פסק-דין בתיק ת"א 10488-07

מבוא

1.                  התובע יוצר, מלחין, זמר ומפיק ובין היתר כתב את הלחן לשיר 'כל שנה מתחילה', (להלן: "השיר"). לפי הנטען בכתב התביעה הוא גילה בשנת 2003 כי באתר 'צפונט' אשר הוקם ביוזמת הנתבעת (להלן גם: "משרד החינוך") מפורסם ומופץ לכל דורש קליפ (פלאש) אשר עושה שימוש בשיר ובמסטר אשר בהוצאתו והפקתו הושקע ממון רב.

2.                  התובע טוען כי בהפקת המסטר באיכות גבוהה, עריכתו ועיבודו הוא הוציא למעלה מ- 15,000 דולר והשיר השתתף בתחרות הקדם האירוויזיון בשנת 1991 וזכה במקום השלישי.

3.                  מייד עם גילוי הפרת זכויותיו פנה התובע באמצעות אקו"ם למשרד החינוך ולאתר צפונט בכדי שיסירו את הקישור ואת השיר וזאת עד להסדרת התשלום. לאחר הפניה הוסר השיר מאתר צפונט אך השימוש בקליפ נמשך שכן משך כל זמן היותו באתר ניתן היה להורידו ולהשתמש בו.

4.                  בהמשך כתב התביעה טוען התובע כי נעשה שימוש בקובץ שבו כלול השיר גם באתר היחידה הדרומית של משרד החינוך ובאתרים נוספים של המשרד.  גם לאחר מכן, בשנים 2004, 2005 ו- 2006, הוסיפו אתרים אלו לפרסם את השיר בצירוף הקליפ עם ההקלטה והעיבוד שבוצעו על ידי התובע. ברכת שנה טובה הכוללת את הקליפ שעושה שימוש במסטר של התובע כקובץ מצורף נשלחה על ידי משרד החינוך לעובדים. שיר נוסף שנעשה בו שימוש על ידי יחידות משרד החינוך הוא השיר 'סמלי המדינה'.

5.                  התובע טוען כי כל הזכויות בשירים ובעיבודים לרבות זכות היוצרים, זכות השעתוק, הזכות המוסרית ושאר זכויות הקניין הרוחני נתונות לו (למעט הזכויות שהועברו לאקו"ם לפי כתב ההעברה) והוא היחיד שיכול להתיר את השימוש בזכויותיו. התביעה הוגשה בעילות של הפרת זכוית היוצרים של התובע; הפרת זכותו המוסרית; גזל, עשיית עושר ולא במשפט וחוסר תום לב מצד משרד החינוך.

6.                  משרד החינוך חולק על טענות התובע כי הוא בעל זכות היוצרים. לטענתו אין כלל מדובר ביצירה והמסטר שהתובע טוען לבעלות עליו אינו קניין רוחני. הוא מתאר כי בכל יצירה יש זכות יוצרים למי שכתב את המילים, הלחין, וכן קיימות זכויות קניין רוחני למבצעים. התובע כתב אמנם את הלחן אך את זכותו כמלחין השיר הוא העביר לאקו"ם וכך גם באשר לזכויותיו כאחד מחברי הלהקה שביצעה את השיר. עמדת הנתבעת היא כי לא קיימת כלל זכות במה שהתובע מכנה 'מסטר'.

7.                  טענה אחרת שמעלה משרד החינוך היא כי האתרים שבהם לכאורה בוצעו ההפרות אינם מופעלים על ידי משרד החינוך ולכן אין יריבות. לחילופין נטען כי גם אם הייתה הפרה הרי שזו תוקנה מייד והשירים הוסרו. נטען גם כי נעשה ביצירות שימוש הוגן.  עמדת המשרד היא כי מדובר באתרים הפתוחים בפני תלמידים ומורים באופן חופשי וללא תמורה ללא שיש בהם פעילות מסחרית אלא מדובר בכלי לימוד ותקשורת בין המורים לתלמידים.

8.                  המחלוקת בין הצדדים מחייבת בחינה של השאלות הבאות:

א.      האם הקלטת ביצוע השיר יוצרת זכות חדשה של המקליט או יוצר ההקלטה הנהנית מהגנה על זכויות יוצרים והאם הוכח כי לתובע יש זכות כזו על השיר.

ב.       ככל שקיימת לתובע זכות יוצרים באותו 'מסטר' האם זכות זו הופרה על ידי משרד החינוך.

ג.        אם הייתה הפרה - האם חלה ההגנה של שימוש הוגן או הגנה אחרת שמתייחסת למטרת ואופי השימוש.

ד.       מה סכום הפיצוי שלו זכאי התובע ככל שהופרה איזו מזכויותיו.

ה.      האם הופרה זכותו המוסרית של התובע ומה הפיצוי שהתובע זכאי לו בשל הפרתה.

המסטר - האם  מדובר יצירה הנהנית מהגנת זכות יוצרים והאם התובע הוא בעל הזכות

9.                  כאמור, המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה האם ה'מסטר' - ההקלטה שערך התובע לביצוע השיר היא בגדר יצירה הנהנית מהגנה והאם התובע הוא בעל הזכות באותה יצירה.

10.              התובע טוען כי המדובר ביצירה המוגנת בזכות יוצרים. הוא מפנה לסעיף 2 לחוק זכות יוצרים- 1911 (להלן: "החוק") ולפיה זכות יוצרים מוגדרת כ- "זכות יחיד להעלות על הבמה את היצירה או חלק ניכר הימנה בצורה של ממש או להעתיקה...". בנוסף הוא מפנה לכך שזכות היוצרים כוללת גם את הזכות להוציא לאור, להעתיק, להציג או לפרסם כל תרגום של היצירה.  בסעיף 2 (ד') לחוק נקבע כי:

"אם זו יצירה ספרותית, דרמטית או מוזיקלית - לעשות כל תקליט, לוח מנוקב, סרט ראינועי או כל מכשיר אחר שבאמצעותם אפשר להציג או למסור את היצירה בדרך מיכנית, ולהרשות את עשייתם של המעשים דלעיל'.

11.              לשיטתו של התובע ההקלטה אותה הוא מכנה המסטר הוא בגדר יצירה מקורית העונה על דרישות היצירתיות והמקוריות (בעניין זה מפנה התובע לע"א 513/89  אינטרלגו נ' אקסין ליינס, פ"ד מח (4) 133, 172-173).