פסק דין
במרכזה של תביעה זו עומדת השאלה האם זכאי התובע, שדירתו בוטחה בביטוח מבנה על ידי הנתבעת, לשיפוי בגין נזקים אשר נגרמו לו כפועל יוצא מאובדן דמי שכירות אשר היו נובעים לו מהשכרת מרתף דירת מגוריו.
העובדות בתביעה אינן שנויות במחלוקת והן:
1.דירתו של התובע בוטחה על ידי הנתבעת בביטוח מבנה.
2.חלק המרתף של הדירה הושכר טרם תחילת הביטוח, לדיירי משנה כיחידה נפרדת בשעה שהתובע ובני משפחתו המשיכו להתגורר בחלקה העליון של הדירה. אין מחלוקת כי סכום השכירות החודשי עמד על 4,200 ₪ לחודש.
אין עוררין כי בשאלון ההצעה לביטוח מושלם, אשר מולא על ידי התובע לשם הוצאת פוליסת הביטוח , במענה לשאלה :"אם בדירה גרים אנשים נוספים פרט למציע ומשפחתו" השיב התובע בשלילה. זאת ועוד , במענה לשאלה :"אם הדירה משמשת לצרכים אחרים פרט למגורים" השיב התובע בשלילה. (ראה הצעה לביטוח מושלם אשר צורפה כנספח לכתב ההגנה).
3.אין עוררין כי המרתף בדירת התובע הוצף , כפועל יוצא מכך, נדרשו בו עבודות תיקונים במשך תקופה של שלושה חודשים ובמועד העבודות לא ניתן היה להתגורר במרתף. אציין כי מחלוקת משנית בין הצדדים נסובה סביב השאלות – כמה זמן אמנם לא היה המרתף ראוי למגורים והאם חלק מהעיכוב בסיום השיפוצים נעוץ בתובע ובכך, שדרש סוג מסוים של ריצוף .
4. אין עוררין כי בהתאם לסעיף 2(ג)(3) לפוליסת הביטוח של התובע כוללים תגמולי התובע, גם : "אובדן שכר דירה של הדירה או ההוצאות בשל שכר דירה לצורך מגורים למבוטח ולבני משפחתו , כל עוד מבוצעות בדירה פעולות לתיקונה שיפוצה ובנייתה מחדש וכל עוד אין הדירה מתאימה למגורים... תשלום לפי פיסקה זו מותנה בהוכחה ששכר הדירה למקום מגורים חליפי אכן הוצא בפועל. "
5.אין עוררין כי הנתבעת נשאה במלוא עלויות השיפוץ במרתף התובע , אשר עמדו על כ- 100,000 ₪.
טענות הצדדים:
4.לטענת התובע, הואיל ובתקופת השיפוצים לא היה באפשרותו להשכיר את המרתף המהווה חלק מהדירה המבוטחת ,הוא זכאי לפיצוי בגין אובדן כאמור בהתאם לסעיף 2(ג)(3) לפוליסה , בסך של 4,200 ₪ לחודש . לטענת התובע, השיפוצים נמשכו במשך 3 חודשים. בנוסף, לטענתו, במשך כחודשיים לא ניתן היה להשכיר את היחידה בשל ריח רע שמקורו ברטיבות אשר הצטברה בארונות המטבח ביחידה וכן, במשך חודש נוסף הצליח להשכירה בתמורה לסך של 2,200 ₪ בלבד לאור קיומו של הריח כאמור.לאור האמור, לטענת התובע מגיע לו פיצוי כולל בסך 23,000 ₪ ממנו יש לקזז סך 4,200 ₪ אשר שולם לו על ידי הנתבעת ומשכך, יש לפסוק לו פיצוי בסך של 18,800 ₪ בגין אובדן שכר דירה כאמור.
5. לטענת הנתבעת – פוליסת הביטוח מהווה הסכם בין הצדדים . הביטוח נערך לדירה רגילה והיא לא ביטחה בנוסף יחידה נוספת המושכרת לדיירים משניים. בהתאמה טענה הנתבעת כי הפרמיה אשר נגבתה על ידה, נגבתה בגין הסיכונים הכרוכים ביחידה אחת, היא לא התחייבה לדאוג לדיור חלוף אלא לתובע ולבני משפחתו, ויתרה מכך, היא לא היתה מודעת בפועל לחלוקה המשנית אשר ברי כי לו היתה יודעת עליה היתה מחריגה אותה מפורשות. זאת ועוד, לטענת הנתבעת , זכאי התובע לתשלום בגין אובדן דמי שכירות רק במקרה שבו הדירה כולה אינה ראוייה למגורים והואיל והמרתף מהווה רק חלק מדירה זו , אין מקום לשפות את התובע בגין אובדן שכר הדירה בגין המרתף בשעה שייתרת הדירה היתה ראוייה למגורים.
הדיון:
6.בדיון אשר נערך בפני, העידו התובע ונציג הנתבעת – איש איש לגירסתו . כן, הוצגו בפני מסמכים שונים ובכלל זה, הצעת הביטוח אשר נערכה על ידי התובע והפוליסה אשר הוצאה לדירה על ידי הנתבעת.
לאחר ששקלתי את העדויות והראיות הנני מוצאת כי דין התביעה להדחות ולהלן יפורטו טעמי.
7.פוליסת ביטוח הינה אמנם הסכם בין המבוטח לבין המבטח. במסגרתו של הסכם זה, לוקחת על עצמה המבטחת כיסוי סיכונים שונים תוך שהיא מעריכה את סיכויי התרחשותם ובהתאם לסיכויים מול גובה הסיכונים, היא גובה פרמיית ביטוח המגלמת את היחס בין הסיכוי והסיכון.
אין עוררין כאמור, כי במסגרת הצעת הביטוח השיב התובע בשלילה על השאלה האם מתגוררים עמו אנשים מעבר לבני משפחתו ומשכך, לא גילה כי בדירה יחידה נוספת המושכרת לאחרים. כמו כן, השיב התובע בשלילה לשאלה האם מיועדת הדירה לשימוש מלבד למגורים ומשכך, לא גילה כי חלק מן הדירה משמש למעשה להשכרה.
השאלה בפנינו הינה, עם כן, מה ההשלכה אשר יש , ככל שאמנם קיימת השלכה, למחדלו של התובע מגילוי פרטים אלו וממתן תשובות אמת לשאלות דנן.
8.חובת הגילוי במסגרת הצעת הביטוח קבועה מפורשות בסעיף 6 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981 (להלן:"חוק חוזה הביטוח" או :"החוק") הקובע לעניינו כי :
"(א) הציג המבטח למבוטח לפני כריתת החוזה, אם בטופס של הצעת ביטוח ואם בדרך אחרת שבכתב, שאלה בענין שיש בו כדי להשפיע על נכונותו של מבטח סביר לכרות את החוזה בכלל או לכרותו בתנאים שבו (להלן - ענין מהותי), על המבוטח להשיב עליה בכתב תשובה מלאה וכנה. "