הכרעת דין בתיק ת"פ 1186-09

1.         נגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס לנאשמת מס' 1 עבירה של  אי תשלום שכר מינימום על ידי מעביד לפי סעיפים 2(א) ו - 14 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז - 1987 (להלן: " חוק שכר מינימום") וכן עבירה של העבדת נער ללא בדיקה רפואית וללא אישור רופא משפחה לפי סעיפים 11 ו - 33 א(1) לחוק עבודת הנוער, תשי"ג - 1953 (להלן: " חוק עבודת הנוער") ולנאשם מס' 2 עבירה של אי תשלום שכר מינימום על ידי מנהל לפי סעיפים 2(א), 14 ו -15 לחוק שכר מינימום.

2.         למען שלמות התמונה יצויין, כי המאשימה הגישה, ביום 15.2.11, לאחר סיום שמיעת הראיות, בקשה לתיקון כתב האישום כך שתוסף לנאשם מס' 2 עבירה של הפרת חובת פיקוח ע"י נושא משרה בתאגיד לפי סעיפים 11 + 33 א ו - 38 לחוק עבודת הנוער. הנאשמים לא הגישו תגובתם לבקשה ואף לא ניתנה החלטה המתירה את התיקון המבוקש, ומשכך לא תוקן כתב האישום, והכרעת הדין תינתן בהתאם לכתב האישום המקורי.

3.         על פי העובדות בכתב האישום הנאשמת מס' 1 (להלן : " הנאשמת"), הינה חברה בע"מ אשר ניהלה עסק בשם "סנטוס פיצה" בקניון לב אשדוד.

4.         הנאשם מס' 2 (להלן: " הנאשם") על פי עדותו והודאתו הינו מנהל הנאשמת ובעלים בה (עמ' 7 לפרוטוקול ליד השורות 20-21).

5.              ביום 10.7.07, כך נטען בכתב האישום, העסיקה הנאשמת את הנערה רותם לוי אקובס (להלן: " הנערה"), מבלי ששולם לה שכר מינימום ומבלי שהנערה הציגה אישור רפואי מרופא המשפחה להעבדתה כנדרש על פי דין.

6.         הנאשמים כפרו בעובדות המיוחסות להם בכתב האישום וטענו כי הנערה התייצבה ביום 10.7.07 לצורך הליך מיון שארך מספר שעות ואשר מטרתו בחינת התאמתה של הנערה לאופי העבודה הנדרשת בעסק. לטענת הנאשמים, משהתייצבה הנערה להליך מיון בלבד, לא חלה על הנאשמים, בשלב זה,  החובה לשלם לה שכר מינימום או לדאוג לקבלת אישור רפואי מן הנערה.

7.         התיק הגיע לפתחו של בית הדין לאחר שבקשתם של הנאשמים לביטול קנסות נדחתה על ידי משרד התמ"ת, והם הגישו בקשה להישפט על העבירות נשוא הקנסות המנהליים שהושתו עליהם.

8.         מטעם המאשימה העידה הנערה לוי אקובס רותם ואילו הנאשם העיד בפרשת ההגנה.

יצויין כי המאשימה ויתרה על העדתו של המפקח נפתלי אדרי מטעם משרד התמ"ת. כמו כן,  מטעם הנאשמים לא נשמעה בסופו של יום, גם עדותו של מר שניר אמזלג, אשר הינו מנהל אצל הנאשמת ובעת האירוע נכח במקום.

9.         בתום הבאת הראיות הגישו הצדדים סיכומים בכתב.

10.        בשלב זה יש לציין, כי שני הצדדים התייחסו בסיכומיהם לדו"ח חקירת הנאשם מיום 18.10.07 במשרדי המאשימה. הואיל ודו"ח החקירה לא הוצג בפני בית הדין, לא ניתן היה לבחון את אמיתות סיכומי הצדדים בנקודות אלה.

הכרעה:

11.        נטל השכנוע מוטל על התביעה. היא נושאת בעול הוכחת האשמה ואין היא יוצאת ידי חובה זו,אלא אם כן יש בחומר הראיות כולו, בין זה הבא מטעמה ובין זה הבא מטעם ההגנה, כדי להוכיח את כל יסודות העבירה נושא כתוב האישום, במידה של למעלה מספק סביר, היינו, מידה גבוהה של הסתברות הגובלת בוודאות, אם כי אינה מגיעה לכלל ודאות מוחלטת.

12.        לאור דברים אלו, עלינו לבחון האם עמדה המאשימה בנטל מעל לכל ספק סביר, להוכיח כי הנאשמים ביצעו את העבירות המיוחסות להם בכתב האישום.

            ראה: יעקב קדמי על הראיות, חלק ד',עמ' 1648 (2009)

            עבירת אי תשלום שכר מינימום

13 .      העסקת עובד ללא תשלום שכר עומדת בניגוד לעקרונות עליהם מושתת חוק שכר מינימום.

14.       בהלכה הפסוקה נקבע גם כי עובד בתקופת התלמדות זכאי לפחות לשכר מינימום ככל שהמעביד מפיק ממנו תועלת (ע"ע 1054/01 טוילי נ' דהרי [פורסם בנבו] (פסק דין מיום 24/4/02), וכי מעסיק, המבקש לשכור לעצמו עובד, אינו רשאי להכשיר את העובד לתפקידו המיועד במשך תקופה משמעותית - שבוע ימים הוא תקופה כזאת - מבלי לשלם לו שכר, וכי הסכמה מראש של העובד שלא לדרוש שכר בעבור אותה תקופה אם לא יתקבל לעבודה אינה תופסת, בהיותה ויתור על זכות מכוח המשפט המגן (תב"ע (ת"א) נז/35-3633 ערן ארקוש נ' לאופר תעופה בע"מ, פד"ע לג קכח).

15.       עוד נקבע בפסיקה כי תקופת ניסיון היא, ככלל, תקופת עבודה, שבה המעסיק בוחן את עובדו, והעובד גם הוא בוחן את מהות העבודה ומקום העבודה שבו הוא מועסק. הנורמה הבסיסית היא, שבעבור תקופת ניסיון, המהווה גם תקופת אכשרה, זכאי העובד לשכר. (עע 300018/98 א.ו.ב.א. מהנדסים בע"מ נ' אלון נוי [פורסם בנבו]).