פסק-דין בתיק תע"א 10075-06

1.      התובע, עזאם עזאם, מי שעבר מסכת תלאות קשה בפרשה שהסעירה לפני כ-15 שנה את המדינה ועוררה הדים רבים, עתר בתביעה זו שלפנינו לתשלום שכר עבודה בגין תקופת שהותו בכלא המצרי, המחושב על פי 24 שעות ביממה, לכל אורך תקופת מאסרו.

כן עתר לתשלום יתרת פיצויי פיטורים וזכויות נוספות בגין תקופת מאסרו כאמור.  

הרקע העובדתי :

2.      הנתבעת הינה חברה ציבורית העוסקת בפיתוח, ייצור ועיצוב מוצרי טקסטיל, בעיקר בתחום ההלבשה התחתונה והלבשת הספורט.

3.      הנתבע 2, מר אריה וולפסון (להלן: " מר וולפסון") שימש במועדים הרלוונטיים לתביעה נשיא ויו"ר הנתבעת.

4.      הנתבע 3, מר זיגי רבינוביץ (להלן: "מר רבינוביץ"), שימש במועדים הרלוונטיים לתביעה כמנכ"ל הנתבעת.

5.   הנתבע 4, מר מיכה קורמן (להלן: " מר קורמן") שימש במועדים הרלוונטיים לתביעה כסמנכ"ל הכספים של הנתבעת וכמשנה לסמנכ"ל הנתבעת.

6.   התובע החל עבודתו בנתבעת בשנת 1989, בתפקיד טכנאי מכונות תפירה.

7.   בשנת 1996 הקימה הנתבעת במצרים מפעל לייצור הלבשה תחתונה בשותפות עם ד"ר סמיר ריאד. (לטענת הנתבעת, מר ריאד שימש כקבלן משנה של הנתבעת וניהל את המפעל בפועל).

8.   הנתבעת שלחה עובדים מטעמה מישראל למצרים על מנת להכשיר את העובדים המצריים של המפעל במצרים.

9.   החל מאמצע שנת 1996 נשלח התובע על ידי הנתבעת מספר פעמים לתקופות עבודה שונות במפעל במצרים.

10. ביום 5.11.96, עת שהה במצרים לצורך עבודתו, נעצר התובע על ידי שירותי הביטחון המצריים והואשם בריגול עבור מדינת ישראל. 

11. מיד לאחר מעצרו של התובע, סגרה הנתבעת את המפעל במצרים והחזירה את עובדיה לישראל. 

12. ביום 31.8.97 הורשע התובע בריגול עבור מדינת ישראל ונגזרו עליו 15 שנות מאסר.

13. אין חולק כי גם לאחר מעצרו, המשיכה הנתבעת להעביר לחשבונו של התובע תשלום בגובה משכורתו החודשית, תוך שמצוין בתלוש המשכורת כדלקמן:

" משולמת משכורת רגילה כעל חשבון. התחשבנות תיערך בשלב מאוחר יותר".

14. עוד אין חולק כי החל מחודש ינואר 98, הסכומים שהועברו על ידי הנתבעת לחשבונו של התובע, שולמו למעשה על ידי המדינה והנתבעת פעלה כ"צינור" להעברת הסכומים לחשבונו.

15. ביום 5.12.04, כשמונה שנים לאחר מעצרו, שוחרר התובע מהכלא המצרי ושב לישראל.

16. עם שובו לישראל, לא חזר עוד התובע לעבודתו בנתבעת.