ע"ע
בית דין ארצי לעבודה
|
312-08
08/02/2011
|
בפני השופט:
1. הנשיא סטיב אדלר 2. נילי ארד 3. רונית רוזנפלד
|
- נגד - |
התובע:
טלי איסקוב ענבר עו"ד פנינה זיידנברג עו"ד אבי פרידמן
|
הנתבע:
1. מדינת ישראל - הממונה על חוק עבודת נשים ואח' 2. פאנאיה בע"מ 3. יוסי כהן 4. אבי לזר
עו"ד טל זרקו עו"ד שבתאי מיכאלי עו"ד יאיר בן נעים
|
פסק-דין |
השופטת נילי ארד
פתח דבר
בהליכים שלפנינו נדרשים אנו לראשונה לשאלות הנובעות משימוש שעושה העובד במחשב, בטכנולוגיות מידע ובתכתובת דואר אלקטרוני בתיבות דוארוירטואליות במקום העבודה. במסגרת זו נדרשים אנו לכללי האסור והמותר החלים על העובד ועל המעסיק בשימושי המחשב במקום העבודה, לרבות חדירת המעסיק לתכתובת הדאר הווירטואלית (להלן גם:
אי מייל) של העובד, והגשת תדפיסים שהופקו מתכתובת האי-מייל, כראיה בהליך המשפטי
.
שאלות אלה, על מגוון פניהן, נמצאות בליבת הערעורים שלפנינו, המכוונים נגד החלטותיהם של שני בתי-דין אזוריים לעבודה, מושא הערעורים שלפנינו.
הילוכו של דיון
2.
הסוגיות מושא דיוננו מעוגנות בהתנהלותם של הצדדים ליחסי העבודה בעידן טכנולוגיות התקשורת והמידע, ויישומן במקום העבודה. נוכח ראשוניות ההכרעה בנושא והשלכותיה, ראינו לנכון לפרוש את מלוא רוחב היריעה המשפטית, על מכלול פניה, ולאורה נכריע בערעורים גופם.
וזה יהיה הילוכו של הדיון:
בפרק המבוא נביא את תמצית החלטותיהם של בתי-הדין האזוריים ואת עיקרי ההסכם הקיבוצי הכללי שנכרת בעקבותיהן.
בששת הפרקים הבאים נציג את המסגרת הנורמטיבית שביסוד השאלות מושא הדיון:
בפרק הראשון
נתייחס בקצרה לשימושי המחשב במקום העבודה.
בפרק השני נעמוד על הזכויות והחובות החלות על המעסיק ועל העובד ויישומן בכל הנוגע לשימושי המחשב במקום העבודה.
בפרק השלישי
נפרט את העקרונות המנחים והתנאים המוקדמים למעקב אחר השימוש שעושה העובד במחשב ובטכנולוגיות מידע מסוג תיבות דואר וירטואלי, שהמעסיק מעמיד לרשות העובד במקום העבודה.
בפרק הרביעי נדון ביסוד ה"הסכמה" במפורש, מדעת ומרצון, הנדרשת מן העובד. זאת, בכפוף להתקיימותם של התנאים המצדיקים כוונת המעסיק לבצע מעקב אחר תכתובת האי-מייל האישית של העובד וחדירה לתוכן באותה תכתובת.
בפרק החמישי נפנה
לסוגים השונים של תיבות הדואר הווירטואלי, שהן רכושו של המעסיק ובבעלותו, ושאותן הוא רשאי להעמיד לשימושו של העובד, במתחם הווירטואלי במקום העבודה. במסגרת זו נעמוד על כללי המעקב והחדירה לתכתובת האי-מייל של העובד בסוגים השונים של התיבות הווירטואליות: התיבה המקצועיתהמיועדת למטרות עבודה ולצרכיה הרשמיים בלבד
(
(professional
purposes; תיבות המוקצות ל
שימושו האישי של העובד אשר יכול ויהיו
תיבה מעורבת, במסגרתה מורשה העובד לעשות שימוש לצרכיו האישיים
בנוסף לצרכי העבודה; או
תיבה אישית המיועדת כל כולה לצרכיו האישיים של העובד.
בפרק הששי
נפנה לשימוש שעושה העובד, ברשות המעסיק במקום העבודה, בתיבה חיצונית-פרטית שהיא בבעלותו הבלעדית של העובד ולצרכיו הפרטיים
(
private e-mail
או
webmail
), ועל האיסור החל על המעסיק לקיים מעקב וחדירה לתיבה זו, אלא בהינתן צו בית משפט.
בפרק השביעי והאחרון נפנה לדיון והכרעה בערעורים גופם לאור התשתית הנורמטיבית ויישומה בנסיבות המקרים שלפנינו.
מבוא - תמצית התובענות מושא הערעורים
התובענה בפרשת איסקוב (ע"ע 90/08)
3. בפרשת איסקוב טענה המערערת כי פוטרה שלא כדין בעת שהייתה בהריון. על רקע זה סבה המחלוקת בין הצדדים בדבר המועד בו נכנסו לתוקף פיטוריה מעבודתה במשיבה (להלן בפרק זה:
החברה).
לטענת החברה המעסיקה, בעת שהודיעו למערערת על הפסקת העסקתה לא הייתה בהריון, ובחודשיים שחלפו למן ההודעה ועד סיום העבודה בפועל, עסקה בחיפוש מקום עבודה חלופי. לביסוס גרסתה צירפה החברה לתצהיר שהוגש מטעמה, קובץ תדפיסים של 48 תכתובות אי-מייל ששלחה המערערת מ
תיבת הדואר וירטואלית שסופקה לה במקום העבודה (להלן גם:
תיבת הדואר או
התיבה). כפי שהוברר, מרבית התכתובות ששלחה המערערת מתיבת הדואר היו לחברות השמה בצירוף קורות חיים. תכתובות אחדות נשלחו לחברים בעבודה, אחת מהן נשלחה באמצעות בעלה של המערערת, ושתיים אחרות הכילו תכתובת בין המערערת לבין אחיה. חלק מן התכתובות כללו כתובת הנמען ונושא הפנייה בלבד, בהודעות אחרות נוסף תוכן מילולי.