הילדה צולמה ללא הסכמת ההורים - חוגלה קימברלי תפצה

1.         התובעים הגישו תביעה לפיצויים ללא הוכחת נזק על פי סעיף 29א(ב)(1) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, על סך 30,000ש"ח בגין עוגמת נפש ופגיעה בפרטיות.

2.         התובעים טענו בכתב התביעה כי בתאריך 04.09.08, התובעת 2 הייתה עם בתם של התובעים, בת 3, במתחם הלונה פארק בארוע בשם "האגיס הפי פארק". על פי האמור בכתב התביעה, מטרת האירוע הייתה פרסום וקידום מכירות והוא התקיים מטעם הנתבעת, יבואנית/יצרנית של מוצרי "האגיס" לתינוקות.

3.         התובעים טענו כי במהלך האירוע, נציגי הנתבעת ביקשו מהורי ילדים הסכמתם בכתב לצילומי הילדים הקטינים והחתימו את אותם הורים אשר הסכימו לצילומים, על כתב הסכמה. התובעים טוענים כי בתם צולמה ללא קבלת היתר מהתובעת 1. לטענתם, נציגי הנתבעת פנו אל התובעת 2 ליתן הסכמתה והיא סירבה.

4.         על פי הנטען בכתב התביעה, זמן קצר לאחר האירוע פורסם סרטון ובו תמונת בתם של התובעים בפרסומות מסחריות. התובעים טוענים כי הנתבעת הפרה זכותם לפרטיות וכי נעשה שימוש בתמונת בתם לצורכי רווח.

5.         הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי רק חדי עין יכלו להבחין בצדודית חולפת של בתם של התובעים למשך עשירית השניה כשצולמה ברשות הרבים בתום לב, בנסיבות שאינן משפילות או מבזות וכי בתם של התובעים מופיעה בצילום באקראי בלבד.

6.         הנתבעת טענה עוד בכתב ההגנה כי מדובר בסרטון תודה אשר עלה לפני כשנתיים, בתום האירוע, למשך כ- 5 ימים ושמשכו 17 שניות. הנתבעת טענה כי בכניסה לשטח האירוע הוצב שלט ענק ומאיר עיניים המודיע כי צוות הפקת האירוע יצלם את באי האירוע לצורך הכנת סרטון תודה. הנתבעת הודתה בכתב ההגנה (בסעיף 5(ו)), כי נציגיה אכן פנו בעת האירוע להורים לאשר הסכמתם בכתב לצילום ילדיהם וכי היו בידי הנתבעת, בתום אותו יום צילום, מאות טפסי הסכמה. הנתבעת טוענת כי בתם של התובעים לא הופיעה באופן פרונטלי אלא נצפתה צדודיתה בין ההמון למשך עשירית השניה ברקע הסרטון. כן טענה כי סרטון התודה עלה ל- 5 ימים בלבד.

7.         בדיון מיום 21.12.10 העיד התובע 1 כי התובעת 2 התנגדה לצילום במפורש. לדבריו, התובעים לא ידעו כי הצילומים הם לסרטון טלביזיה.

8.                     נציגת הנתבעת העידה כי במהלך האירוע הוצב שלט גדול בדבר הצילומים במקום. כן חזרה וציינה כי אורך הסרטון 17 שניות, והוא הוקרן 5 ימים בסמוך לאירוע, בספטמבר 2008. נציגת הנתבעת הודתה כי הורים רבים של ילדים הוחתמו על הסכמה לצילום ילדיהם אך באותם צילומים מדובר בצילומים פרונטאליים והכוונה אינה לצילום קצרצר. נציגת הנתבעת טענה כי הצילום היה ברשות הרבים. כן אמרה כי הסרטון נועד לומר תודה לקהל אשר הגיע לאירוע וכי הפרסומת הייתה לצורך קידום מכירות.

9.         התובעים ביקשו להציג במהלך הדיון את הסרטון נושא התביעה ללא הצלחה. אי לכך נדחה הדיון לצורך הגשת הסרט וצפייה בו. בדיון מיום 19.01.11 השלימו הצדדים טיעון בכתב (ת/1 ו- נ/1).

10.        בית המשפט צפה בסרטון. בסרטון נראית בתם של התובעת בבירור אך למשך שבר שניה.

11.        ההוראות הנוגעות לעניין מחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 הן ההוראות בסעיפים 1 ו-2(6).

סעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות קובע:

"לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו".

סעיף 2(6) לחוק הגנת הפרטיות קובע:

"פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:

...

(6)        שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח;"

12.        בתם של התובעים צולמה, איפוא, בניגוד לרצונם של התובעים. כמו כן, אפילו מדובר בסרטון תודה, הרי שהוא יועד לקידום מכירות. משכך, היה בשידור הסרטון שבו צילום בתם של התובעים, משום פגיעה בפרטיותם. עוגמת הנפש אותה סבלו התובעים היא סובייקטיבית, לדבריהם הם חרדים לפרטיות משפחתם מצילום ברבים.

13.        עם זאת, קיימים שיקולים להקל עם הנתבעת בתביעת הפיצוי. משך הופעת הבת בסרט הוא פחות משניה והסרטון הוקרן במשך 5 ימים. יש גם להתחשב בכך שהנתבעת לא התכוונה לפגוע בתובעים ולא פעלה מתוך כוונת זדון וכן בעובדה שבכניסה לשטח האירוע הוצב שלט גדול המודיע כי צוות הפקת האירוע יצלם את באי האירוע.