ת"צ
בית המשפט המחוזי מרכז
|
4398-09-08
30/01/2011
|
בפני השופט:
מיכל נד"ב
|
| - נגד - |
התובע:
1. מרק ליטבין
2. ילנה ליטבין
3. מקסים טיוטיוניק
|
הנתבע:
1. בלה שלומקינס בע"מ
2. פנינה פייר
|
| פסק-דין |
לפני תובענה ייצוגית שעניינה הפרת החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג-1983 (להלן: "
החוק למניעת עישון") במועדון "בלה שלומקינס" בתל-אביב.
בהחלטה מיום 26.1.09 אושרה הבקשה לאישור התובענה כייצוגית (להלן: "
בקשת האישור") בהתאם לסעיף 8 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "
החלטת האישור" ו"
חוק תובענות ייצוגיות", בהתאמה). כתב הגנה מטעם הנתבעות הוגש ביום 11.3.09.
בקשת רשות ערעור שהוגשה בעניין החלטת האישור בעניינה של הנתבעת 2 נדחתה ביום 13.7.09 (כב' השופט גרוניס ברע"א 3338/09).
רקע ועובדות שאינן במחלוקת
1. הנתבעת 1 (להלן: "
החברה") היא חברה המחזיקה במועדון "בלה שלומקינס" (להלן: "
המועדון") שהוא מקום בילוי בו מוגשים מזון ומשקאות. הנתבעת 2, פנינה פייר (להלן: "
הנתבעת"), היא מנהלת בחברה.
ההחלטה בבקשת האישור
2. בהחלטה מיום 26.1.09 בה אושרה כאמור הבקשה לאישור התובענה כייצוגית קבעתי בין היתר כדלקמן [לשם הנוחות ולמניעת כפילות, מובאים החלקים הרלוונטיים מההחלטה בגופן שונה]:
"ג. ההוראות הרלוונטיות מהחוק למניעת עישון
סעיף 1:
"(א) לא יעשן אדם במקום המפורט בתוספת (להלן - מקום ציבורי)
.
(ב)..."
סעיף 1א:
"מטרתו של חוק זה למנוע את העישון במקומות ציבוריים ואת חשיפת הציבור לעישון,הגורמת למוות, למחלות ולנכות".
פרט 11 בתוספת:
"מסעדה, מזנון, בית קפה, לרבות כל בית אוכל בית משקה, מועדון, דיסקוטק או מקום אחר שבין עיסוקיו הגשת מזון או משקאות אחר (כולם להלן - בית אוכל), למעט חדר נפרד לחלוטין, אם קיים, שהוקצה לעישון בידי הנהלת בית האוכל במפורש, אם הוקצה, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של בית האוכל ושטחו אינו עולה על רבע של השטח הפתוח לציבור".
סעיף 2א:
"(א) המחזיק של מקום ציבורי חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 1(א) ו-(ב) בתחום המקום הציבורי שבהחזקתו.
(ב) יראו את המחזיק של מקום ציבורי כמי שמילא אחר הוראות סעיף קטן (א), אם הוכיח כי עשה את כל אלה:
(1) פנה לאדם המעשן או המחזיק סיגריה, סיגרילה, נרגילה, סיגר או מקטרת כשהם דלוקים במקום ציבורי, בין בעצמו ובין באמצעות אחר מטעמו, לחדול מהמעשה האסור או נקט אמצעים סבירים כדי להבטיח מניעת עבירות לפי סעיף 1(א) ו-(ב);