עמית נ' בלר ואח'

פסק דין

המחלוקת נשוא התביעה והתביעה שכנגד שלפניי היא זכויות הצדדים במיצב אומנתי הידוע בשם "חד גדיא".

הצדדים והעובדות הדרושות לעניין

1. התובעת היא גם הנתבעת שכנגד (להלן: "עופרה"), הינה אמנית המתמחה באיור. הנתבע 1 שהוא גם התובע שכנגד 1 (להלן: "רפי"), הינו אמן המתמחה בעיקר בפיסול מברזל רשת ונייר. הנתבעת 2 שהיא התובעת שכנגד 2 (להלן: "רות"), אשתו של רפי, הינה אוצרת אומנות, בעלת השכלה בתחום, הגם שאינה אומנית בהכשרתה. רפי ורות להלן: "בני הזוג בלר".

2.רות הגתה רעיון להקים מיצב בנושא "חד גדיא". הרעיון הוא פרי מחקר מקיף שערכה במקורות לגבי הפיוט חד גדיא (להלן: "הפיוט"). בעקבות זאת, פנתה במהלך 2005 למוזיאון ארץ ישראל בתל אביב (להלן: "המוזיאון"). במגעים עם המוזיאון דובר על הקמת מיצב תלת מימד, העשוי מברזל בנושא הפיוט "חד גדיא", (להלן: "המיצב"), שיוצג בתערוכה במוזיאון במהלך חגהפסח, מאי 2006. בהמשך בני הזוג בלר, פנו לעופרה שהינה כאמור אומנית בתחום האיור, וכן למר מיכאל קורס, אף הוא אומן המתמחה בבניית יצירות, על מנת שיטלו חלק בהבאתו של הרעיון למציאות, תמורת תשלום של 3,000 ₪ לכל אחד מהם. סופו של דבר, הרעיון קרם עור וגידים, והמיצב הוקם והוצג במוזיאון, במהלך תערוכה שהתקיימה בחג הפסח בשנת 2006.

מהות המיצב

3.להבנת הקורא מהו המיצב, אציין את אפיוניו העיקריים, וכעולה בין היתר מהאמור בעלון שערך המוזיאון בקשר עם המיצב (להלן: "העלון"):

המיצב הינו תהלוכה של דמויות ועצמים (להלן: "הדמויות"), אשר פוסלו ברשת ובנייר, הולבשו בכסות, ונצבעו בצבעים ססגוניים. בין הדמויות ניתן למצוא כאלה שנלקחו מהפיוט, אך לא רק. כך מופיעים דמויות של החתול, הכלב, השור, ובצידם מלאך המוות, הלקוחים מהפיוט. בצידם מופיעה דמות של טבח "שף" המתיימר להמיר את ה"שוחט" בפיוט. המוטיב במיצב הוא שיקוף הלך הרוח בחברת השפע המודרנית, המתאפיינת בנהנתנות וסיפוקים מיידים. כל דמות, הופכת מרודף לנרדף, כרוח הפיוט, בתגובת שרשרת, ועל מנת לספק את מאוויו. כל הדמויות במיצב הן בגודל ניכר, שכן נועדו גם להיות מוצגות בעדליידע. הן מוצבות בתנועה קפואה, אך רגע לפני החידלון עוברים לצד החייכני של החיים, כאשר הדמויות חיות בהרמוניה ואינן מבצעות את זממן. כך, הכלב מנומס והחתול לא נושך, האש משמשת לחימום העולם, השף מכין מטעמים, ואילו מלאך המוות צד לו פרפרים.

הקרדטים שבעלון

4.בעלון צוינו אלה שנטלו חלק בהפקת המיצב, ולענייננו:

אוצרת המיצב: רות בלר

פיסול הדמויות בברזל, רשת ונייר: רפי בלר

פיסול בחומר: מיכאל קורס

איור הדמויות וצביעתן: עפרה עמית

בהמשך העלון, צויינו מספר פרטים אישים באשר לעיסוקו של כל אחד מבני הזוג בלר. לגבי רפי נכתב כי הוא אמן רב תחומי המפסל בברזל, רשת ונייר ומעצב בקרטון רהיטים פיסוליים. לגבי רות צוין כי היא אוצרת, מעצבת אופנה, מעצבת תלבושות במה ותיאטרון. אין ציון של פרטים לגבי עופרה ומיכאל.

עמדות הצדדים

5.עופרה טוענת כי היא תכננה, עיצבה איירה, וביצעה ציור וצביעה של הדמויות, כאשר לטעמה רפי רק בנה את הקונסטרוקציה, בסיוע של מיכאל, בפיקוחה והנחיותיה. להוכחת גרסתה מצביעה עופרה, בין היתר, על שרטוטים וסקיצות שונות של הדמויות שנערכו על ידה לכל אחת מהדמויות, מספר רב של פעמים, בזויות שונות, תוך התמקדות בפרטים, ובעיצוב התלת מימדי. על סמך תרשימים אלה, כך נטען, בנה רפי בסטודיו שלו את הדמויות, כאשר שלח לה צילומים באמייל, בדבר התקדמות העבודה. היא ביקרה בסטודיו של בני הזוג בלר, ונתנה לרפי הנחיות לביצוע. עם סיום בניית כל דמות, היא הועברה לסטודיו של עופרה, שם היא איירה אותה וצבעה אותה, וכעולה מתמונות שונות שהציגה.

משכך, טוענת עופרה כי היא המעצבת הבלעדית של המיצב, כי יש לה בעלות במשותף על המיצב, וכי הצגת חלקה, כמי שנטלה חלק רק באיור הדמויות, אינה משקפת את ההסכמה ואת פני הדברים, ומהווה הפרה של המוסכם.

עופרה טוענת כי בראיונות עם עיתונאים בקשר עם המיצב, כמו גם באתר אינטרנט מסוים, הציגו בני הזוג בלר את חלקה במיצב כ"בנאית" בלבד של הדמויות ואילו את רפי כ"מעצב" הבלעדי של המיצב, תוך סילוף הדברים ופגיעה בזכויותיה.

6.בני הזוג בלר טוענים לעומתה, כי המיצב הינו פרי יצירתם המקורית, אשר הזכויות בו שייכות רק להם. לגרסתם, הם תכננו כל פרט בדמויות הכלולות בו, לרבות היחס בינן לבין החלל, תוך שהם שמעניקים לדמויות משמעות חדשה, בלתי שגרתית המבוססת על תפישה שגובשה על ידי רות. לדידם, הם פנו למספר מאיירים לצורך איור וצביעת הדמויות, ולשם כך נשכרו שירותיה של עופרה. לעמדתם, תפקידה של עופרה הצטמצם לצביעת הדמויות, בהתאם לעיצובם שלהם. ממשיכים וטוענים בני הזוג בלר, כי הם נדרשו ליתן לעופרה הוראות חוזרות ונשנות בקשר עם איור הדמויות, ומשכך נדרשו להשקיע שעות רבות מולה, תוך שהם מנחים ומדריכים אותה לגבי מלאכת הצביעה, בחירת הגוונים והצבעים. את הסקיצות שהוכנו על ידי עופרה מסבירים בני הזוג בלר, כי מחמת העדר ניסיונה לאייר דמויות תלת מימדיות, היא נדרשה להכין מספר סקיצות תלת מימדיות של חלק מהדמויות, אך אלה לא היו סקיצות ששימשו לצורך הפיסול, אלא שרבוטים בלבד, שכן אלו היו בהתאם לעיצוב ותכנון מקורי של בני הזוג בלר, ומבלי שנדרשו לשרטוטים. עוד נטען כי מחמת אי הצלחה בצביעת חלק מהדמויות, נאלצה עופרה למחוק את הצביעה ולצבוע אותן מחדש, כגון השור.