טולדנו ואח' נ' לוי ואח'

פסק דין

מבוא

התובעת 1 הינה בעלת רישיון תיווך והינה זכיינית של סוכנות התיווך הבינלאומית רימקס 2000, באמצעות שותפות אשר מכונה "ליזום נכסים מוני וליזה בע"מ (להלן: "רימקס").

התובעת 2 הינה בעלת רישיון תיווך ומשמשת כמתווכת נדל"ן מטעם רימקס.

הנתבעים היו בעלי דירה ברחוב אלמוגן 35 במודיעין (להלן: "הדירה").

ביום 3.9.08 התקשרו הנתבעים בהסכם בלעדיות עם צד שלישי 1, (להלן: "אנגלו סכסון") למכירת הדירה שבבעלותם, לתקופה של 3 חודשים עד ליום 3.12.08 (להלן: "תקופת הבלעדיות עם אנגלו סכסון"). במהלך תקופה זו פקדו קונים פוטנציאליים את הדירה אך לא נחתמה עסקה למכירה הדירה.

לאחר שהסתיימה תקופת הבלעדיות עם אנגלו סכסון, חתמו הנתבעים, ביום 8.12.08, עם רימקס, על הסכם למתן שירותי תיווך למכירת הדירה. בנוסף, חתמו הנתבעים עם רימקס על הסכם להזמנת שירותי תיווך בבלעדיות למכירת הדירה אשר תוקפו מיום 8.12.08 עד ליום 8.6.09 (להלן : "תקופת הבלעדיות עם רימקס").

במהלך תקופת הבלעדיות עם רימקס, הראה נציג של אנגלו סכסון בידיעת התובעות, פעם נוספת את הדירה לקונה, שראתה את הדירה קודם לכן במהלך תקופת הבלעדיות עם אנגלו סכסון, ובאמצעות נציג אנגלו סכסון. בעקבות זאת, ובמהלך תקופת הבלעדיות עם רימקס, נחתם הסכם למכירת הדירה בין הנתבעים לבין הלקוחה של אנגלו סכסון (להלן : "רוכשת הדירה").

טענות התובעים

לטענת התובעים, מכיוון שהעסקה נעשתה במהלך תקופת הבלעדיות עם רימקס, על פי ההסכם הם זכאים לתשלום דמי תיווך מהנתבעים. לטענתם, דברים אלה נמסרו לנציג אנגלו סכסון כאשר ביקש להציג לרוכשת הדירה את הדירה, ועוד בטרם הציג לה את הדירה.

עוד טוענים התובעים, כי אמנם הם לא ביצעו את התיווך בין רוכשת הדירה לבין הדירה, אולם הם היו הגורם היעיל בעסקת רכישת הדירה, שכן בעקבות ניתוח השוואתי של מחירי נכסים באזור שבו מצויה הדירה אשר הם ערכו, המליצה התובעת 2 לנתבעים להוריד את מחיר הדירה אותו הם דרשו, ובזכות עצה זו נכרת הסכם מכירת הדירה בין הנתבעים לבין רוכשת הדירה.

עוד ציינו התובעים, כי במהלך המו"מ שהתנהל בין הנתבעים לרוכשת הדירה, ביקשה לקוחה של רימקס לרכוש את הדירה ואף הציעה לשלם תמורתה סכום גבוה מהסכום שהוצע על ידי רוכשת הדירה. עם זאת, כיוון שהלקוחה האמורה ביקשה להמתין עם החתימה על הסכם מחייב עד למכירת דירתה למשך שבועיים לכל היותר, העדיפו הנתבעים להתקדם במו"מ לקראת עריכת ההסכם עם רוכשת הדירה. בסופו של יום, הלקוחה של רימקס מכרה את דירתה בתוך שבוע והייתה מעוניינת לחתום על ההסכם לרכישת הדירה של הנתבעים אך בינתיים נחתם הסכם סופי עם רוכשת הדירה.

לאור כל האמור, עותרים התובעים לתשלום דמי תיווך בסך 30,723 ₪, שהינם 2% מהמחיר בו נמכרה הדירה +מע"מ בתוספת ריבית והצמדה, ושכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ כדין.

טענות הנתבעים

לטענת הנתבעים, במהלך תקופת הבלעדיות עם רימקס, פנה אליהם נציג של אנגלו סכסון ואמר להם כי רוכשת הדירה, שראתה את הדירה במהלך תקופת הבלעדיות עם אנגלו סכסון, מבקשת לרכוש את הדירה. לטענתם, אמרו לנציג אנגלו סכסון כי הם נמצאים בהתקשרות בהסכם בלעדיות עם התובעים ועדכנו את התובעת 2. המו"מ עם רוכשת הדירה הבשיל לעסקה וביום 1.2.09 נחתמה עימה העסקה.

הנתבעים מאשרים כי למחרת היוודע לתובעת 2 על ההתעניינות בדירה מטעם רוכשת הדירה, הודיעה להם התובעת 1 כי יש קונה מטעמן שמוכן לשלם אף מחיר גבוה יותר, אולם למרות נכונותם של הנתבעים להתקדם בעסקה עם אותה קונה, לא התקדמה עסקה זו בשל חוסר נכונותה של הקונה מטעם רימקס.

עם זאת, הנתבעים כופרים בכך שהובא לידיעתם על ידי מי מהתובעות בכתב או בעל פה ניתוח השוואתי של מחירי הדירות במודיעין או המלצה כלשהי של מי מהתובעות להוריד את מחיר הדירה. לטענתם, ההחלטה להוריד את מחיר הדירה היתה שלהם ונבעה מהצורך שלהם בסכום כסף נכבד באותו מועד.

עוד טוענים הנתבעים, כי הציעו לתובעים ולאנגלו סכסון כי ישלמו לכל אחד עמלת תיווך בשיעור של 1% ממחיר העסקה, אולם בעוד אנגלו סכסון הסכימה לכך, התובעים סרבו ודרשו עמלת תיווך מלאה בסך 2% ממחיר העסקה.

לטענת הנתבעים, התובעות לא עשו דבר וחצי דבר לצורך קידום עסקת המכר, על כן הן אינן הגורם היעיל אשר הביא להבשלת העסקה כנדרש על פי ס' 14 לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המתווכים"), ולפיכך אינן זכאיות לדמי תיווך בגין מכירת הדירה.

כן טוענים הנתבעים כי התובעות לא נהגו בדרך מקובלת ובתום לב לפי סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973.