני משפחתם, ובכך שנאלצו לקיים את אירוע החתונה במקום מרוחק ממגוריהם ובעקבות זאת נאלצו אורחיהם לנסוע למקום מרוחק (סעיף 4.7).

7.מאידך, הנתבעים מציגים תמונה שונה ממנה עולה כי נציגי הנתבעת הציגו בפני התובעים אישורים לכך שהנתבעת פועלת להשגת אישורים ולא כי האישורים מצויים כבר בידיה (סעיף 8 לכתב ההגנה). כן טוענים הם כי בית המשפט לעניינים מקומיים עיכב תחילת תוקפו של צו איסור השימוש, כך שהוא טרם נכנס לתוקפו (סעיף 9 לכתב ההגנה), וכי זהו המידע שנמסר לתובעים (סעיף 10 לכתב ההגנה). הנתבעים טוענים כי השיק המוזכר בכתב התביעה, הוחזר "מסיבה טכנית", ולא אמור להדליק כל "נורת אזהרה", וודאי שאינו מעיד על מצבה הכלכלי של הנתבעת.

8.הנתבעים טוענים כי בלב התובעים גמלה החלטה להינשא במקום אחר, ולאחר מכן חיפשו הם אמתלות להתנער מן החוזה, אולם עשו כן מבלי לבדוק את מצב הדברים לאשורו יחד עם נציגי הנתבעת, ולא הודיעו בהקדם על רצונם, ובכך לא פעלו כנדרש על מנת להקטין נזקי הנתבעת.

9.הנתבעים טוענים כי מנהלי הנתבעת פעלו בתום לב, ועל כן לא קיימת עילה להרמת מסך ההתאגדות החוצץ בין הנתבעת לבין מנהליה או בעלי מניותיה.

10.בכתב התביעה שכנגד טוענים הנתבעים כי סוכם בין הצדדים כי תמורת החוזה תעמוד על סך 95,300 ₪. עוד נטען כי אחד מתנאי ההסכם הינו כי ביטול ההזמנה בכל רגע נתון יזכה את הנתבעת בפיצוי בסך 20% מכלל התמורה, דהיינו סך 19,060 ₪. עוד טענו הנתבעים כי מועד האירוע על פי החוזה חל בתקופה העמוסה ביותר, ועל כן בביטול ההזמנה החד-צדדי גרמו התובעים לנתבעת נזק בדמות מניעת רווח, אשר הועמד על סך 30,000 ₪, בין היתר בגין העובדה שעל אף ניסיונות לשווק את מועד האירוע שהתפנה - בהנחה משמעותית – לא עלה הדבר בידם, ועל כן תובעים הם סך 3,000 ₪ בגין משכורות ששולמו לעובדים עבור יום זה. עוד מוסיפים הם סך 7,000 ₪ עבור הנזק התדמיתי שנגרם לנתבעת עקב אי קיום האירוע. בסך הכל העמידו הנתבעים סכום תביעתם על סך 59,060 ₪.

11.בכתב הגנתם, חוזרים התובעים על טענותיהם בכתב התביעה. התובעים טוענים, כי מעולם לא נמסר להם מידע על עיכוב הליכים, ובכל מקרה אין מדובר ברשיון עסק כדין. התובעים טוענים כי הנתבעים לא עשו לשם הקטנת נזקיהם, ובין היתר לא הודיעו לעובדיהם ולמוזמנים מטעמם שבאו לבדוק את אולם האירועים – אודות ביטול האירוע.

הראיות:

12.מטעם התובעים הוגש תצהירו של התובע. מטעם הנתבעים הוגש תצהירו של מר רביב מלול – נציג הנתבעת. בתצהיריהם חזרו המצהירים על האמור בכתבי הטענות. כן הוצגו כראייה המוצגים הבאים: רשימת גני אירועים הפועלים ללא רישיון עסק/היתר בנייה (נ/1); רשימה דומה מאתר משרד הפנים (נ/2); פרטי הזמנת האירוע ב"לימון גני אירועים" בקיבוץ עינת (נ/3).

המחלוקת:

13.כעולה מכתבי הטענות, אלה המחלוקות בין הצדדים:

א)האם אקט ביטול ההסכם בו נקטו התובעים היה כדין, לשון אחר- האם בידי התובעים היתה עילה לביטול ההסכם. לצורך הכרעה בשאלה זו, יש לענות על השאלה מהו המידע שנמסר לתובעים במהלך המשא ומתן ולאחר כריתת החוזה, אודות האישורים המצויים בידי הנתבעת להפעלת גן האירועים "יער הפקאן".

ב)ככל שאגיע למסקנה כי אקט הביטול היה כדין, כלום נגרם לתובעים נזק ומהו שיעורו.