מ.י. חקירות ת"א והמרכז נ' פרומקין

הכרעת דין

רקע

אדם נכנס לישראל ועובר במסלול הירוק בנמל-התעופה בן-גוריון (להלן: נתב"ג), כאשר הוא נושא בכליו תמונות יקרות ערך. התמונות אינן חייבות במכס, ואולם הן חייבות במע"מ. לטענתו לא ידע כי התמונות חייבות במע"מ, ולפיכך עבר במסלול הירוק בתום לב. האם הנאשם ידע שהתמונות חייבות במע"מ? האם עבר עבירות של הברחת טובין, הטעיית פקיד מכס ומסירת ידיעה לא נכונה כאשר לא הצהיר על התמונות. האם בכך שלא הצהיר עליהן עבר הנאשם עבירה הנוגעת למעבר במסלול הירוק? אלה השאלות המרכזית הטעונה הכרעה בתיק זה.

נגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר מייחס לו את העבירות הבאות:

מעבר ב"מסלול הירוק", עבירה לפי סעיף 42 לתקנות המכס תשכ"ו-1965 (להלן: "תקנות המכס") יחד עם תקנה 30א, 30ד, 30ה ו-30ו לתקנות המכס, וביחד עם סעיף 30א לפקודת המכס [נוסח חדש] (להלן: "פקודת המכס").

הברחת טובין, עבירה לפי סעיף 211(א)(1) לפקודת המכס.

הטעיית פקיד מכס בפרט מסוים העלול לפגוע במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 212(א)(9) לפקודת המכס.

מסירת ידיעה לא נכונה, עבירה לפי סעיף 117(א)(3) לחוק מס ערך מוסף תשל"ו- 1976 (להלן: "חוק מע"מ").

החלטתי לזכות את הנאשם מעבירות של הברחת טובין, הטעיית פקיד מכס, ומסירת ידיעה לא נכונה, ולהרשיעו בעבירה של מעבר במסלול הירוק. להלן אפרט את נימוקיי.

על-פי האמור בכתב האישום, בתאריך 6.1.08 הגיע הנאשם לישראל, דרך נמל התעופה בן-גוריון, ועבר ב"מסלול הירוק" כשהוא נושא עמו מטען לוואי, ובכך הצהיר כי אינו נושא עמו אלא טובין הפטורים ממסים והצהרה למכס, קרי פטור מחובת מעבר ב"מסלול האדום". הנאשם הוזמן לבדיקה על-ידי פקיד מכס (להלן: "האירוע"). בבדיקה נמצאו ציורים, אשר ערכם הכולל הינו 500,461 ₪, ואשר בגין הבאתם לישראל חל תשלום מע"מ בסך של 77,571 ₪.

לפי כתב האישום הנאשם ייבא את הציורים במוברחים מתוך כוונה להונות את האוצר ולהבריחם ללא תשלום המע"מ החל ביבואם.

הנאשם כפר בכתב האישום. לטענתו כלל לא ידע כי קיימת חובת תשלום מע"מ בגין הציורים, ולדבריו לא הבריח את הציורים ולא פעל במטרה להתחמק מתשלום מס או להונות את האוצר.

עדויות התביעה

מטעם המאשימה העיד מר עזרא לוי, בודק מכס. לדבריו, ביום האירוע הבחין בנאשם עובר ב"מסלול הירוק". העד הבחין בדבר מה עטוף בעגלתו של הנאשם, וקרא לו. כאשר נפתחה השקית ראה תמונות, וביקש מהנאשם לפתוח את מזוודותיו, שם התגלו תמונות נוספות (ת/5 ח/1-26). עוד העיד כי ערך אישור בדבר תפיסה (ת/1), דוח גילוי עבירה (ת/ 2) ושני מזכרים, אחד מיום 6.1.08 (ת/3) ונוסף מיום 27.10.08 (ת/4).

עוד העיד לאוניד סטרשנוי, בודק במכס. לדבריו הוא זוכר שהיה נוכח באירוע וערך מזכר (ת/11). במזכר מצוין כי ביום האירוע עבר הנאשם במסלול הירוק במכס, עזרא לוי בדק אותו ומצא תמונות. בהמשך לכך ביקש לוי את עזרתו, והוא הגיע למקום. מזוודותיו של הנאשם נפתחו, ונתפסו תמונות נוספות וקטלוגים. מהמזכר עולה כי הנאשם אמר ששילם עבור התמונות 120,000 יורו, וכן כי התמונות מיועדות אליו, לביתו. עוד העיד כי חלק מהתמונות היו גלויות ולא בתוך מזוודה.

בנוסף לכך העיד מר אריה חן, ממונה יחידת הסמים של מכס החקירות ואחראי על ניהול החקירות. לדבריו הגיע למקום, ראה את הטובין ונתן לאחד מחוקריו הנחיות. החוקר לקח את הנאשם לחקירה. לאחר גביית ההודעה הראשונה הבין כי הנאשם הביא עמו ארצה ציורים נוספים בעבר, ועלה בו חשד שאולי גם אותם הבריח. עוד העיד כי הנאשם ייבא בעבר באמצעות חברת DHL שני ציורים, וציור נוסף באמצעות חברת FEDEX. עקב כך הזמין את שני הרשימונים מחברת DHL (ת/8; ת/19). לדבריו, מרשימון וצרופותיו ניתן לראות את סך התשלומים והמסים ששולמו ואת מהות הטובין, וכן ניתן לקבל כנגד התשלום המצוין בו החזר מע"מ. מהרשימונים שהזמין עלה כי שולם מע"מ. לאור טענת הנאשם כי לא ידע שהוא חב בתשלום מע"מ, פנה לחברה בכדי לקבל את תרשומות השיחות בין החברה ללקוח ומאלו עלה כי פקידה מסוימת שוחחה עם הנאשם.

בחקירתו הנגדית העיד כי לא הגיע למקום בתחילת החקירה. עוד העיד כי החיפוש שנערך בביתו של הנאשם לא העלה כל ממצא בגינו נפתחה חקירה. לדבריו, לא נמצאו ציורים בביתו של הנאשם בגינם לא נתן הסבר. עוד העיד כי כשאדם עובר במסלול הירוק עם טובין חבי הצהרה, והוא עורך דין במקצועו, שומה עליו להכיר את חובת הדיווח ועל-כן עולה חשד לכוונה או מחשבה פלילית.

עוד העיד מטעם התביעה מר אילן מינסטר, עובד באגף המכס בנתב"ג. לדבריו, יש להצהיר על כל קניה בסכום העולה על $200. בתאריך 6.1.08 גבה מהנאשם עדות תחת אזהרה (ת/12), והנאשם מסר לו מניין קנה כל תמונה (ת/16). בהמשך פנה לחברת DHL בכדי שימציאו כל מסמך הקשור לנאשם, כולל תכתובות ורשימונים (ת/18). כמו-כן פנה לארכיון המכס וביקש את הרשימונים המקוריים. בתאריך 11.3.08 גבה עדות נוספת מהנאשם (ת/21) וכן קיבל ממנו אישור על העברה בנקאית (ת/22).

בחקירתו הנגדית העיד כי אם אדם עובר במסלול הירוק עם טובין גלויים לעין יהיה עליו לשלם מס עבורם, אך ללא קנס. עוד העיד כי הנאשם שיתף פעולה בחקירתו. לדבריו, הציורים פטורים ממכס. עוד העיד, כי שתי תמונות שנמצאו בחיפוש בביתו של הנאשם ונלקחו מחשש להברחה אינן חלק מכתב האישום, וניתנו אסמכתאות והסברים לגביהן. לדבריו אין הבדל בין מעבר במסלול הירוק לבין הבאת טובין במשלוח, שכן בכל מקרה יש להצהיר עליהם ועל ערכם. העד אישר כי על גבי חשבוניות עסקה לא מפורטים מסי היבוא החלים, וסך כל החיוב, כולל המסים, נמצא ברשימונים. לדבריו אינו יודע אם הנאשם ראה את רשימון היבואנים.

בנוסף העיד מטעם התביעה ניסים מור, אשר בזמן הרלוונטי לכתב האישום היה מנהל מסוף של חברת השליחויות הבינלאומית DHL, בנתב"ג. לדבריו, שחרור המטענים על-ידי החברה נעשה לפי חוק המכס, כאשר אם יש לשלם על המשלוח מכס, החברה מעכבת את המשלוח עד לקבלת התשלום הכולל עבור המשלוח והעברת המס לרשויות המכס. לדבריו, כל אינטראקציה עם לקוח בנוגע לייבוא מסוים מתועדת. לדבריו, הנאשם אישר כי הציורים שייבא הם מקוריים (ת/7) וכי נדרש ממנו תשלום של 3,400 ₪ הכולל בחובו תשלום מסים. כמו-כן, העיד כי הנאשם קיבל חשבונית עסקה (ת/9) וחשבונית מס (ת/10) לאחר תשלום לבלדר. לדבריו, הרשימון מודבק על גבי המשלוח. בעדותו הסביר כי שליח החברה מגיע ללקוח ומציג חשבון עסקה, הלקוח משלם, מקבל חשבונית וחותם שקיבל את המשלוח. בחשבון העסקה לא מפורטים המסים.