מסבאח נ' מדינת ישראל

פסק דין

א.מבוא

1.ראשיתם של ההליכים שבפני בתביעה כספית שהגיש התובע כנגד הנתבעת ביום 30.4.2006.

התובע, שהיה הבעלים והמחזיק של מרכז בילויים הכולל מסעדה, אולם וגן אירועים, מטעי זיתים, גידולי ירקות ופינת חי בהר גריזים בשכם (להלן: "מתחם הבילוי").

בתביעתו טוען התובע כי בתחילת חודש ינואר 2003 נכנסה יחידה צבאית למתחם הבילוי, התמקמה בו, תפסה אותו והשתמשה בו לצרכי אחסון ציוד, לינה, אכילה ורחצה של חיילים.

2.התובע טוען בתביעתו כי חיילי היחידה הצבאית החלו בעזיבת מתחם הבילוי רק בחודש אפריל 2003 ואולם מעת לעת המשיכו לפקוד את המקום ולגרום לו חבלות ולהשחית בו ציוד. לטענת התובע למרות עזיבת החיילים את מתחם הבילוי חל על התובע איסור להיכנס לשטח המתחם. עוד טוען התובע כי כל בקשותיו להיכנס למתחם הבילוי סורבו ובפועל הותר לו להיכנס לראשונה למתחם הבילוי בחודש מאי 2003 עת ביקר במקום עם שמאי מטעמו.

3.לטענת התובע הותר לו לשוב למתחם הבילוי באופן סדיר רק בחודש אוגוסט 2004.

4.בתביעתו עתר התובע לחייב הנתבעת לשלם לו פיצוי בגין הנזקים הרכושיים שנגרמו למתחם הבילוי לאחר שהות החיילים בו בסך של 780,557 ₪ נכון למועד הגשת התביעה אשר חושבו כמפורט בסעיף 13 לכתב התביעה כדלקמן:

נזקים ישירים למתחם הבילוי335,556 ₪

הפסדי / אובדן הכנסה380,000 ₪

שכ"ט שמאי15,001 ₪

כאב וסבל, עוגמת נפש, טרחה והתרוצצות50,000 ₪

5.בתחילה הנתבעת לא הגישה כתב הגנה אלא בקשה לדחייה על הסף מחמת התיישנות (ביום 11.9.06).

הנתבעת טוענת כי עפ"י האמור בחוות דעת השמאי אשר צורפה לתביעה מדובר בתביעה בגין נזק אשר נגרם עד חודש אפריל 2003 ונבדק ע"י שמאי לכל המאוחר ביום 1.5.03 ואולם חוות הדעת נושאת תאריך23.4.04 בעוד שהתביעה הוגשה ב- 30.4.06.

לטענת הנתבעת סעיף 5א' לחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה) תשי"ב-1952 (להלן: "החוק הספציפי") קבע הסדרי התיישנות מיוחדים לתביעות כגון התביעה דנן ואסר על ביהמ"ש לדון בתובענה אשר הוגשה לאחר שחלפו שנתיים מיום המעשה נשוא התובענה.

בהתאמה נטען כי עפ"י האמור בחוות דעת השמאי אשר צורפה לכתב התביעה, התביעה עוסקת בנזק אשר ארע לכל המאוחר עד חודש אפריל 2003 ואשר הוערך וכומת לכל המאוחר בחוות דעת שמאי מיום 23.4.04. בנסיבות אלו, התביעה בעניינו אשר הוגשה ביום 30.4.06 הוגשה למעלה משנתיים ממועד אירוע הנזק או גילויו ולפיכך דינה להתיישן.

6.ביום 8.1.07 לאחר קבלת תגובת התובע משיב, נתנה כב' השופטת תמר נתנאל שרון פסק דין ובו קיבלה טענות הנתבעת ודחתה על הסף התביעה.

בפסק דינה קבעה כב' השופטת נתנאל שרון כי:

א.החוק הספציפי מבדיל בין פעולה מלחמתית ובין מעשה שנעשה ע"י צבא הגנה לישראל (להלן: "מעשה אחר").

ב.המעשים המיוחסים לחיילי צה"ל בתביעה אינם נכללים בגדר המונח פעולה מלחמתית והינם לכל היותר מעשה אחר.