רום נ' הוט טלקום

פסק דין

לטענת התובעת, בחודש יוני 2009 היא התקשרה בעסקה עם הנתבעת, באמצעות הטלפון, לרכישת מנוי טלפון תמורת 9.90 ₪ בחודש למשך 3 חודשים, ולאחר מכן תעלה תמורת המנוי לסך של 39 ₪ בחודש.

לטענתה, למרות הסיכום כאמור, הנתבעת חייבה אותה בסך של 59 ₪ בחודש. בעקבות כך, היא נאלצה לפנות מספר רב של פעמים לנתבעת, בטלפון ובמייל, על מנת שהיא תקיים את ההסכם ותעמיד את החיוב החודשי על סך של 39 ₪ כפי שסוכם.

בשלב ראשון הנתבעת סירבה לכך; בעקבות כך, התובעת ביקשה להתנתק מהשירות של הנתבעת, או אז הודיעה לה נציגה של הנתבעת כי היא תחויב ב-39 ₪ בחודש החל מ- 10/10/2009; כמו כן, הובטח לזכותה בגין ההפרשים ואף בסכום נוסף בגין עוגמת נפש.

התובעת מבקשת פיצוי בסך 5000 ₪ בגין "היחס המחפיר, בזבוז הזמן המשווע, הטרדה... ועל עוגמת נפש שנגרמו לה עקב התנהגותה של הנתבעת".

מנגד טוענת הנתבעת, כי התובעת אכן התחברה לשירות הטלפון המסופק על ידה במסגרת מבצע ללא התחייבות, אשר הקנה לה שירות טלפוניה כנגד תשלום סך של 9.90 ₪ לחודש למשך 3 חודשים ראשונים, ולאחר מכן התשלום החודשי שנקבע היה 59 ₪ לחודש ולא 39 ₪ כפי שנטען על ידי התובעת.

הנתבעת מאשרת כי התובעת פנתה אליה בעניין זה, והובהרו לה תנאי העיסקה כפי שהיא מופיעה אצל הנתבעת; בשלב מסוים, משהתובעת ביקשה להתנתק משירותי הנתבעת, נערכה עימה שיחת במסגרת שימור לקוחות, שבעקבותיה אושר לתובעת מבצע אחר במסגרתו היא נדרשה לשלם דמי מינוי חודשיים בסך 39 ₪ בחודש.

הנתבעת מוסיפה כי, היא זיכתה את חשבון התובעת בסך של 89.46 ₪ כמחווה שירותית.

לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים ולמכלול החומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

במהלך הדיון העידה התובעת בעצמה; היא חזרה על גירסתה, שלפיה סוכם עם נציגת הנתבעת, שדמי המנוי כעבור 3 חודשים יעלו ל-39 ₪ ולא ל-59 ₪, כפי שנטען ובוצע על ידי הנתבעת; הנתבעת לא הביאה כל ראיה נגדית כנגד עדותה של התובעת.

עדות התובעת עשתה עלי רושם מהימן ומשכנע; היא הייתה סדורה ועקבית ולא נתגלתה בה כל חולשה. זאת ועוד, עדותה של התובעת מקבלת חיזוק מעצם העובדה שהיה קיים אצל הנתבעת מבצע בסך של 39 ₪ לחודש התואם לגרסתה של התובעת, היינו, גרסת התובעת נמצאת אפשרית אף מבחינת התנאים הכלליים של הנתבעת.

לנוכח האמור, המסקנה המשפטית המתחייבת היא, שעל פי העסקה שנקשרה בין התובעת לבין הנתבעת, דמי המנוי החודשיים לאחר 3 חודשים ראשונים היו אמורים לעמוד על 39 ₪ ולא 59.9 ₪, הסכום שבו חויבה התובעת על ידי הנתבעת.

לטענת התובעת, הענין תוקן על ידי הנתבעת רק בעקבות עשרות שיחות טלפוניות ומיילים רבים שהיא שיגרה אליה, דבר שגרם לה לטרחה רבה, עוגמת נפש והוצאות; מה גם, שבסופו של דבר, הנתבעת לא זיכתה אותה במלוא סכום הזיכויים שהובטחו לה. בנסיבות העניין, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת בגין ראש נזק זה סך של 1,200 ₪.

התובעת אף מבקשת לפסוק לה הוצאות משפט בסך 2,000 ש"ח. לטענתה, זו פעם שנייה שהיא מגיעה לדיון בבית המשפט בגין תביעה זו, לאחר שבפעם הקודמת הדיון נדחה עקב אי-התייצבות נציגת הנתבעת לדיון. התובעת הציגה תלוש שכר ממנו עולה שהיא משתכרת כ- 23,785 ₪ ברוטו בחודש, כ-16,890 ₪ נטו בחודש. בנסיבות הענין, אני פוסק לתובעת הוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

סוף דבר: אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 2,200 ₪.

בקשה לרשות ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש בבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ה חשון תשע"א, 02 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.