מדינת ישראל נ' גאזי(עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום המתוקן. עבירה של תקיפה חבלנית של צוות רפואי, סעיף 382+380 א'(ג) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977; היזק לרכוש במזיד, סעיף 452 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

ד"ר צבי בורשטיין (להלן:"הרופא") עבד כרופא בחדר מיון בבית החולים האנגלי בנצרת (להלן:"בית החולים"). ביום 14.4.2010 בשעה 21:00 לערך, בחדר המיון של בית החולים, תקף הנאשם את הרופא.

הנאשם הגיע אל חדר המיון יחד עם אחיו כששניהם מלווים את אביהם, לשם קבלת טיפול רפואי. הרופא קיבל את פניהם וביקש לבצע מספר בדיקות רפואיות. הנאשם פנה אל הרופא תוך שהוא מטיח בו קללות. הנאשם הכה את הרופא בפניו, דבר שגרם לו לרגישות בשפתו העליונה ולשבר של החלק הקדמי של שיניו התותבות.

הנאשם גרם להיזק לרכוש בכך שעיקם בידיו את משקפיו של הרופא.

טיעונים לעונש מטעם הצדדים:

טיעונים לעונש מטעם התביעה:

התביעה הדגישה את חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם ועתרה להטלת ענישה מחמירה.

התביעה הפנתה את בית המשפט לאמור בתסקיר שירות המבחן, לפיו הנאשם לא קיבל אחריות על מעשיו.

התביעה ציינה כי לרופא נגרמו חבלות, נשברו שיניו התותבות ונגרם נזק למשקפיו.

התביעה עתרה להטיל על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פיצוי וקנס.

טיעונים לעונש מטעם ההגנה:

הסנגור ביקש להתחשב בהודאת הנאשם וטען כי האירוע נשוא כתב האישום לא היה מתוכנן וארע בצורה ספונטאנית.

הסנגור ביקש לאמץ את האמור בתסקיר שירות המבחן, להימנע מהטלת עונש אשר ירוצה במאסר בפועל ולהסתפק בעבודות שירות.

הסנגור ביקש להתחשב בנסיבות ביצוע העבירות, נסיבות חייו של הנאשם, לפגיעה שיכולה להיות בנאשם במידה ובית המשפט יטיל עליו עונש מאסר וביקש להסתפק בהטלת עונש מאסר מותנה.

דברי הנאשם:

הנאשם הביע חרטה על מעשיו וטען כי הוא מפרנס את בני משפחתו.

דיון:

העבירה שביצע הנאשם הינה עבירה חמורה ביותר המחייבת ענישה מרתיעה. הנאשם הכה רופא בחדר מיון, גרם לו לפגיעה גופנית של ממש וכן הסב נזק לרכושו. אין להשלים עם שימוש בכוח כנגד רופאים שמנסים להציל חיי אדם וכורעים תחת נטל העבודה הקשה בבתי החולים.

ביום 11.2.08 הונחה על שולחן הכנסת , הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת הענישה על עבירות כלפי אנשי צוות רפואי), התשס"ח–2008. בדברי ההסבר נרשמו הדברים הבאים :