הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של נהיגה בשכרות, אי ציות לאור אדום ברמזור, נהיגה רשלנית, מהירות בלתי סבירה ונהיגה במצב השולל שליטה ברכב תוך גרימת תאונת דרכים שתוצאותיה חבלות של ממש.
כמפורט בכתב האישום, ביום 08.08.10, בשעה 0030, נהג הנאשם מכונית בכביש מס' 40 לכיוון דרום. בהתקרבו לצומת בית החולים קפלן נהג במהירות בלתי סבירה לתנאי הדרך, פגע ברכב שעמד בצומת והמתין לחילופי אור ברמזור, המשיך בנסיעה ונכנס לצומת בניגוד לאור אדום שדלק ברמזור בכיוון נהיגתו ופגע ברכב המעורב אשר נכנס לצומת בחסות אור ירוק שדלק בכיוון נסיעתו. כתוצאה מהתאונה נחבלו חבלות של ממש הנהג המעורב ובתו התינוקת, שהייתה ביום התאונה בת שבעה שבועות. הנאשם נהג כשהוא שיכור הן על פי בדיקת נשיפה שנערכה לו והן על פי מבחני התנהגות.
במסגרת הראיות לעונש שמעתי את אמה של התינוקת אשר נחבלה בתאונה. האם תיארה את הפגיעה הקשה שנפגעה בתה בתאונה, את התקופה בה הייתה הבת מאושפזת במחלקת טיפול נמרץ בבית חולים ואת ההשלכות הרפואיות, הנפשיות, המשפחתיות והכלכליות של התאונה על המשפחה. התינוקת נמצאת כיום בבית אך כתוצאה מן הפגיעה קיים עיכוב התפתחותי ביחס לבני גילה, תוצאות הפגיעה עדיין אינן ברורות וקיים חשש כי התפתחותה בעתיד לא תהיה תקינה. האם סיפרה כיצד השתנו חיי המשפחה לבלתי הכר, כאשר מהורים צעירים ומאושרים לתינוקת בריאה הפכו למשפחה חרדה וללא שמחת חיים, האב ויתר על קידום בעבודתו והאם חיה באי וודאות באשר לעתיד בתה, וסובלת מדיכאון.
הוגשו כראיה צילומי הרכבים המעורבים בתאונה.
הוגש דו"ח פעולה המפרט מבחני התנהגות שנערכו לנאשם ומהם עולה כי הנאשם היה שיכור כלוט בעת שנהג ברכב ונמצא תחת השפעה כבדה של אלכוהול. מפיו של הנאשם נדף ריח חזק מאד של אלכוהול, הופעתו הייתה מרושלת והתנהגותו רדומה. הנאשם התנדנד בעמידה, לא הצליח ללכת באופן ישר על קו, חרג מן הקו, טעה בספירת צעדים, הפסיק ללכת והתנדנד וכן החטיא במבחן הבאת אצבע לאף בעיניים עצומות, התנדנד בעת ביצוע ההוראות והשתמש ביד הלא נכונה.
רמת האלכוהול שנמצאה בגופו של הנאשם בבדיקת נשיפה הייתה רמה גבוהה של 635 מיקרו גרם אלכוהול ליטר אוויר נשוף.
הוגשו תעודות רפואיות המפרטות את מצב התינוקת ביום אשפוזה. כתוצאה מן התאונה נגרמו לה דימומים מוחיים, היא סבלה מפרכוסים וכן נגרם לה שבר בצלעות.
הנאשם אוחז ברישיון נהיגה משנת 1978 וצבר לחובתו 7 הרשעות קודמות.
בשנת 1994 הורשע הנאשם בעבירות של גרימת מוות ברשלנות, נהיגה ללא רישיון נהיגה ונהיגה בהיותו שיכור והוטלו עליו עונשי מאסר, מאסר על תנאי ופסילה לתקופה ארוכה.
מאז הרשעה אחרונה זו לא נרשמו לחובתו עבירות נוספות.
הנאשם נמצא במעצר מיום התאונה, 8.8.10.
ב"כ המאשימה עתרה להשתת ענישה מחמירה נוכח הנסיבות החמורות של התאונה,תוצאות התאונה, רמת השכרות הגבוהה, והרשעה קודמת בגין גרימת מוות בנהיגה ברשלנות ובשכרות. ב"כ המאשימה עתרה להטיל על הנאשם מאסר ממושך בפועל, פסילה לצמיתות ומאסר על תנאי, והציגה פסיקה לפיה יש להעדיף את האינטרס הציבורי על פני נסיבות אישיות, ולהטיל ענישה מכאיבה לצורך הרתעה.
ב"כ הנאשם קרא לבית המשפט שלא לחרוג מפרופורציה בענישה והציג פסיקה לפיה, במקרים דומים של גרם תאונת דרכים בנהיגה בשכרות שתוצאותיה חבלות של ממש, הוטלו עונשי מאסר קצרים או מאסרים שרוצו בעבודות שירות, ופסילות למשך שנים ספורות בלבד. ב"כ הנאשם התייחס להרשעה הקודמת של הנאשם והדגיש כי מדובר בתאונת דרכים בה נהרגה בתו של חברו הטוב של הנאשם. התאונה ארעה לפני כעשרים שנים ושינתה את חייו של הנאשם. מאז אותה תאונה לא ביצע הנאשם כל עבירת תנועה. הנאשם הינו אדם קשה יום, חי לבדו ללא משפחה. הנאשם לא נהג בזמן פסילה ואין חשש כי ינהג בזמן פסילה. הנאשם אינו אלכוהוליסט וביום התאונה שתה במהלך אירוע חתונה. ב"כ הנאשם עתר להסתפק בתקופת המעצר שריצה הנאשם ולא להטיל עליו תקופת מאסר נוספת.
הנאשם הביע חרטה וצער ופרץ בבכי בסיום הדיון באולם בית המשפט.
לאחר ששמעתי, בחנתי ושקלתי את טיעוני הצדדים לחומרה ולקולה, אני סבורה כי יש מקום להטיל על הנאשם ענישה מרתיעה. הנסיבות החמורות של התאונה, רמת הרשלנות הגבוהה ותוצאות התאונה יחד עם הרשעתו הקודמת של הנאשם בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, מחייבות רמת ענישה מחמירה.
הנאשם נהג בהיותו שיכור כשהוא נמצא במצב שאינו מאפשר שליטה ברכב, נכנס לצומת תוך אי ציות לאור אדום ברמזור ובמהירות ופגע ברכב שנכנס לצומת בחסות אור ירוק שדלק ברמזור. הראיות שהגישה המאשימה לעונש מעידות על היותו של הנאשם שיכור ברמה גבוהה לא רק על פי תוצאות בדיקת הנשיפה אלא גם על פי התנהגותו. הנאשם גרם לתאונה בה נחבלו המעורבים חבלות של ממש ובמיוחד נחבלה קשה תינוקת בת מספר שבועות, חבלות אשר את תוצאותיהן האמיתיות טרם ניתן לקבוע. אך כפסע היה בין תוצאת התאונה לבין גרימת תוצאה חמורה הרבה יותר.
באופן נהיגתו זה הוכיח הנאשם את מסוכנותו הרבה והמוחשית לחיי המשתמשים בדרך.
יתר על כן, אין זו פעם ראשונה בה נוהג הנאשם בהיותו שיכור וגורם לתאונת דרכים שתוצאותיה קשות, שכן בשנת 1991 נהג הנאשם בשכרות וברשלנות וגרם בנהיגתו למותו של אדם.
אכן, חלפו קרוב לעשרים שנה בין שתי התאונות אך קו מקשר של נהיגה בשכרות וברשלנות וזלזול בחיי אדם עובר ביניהן. הנאשם הוכיח בהתנהגותו כי לא הפנים את חומרת האירוע הקודם ולא נלמד על ידו כל לקח. אירוע התאונה הקודמת בה גרם למות בתו של חברו צריך היה לעמוד מול עיניו של הנאשם כל העת, להיצרב בתודעתו גם בחלוף השנים, ולמנוע ממנו לאחוז שוב בהגה בהיותו שיכור. למרות זאת ולמרות שהוטלו על הנאשם עונשי מאסר בפועל ופסילה לתקופה של שנים ארוכות בגין התאונה הרת האסון הקודמת, לא מנע אותו הדבר מלנהוג שוב כשהוא שיכור. הנאשם הינו כ"שור מועד" ויש לנקוט ענישה אשר תרחיקו מנהיגה ותימנע סיכון חיי אדם.