אמסלם נ' חברה לביטוח

פסק דין

תביעה לתשלום תגמולי ביטוח.

לטענת התובעת - במהלך ימי חג הסוכות התש"ע ישבה משפחתה בסוכה. פרצה דלקה ותכולת הסוכה ניזוקה מן השריפה. הנתבעת המבטחת את התובעת בביטוח דירה הפנתה שמאי אל בית התובעת. השמאי אמר לתובעת כי היא זכאית לשיפוי בגין נזקיה אולם הנתבעת סירבה לפצות אותה. בסוכה היו ספות חדשות וחפצים נוספים אשר ניזוקו. התובעת סבורה כי על הנתבעת לפצותה בעלות הספות שניזוקו בסכום של 9,000 ₪.

לטענת הנתבעת - ביום 13.10.09 נפתחה "קריאה" אצל הנתבעת בגין אירוע שהתרחש בתאריך 4.10.09. לגרסת התובעת פרצה דלקה בסוכה שמוקמה בחצר הבית. כתוצאה מן הדליקה ניזוקו שתי ספות.

בהתאם לתנאי הפוליסה, "תכולה" משמעה - כל דבר וחפץ הנמצאים בדירה, למעט הנמצאים בגינה, בחדר מדרגות, על גדרות או על דרכים מרוצפות שהינם חלק מהדירה, והינם בבעלותם בחזקתם או באחריות של המבוטח או בני משפחתו.

הנתבעת פעלה לבחינת הנזק ובדיקת חבותה באמצעות שמאי מוסמך. דו"ח השמאי ותמונות שצילם צורפו לכתב ההגנה.

הוברר, כי הנזק נגרם עקב ישיבת מספר שכנים בחצר ביתם. השכנים סעדו את ליבם תוך שהם מניחים מצלה/גריל ("מנגל") בסמוך לעץ ברוש שבחצר, עליו הכינו מזונם. עת סיימו לסעוד השליך אחד השכנים את הגחלים אל עץ הברוש הסמוך ומשב רוח סייע להתלקחות העץ. דירת התובעת שוכנת בקומה הראשונה ובחצר הבית היתה בנויה סוכתה. כתוצאה מהתלקחות העץ עפו גיצים לכל עבר ונגרמו חורים לשתי ספות השייכות לתובעת אשר היו מוצבות בסוכה שבחצר הבית. כוחות כיבוי הוזמנו למקום וכיבו את האש. סבורה הנתבעת, כי השכן המזיק אמור לשאת בנזקי התובעת.

למען הזהירות נטען, כי התובעת לא כוננה נזקיה תוך חודשיים מיום האירוע בהתאם לתנאי הפוליסה. עוד נטען כי לתובעת השתתפות עצמית על סך 506 ₪.

לאור כלל טענותיה ביקשה הנתבעת לדחות את התביעה.

בדיון שהתקיים בפניי, העידה התובעת, כי אחד מנציגי הנתבעת מסר לה שתקבל תשלום בגין נזקיה אלא שאלו מופרזים. לדבריה, לו היתה עותרת לסכום נמוך יותר היתה מקבלת שיפוי מן הנתבעת.

התובעת הסבירה, כי שכנים הדרים בבניין ממול לבית מגוריה סעדו את ליבם באמצעות גריל והרוחות העיפו את הגיצים לכל הכיוונים. התובעת לא פנתה לשכנים, שכן היא מבוטחת ע"י הנתבעת. הספות, לדבריה, היו בתוך הסוכה, המקום סגור ואין מדובר בגינה. התובעת אישה דתייה והסוכה משמשת לה בית חלופי בימי החג. בני המשפחה גרים וישנים בסוכה והיא רואה את הסוכה כחלק מדירתה בתקופת החג. אשר לערך הספות שניזוקו, הבהירה התובעת, כי מצווה עליה להשתמש בחפצים יקרים על מנת להדר במצווה.

נציג הנתבעת שאל מדוע לא תבעה את שכניה. התובעת הבהירה, כי לא ראתה במו עיניה את שעשה אחד מילדי השכנים ולפיכך אינה יכולה לבוא בטענות כלפי אחרים כשאינה בטוחה בדבר.

נציג הנתבעת הבהיר, כי האירוע הנטען אינו מכוסה ע"י הפוליסה. גם כאשר אנשים מקיימים מצוותם, בונים סוכה ומכניסים לתוכה את תכולת ביתם, הרי סיכון זה אינו בין הסיכונים הנלקחים ע"י הנתבעת בעת עריכת הפוליסה.

עסקינן, כך נטען, בסוכה המהווה מקום פרוץ ולא ניתן לוודא אלו מיגונים קיימים לו, ובפרט לתכולה הנמצאת בו.

סבורה הנתבעת, כי נזקי התובעת אמורים להיות משולמים ע"י המזיק עצמו, ואין מקום לחייבה באשר פוליסת הביטוח אשר ערכה לתובעת מחריגה מפורשות את המקרה הנטען.

במהלך הדיון הוגשה פוליסת הביטוח שבמחלוקת (במ/1).

מקרה הביטוח על פי הפוליסה, הוא אירוע הגורם לאבדן או לנזק שנגרמו לתכולה בתקופת הביטוח כתוצאה מאחד או יותר מהסיכונים המפורטים להלן:

אש, ברק, רעם וכן עשן שהוא תופעה יוצאת דופן ולא תופעה קבועה;

בפרק ביטוח התכולה נרשם –

"לעניין פוליסה זו "תכולה" משמעה - כל דבר וחפץ הנמצאים בדירה, למעט הנמצאים בגינה, בחדר מדרגות, על גדרות או על דרכים מרוצפות שהינם חלק מהדירה והינם בבעלותם, בחזקתם או באחריותם של המבוטח או בני משפחתו ולמעט: