הטלת קנס על מושב עובדים "אבן ספיר" בגין עבודות באסבסט שלא כדין ועוד

(לנאשמים 1, 3, 4)

1.         הכרעת הדין:

            בהכרעת הדין מיום 18/03/10 הורשעה הנאשמת 1 בעבירות הבאות ונקבע כי הנאשמים 3, 4 עברו את העבירות הנ"ל, אך לא הורשעו:

            1.1       גרימת מפגע, עבירה לפי סעיפים 71, 71.ד. לפקודת בריאות העם, 1940.

1.2       עבודה באסבסט שלא כדין, עבירה לפי סעיף 71א, 71.ד. לפקודת בריאות העם, 1940 ותקנות 4(3), 25(2), 29(ה) לתקנות הבטיחות בעבודה (גהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק), תשמ"ד - 1984.

 2.        טיעוני התובע לעונש:

2.1       בתי המשפט בשנה שנתיים האחרונות מחמירים בענישה בתיקי אסבסט, תיקים דומים לתיק שבפנינו.

2.2       מפסקי הדין עולה בבירור מגמת בתי המשפט להחמיר בענישה בעבירות סביבה בכלל ובעבירות אסבסט בפרט עבירות שטומנות בחובן סכנה לאיכות הסביבה וסכנה לבריאות הציבור, סכנה לעוברים ושבים וסכנה לאנשים שעובדים באותן עבודות.

2.3       מבקש להחמיר בעונש של הנאשמת 1 ולגזור עונשים על הצד הגבוה שבפסיקה.

2.4       לנאשמים 3, 4 - אי הרשעה הינה חריג ודרך המלך הינה הרשעה, ועל כן מבקש להרשיע את הנאשמים 3, 4 כל אחד מסיבותיו הוא.

2.5       הנאשם 3, כעולה מהכרעת הדין היה מודע לאורך כל הדרך לכך שהמדובר בגג אסבסט ובחובה לנהוג בו זהירות יתרה בשל מסוכנותו.

2.6       הנאשם 4, למעשה הודה מלכתחילה בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, וכן הודה בכל המעשים והמחדלים שיוחסו לו בבית המשפט, אך טען שהכל נעשה בתום לב.

2.7       בענין הנאשמים 3, 4, לא מתקיים בתסקירי המבחן, המבחן העיקרי שמצדיק המנעות מהרשעה והוא פגיעה חמורה ביכולת השיקום של הנאשמים אם יורשעו.

2.8       מדובר בשני אנשים נורמטיבים. לנאשם 3 זו הרשעות הראשונה ואילו לנאשם 4 בעברו הרשעה אחת בענין שב"ח.

2.9       הסיבה העיקרית שהמשרד להגנת הסביבה רואה חשיבות מכרעת להרתעת פרטים ונושאי משרה ותאגידים היא בהשלכת הרוחב שיש לתיקים הללו על התנהגות עתידית של מעוולים עתידים בפוטנציה. אם המסר שיצא מבית המשפט הוא שבעבירות סביבתיות וכאשר מדובר בנאשמים נורמטיבים הם עשויים להמלט מהרשעה, הדבר יהווה תמריץ שלילי לקיום הוראות החוקים הסביבתיים לעתיד לבוא ועל כן, בית המשפט מתבקש להרשיע גם הנאשמים 3, 4, איש איש בנסיבותיו על  מנת להעביר מסר חד וברור גם לנאשמים אלה, וגם לציבור בכללותו לגבי החומרה העולה ממעשים ומחדלים דוגמת אלה שבתיק זה.

2.10     הפנה בטיעוניו לפסיקה, כמפורט בפרוטוקול, אבחן והשווה.

3.         טיעוני הסניגור לעונש בענין הנאשמים 1, 3:

3.1       מדובר בהחלפת גג אסבסט בגג רעפים במבנה ציבורי שמשמש בית ספר לילדים נכים.

3.2       הנאשמת 1 התבקשה להשכיר את המבנה למוסד לנכים שפונה מהרצליה, ואף מקום בארץ לא הסכים לקבלו, ואילו הנאשמת 1 הסכימה להשכיר לו את המבנה חרף התנגדות תושבים רבים באגודה / הנאשמת 1, וזאת משלא ראו בעין יפה קבלת  מוסד לנכים לתחומי הישוב.