פסק-דין בתיק תא"מ 33814-08

בפניי תביעה בסך 43,372 ש"ח שהוגשה ונוהלה ב"סדר דין מהיר".

לדידי, לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עברתי על הראיות והמסמכים המצויים בתיק, מצאתי לנכון לקבל את התביעה נגד נתבעים 1 ו- 2 ולדחות את התביעה נגד נתבע 3, והכל כפי שיפורט להלן.

רקע

 מר ויסלבסקי יהושע וגב' ויסלבסקי סוזי (להלן:" התובעים")  תושבי רעננה אשר בבעלותם הייתה יחידת נופש ב"קלאב לה קוסטה" בספרד, התקשרו בהסכם עם שחף לבן תיירות ונופש בע"מ (להלן:" הנתבעת"). הנתבעת הינה חברה בע"מ מורשית מטעם
חברת ANOXAN TRADING LTD  (להלן:" אנוקסן") שעסקה באיתור מצטרפים פוטנציאלים למועדון נופש בספרד המנוהל ע"י אנוקסן. אנוקסן הינה חברה שרשומה והתאגדה באיי הבתולה הבריטים.

הנתבעת פנתה אל התובעים הציגה עצמה כחברה העוסקת במתן שירותי תיירות בארץ ובעולם ומעניקה שירותים טובים ובמחירים אטרקטיביים במיוחד. במסגרת זו הוזמנו התובעים למפגש בו יקבלו מתנה יקרה, תוך שהודגש כי אין מדובר ביחידת נופש. הנתבעת הצהירה בפני התובעים כי מטרתה הוא רכישת יחידת הנופש שבבעלותם. ביום 31.5.06 במפגש הוצע לתובעים להמיר את יחידת הנופש, שכן זו האחרונה רק מגבירה את הוצאותיהם הכספיות בגין אחזקתה. מהות העסקה הייתה המרה של יחידת הנופש ותוספת תשלום כנגד רכישת ערכת "גולד כארד" המקנה הנחות בשיעור של 50% ב-4,000 בתי מלון ברחבי העולם על בסיס יומי, הטבות והנחות למבצעי דילים לנופש אטרקטיביים במיוחד, הנחות מופלגות במחירי הטיסות  יחידת נופש כבונוס בכפוף לתקנון. התובעים הסכימו להצעת הנתבעת.  לטענת התובעים הליך החתימה על ההסכם נעשה תוך מסע שכנועים אגרסיבי, לחץ , איום וכפיה, תוך כדי הפעלת מוזיקה רועשת ויצירת בלבול והסחת הדעת שאלמלא הופעלו על התובעים לא היו חותמים על ההסכם כלל. מר קאשי יעקב (להלן:" הנתבע 2") ומר סלינגר אורי (להלן:" הנתבע 3")  הנתבעים 2 ו 3 הינם אורגנים בנתבעת וחסו תחת התאגיד על מנת לפעול בצורה לא חוקית בעליל, בהונאת התובעים וכמותם אנשים נוספים והכל על מנת להעשיר את עצמם. בהסכם שנחתם בין הצדדים אין אזכור מאפיין משפטית את יחידת הנופש ואף לא צורף להסכם חוזה רכישה של יחידת הנופש של התובעים. בהסכם אין מינוח של מכר ואין מינוח של תמורה ולא שם משפטי לעסקת המכר, הנתבעת אף לא ביקשה לקבל מהתובעים ייפוי כח משום מין וסוג שהוא להעברת זכויות התובעים ביחידת הנופש משמם לשמה או לצד ג' כלשהוא.  הנתבעת חתמה על הסכם תוך שעשתה שימוש בחותמתה של אנוקסן. הנתבעים פעלו בדרכים שונות למנוע מהתובעים את האפשרות להיפרע מהנתבעת בגין חובה להשיב להם את כספם, משום כך מבקשים התובעים להסיר את מסך ההתאגדות מהנתבעת ולראות בנתבעים יחד ולחוד כאחראים אישית לסכום הנתבע.   הנתבעת לא רכשה את יחידת הנופש מהתובעים ולא לקחה על עצמה אחריות משפטית  מלאה ומחייבת כלפי קלאב דה לה קוסטה לכל חיוב כספי בגין יחידת הנופש. התמורה בהסכם היא רכישה הפוכה שביצעו התובעים מהנתבעת של חברות במועדון בלתי מוגדר בעליל ומי שעומד מאחוריו אין דרך ליצור עימו קשר.

לפי חוק הגנת הצרכן ובהתאם לסעיף 32 שבו קמה לתובעים הזכות לתבוע את ביטולה של העסקה שנערכה בהיותה עסקה מטעה שנעשתה תוך ניצול מצוקת התובעים, תוך הפעלת השפעה בלתי הוגנת על מנת לקשור את התובעים בעסקה בתנאים  בלתי מקובלים ובלתי סבירים ולשם קבלת תמורה בלתי מקובלת.   הנתבעת אמורה להיות חברה עשירה, שהרי ביצעה עסקאות רבות דומות, אך נתבע 2 שהינו מנהל בנתבעת והבעלים הרשום, דאג לסגור את משרדיה ולהעתיק את פעולתו תחת תאגידים חדשים וחוזר חלילה במטרה להקשות על הלקוחות לאתרו.  הנתבע 3 שימש בתפקיד בכיר בנתבעת  ומנהל מחלקת הסכמים, הוא האחראי להחתמת ההסכם עם התובעים ועל הונאתם בפועל ביודעו כי הנתבעת מטעה מרמה ומציגה מצגי שווא, יוצרת אווירה מבלבלת ומלחיצה כופה ומאיימת על ציבור הלקוחות בכללם והתובע בפרט.

לעומתם טוענת הנתבעת אין המדובר בהסכם מכר ליחידת הנופש בלה קוסטה אלא בהתחייבות להעברת היחידה לצד שלישי ובכפוף לתנאים שבסעיפים 1-6 להסכם שנחתם בין הצדדים. בהסכם שבין הצדדים לא דובר על מכירה של יחידת נופש כהגדרת המושג בחוק הגנת הצרכן אלא ברכישת זכויות חברות במועדון המקנה לתובעים זכויות נופש שונות.   בכדי שהנתבעת תוכל להעביר את יחידת הנופש לצד ג' התחייבו התובעים להעביר לידי הנתבעת את תעודת הבעלות של יחידת לה קוסטה ובכלל זה לחתום על כל מסמך הדרוש לצורך העברת היחידה לצד ג'.  לטענתה התובעים לא פעלו כמתחייב וסרבו לחתום על ייפוי כח וכן על מסמכי העברה וזו הסיבה לכך כי לא העבירה את היחידה לצד ג'.

לטענת הנתבעת, התובעים עשו שימוש בשירותי המועדון ויצאו יחד עם ביתם לחופשה באיטליה- מילאנו בין התאריכים 17-27/08/06 במסגרתו סיפקה הנתבעת באמצעות מחלקת שירות לקוחות, טיסות, מלונות והשכרת רכב במחירים מוזלים המוענקים , באופן ייחודי לחברי המועדון.

הנתבעת לא הטעתה לא כפתה ולא עשקה את התובעים, כל הפרטים שהוצגו בפני התובעים היו נכונים ואמיתיים ומשקפים את תוכן והיקף ההתקשרות שבין הצדדים. לטענתה התובעים חתמו על ההסכם מרצונם החופשי,  משהבינו את תוכנו ואת הזכויות המוענקות להם בהתאם להסכם. הנתבעת לא הטעתה או הציגה מצגי שווא בפני התובעים, כל הפרטים שהוצגו בפניהם היו אמיתיים נכונים ואמיתיים ושיקפו את היקף ההתקשרות בין הצדדים. לטענתה הנתבעת פעלה בתום לב ובדרך מקובלת הן בשלבים קודם החתימה על ההסכם ולהן לאחריו.

ביום 13.09.09 נערך דיון בפני. מטעם התביעה העידה הגב' סוזי וסילבסקי וביום 20.05.2010 העיד בפני מר קאשי יעקב ומר אורי סרינג'ר מטעם ההגנה.

התובעים הגישו את סיכומיהם ביום 12.07.10 והנתבעים הגישו את סיכומיהם ביום 21.07.10.

אפשרתי גם  הגשת סיכומי  תשובה עד ליום 10.9.10.

ביטול חוזה - טעות והטעיה

הזכות לבטל חוזה מחמת טעות והטעיה ולתבוע השבה של התמורה ששולמה על-פיו, מוסדרת בסעיפים 14 ו-15 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973, הקובעים לאמור:

 סעיף 14 דן בטעות ולשונו כדלקמן:

"(א) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה.

  (ב) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני לא ידע ולא היה עליו לדעת על כך, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הצד שטעה, לבטל את החוזה, אם ראה שמן הצדק לעשות זאת; עשה כן, רשאי בית המשפט לחייב את הצד שטעה בפיצויים בעד הנזק שנגרם לצד השני עקב כריתת החוזה.

  (ג) טעות אינה עילה לביטול החוזה לפי סעיף זה, אם ניתן לקיים את החוזה בתיקון הטעות והצד השני הודיע, לפני שבוטל החוזה, שהוא מוכן לעשות כן.