קויטני נ' יש תיירות

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי כספי בשל הטעיה שהטעתה הנתבעת את התובע ואשתו, כאשר הזמין התובע מהנתבעת הפלגה בספינה לשניהם.

התובע עותר לסכום של 15,000 ₪ עבור עוגמת נפש, מחיר הנופש עצמו, מטפלת לתינוק, דלק לרכב ועל שירותי חניה בחניון בנמל.

התובע טוען כי הזמין מהנתבעת הפלגה בספינה. לטענתו נציג הנתבעת הטעה אותו בכך שלא יידע אותו כי ההפלגה בה הזמין מקומות הינה הפלגה המיועדת לקהילה הגאה (הומוסקסואלים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים) ואשר פורסמה באתרי אינטרנט של הקהילה. התובע טוען כי לאחר שעלה על האוניה לא יכול היה לחזור בו וכי העובדה שהשייט היה מיועד לקהילה הגאה פגע בהנאתו מהטיול. לטענתו אם היו מודעים לכך שמדובר בהפלגה של הקהילה הגאה לא הי מזמינים מקום בספינה. הנתבע טוען כי הוא ואשתו לקחו חופש מהעבודה לשם הנופש וכי שילמו ממיטב כספם עבור הוצאות הנופש. התובע טען בבית המשפט כי יום לפני ההפלגה יידעו אותו חברים כי מדובר בהפלגה של הקהילה הגאה. התובע טוען כי לאחר שייודע בכך התקשר לנתבעת ושאל האם מדובר בהפלגה של הקהילה הגאה ונאמר לו שלא אך אי אפשר להבטיח לו שלא יהיו שם אנשים מהקהילה. התובע טען כי לפחות 50% מהנופשים היו מהקהילה הגאה. לטענתו הוא לא ציפה לנפוש עם קהילה זו. התובע טען כי סבל במשך 3 ימים.

אשת התובע הגב' יסמין קויטני העידה בבית המשפט וסיפרה ש"היה פשוט מזעזע". היא טענה כי לא יכלו להיות בסיפון וכי "זה פשוט הגעיל אותי".

הנתבעת טוענת כי נציגה לא הטעה את התובע. הנתבעת מודה, כי בראשית דרכה ההפלגה אכן הייתה מיועדת לקהילה הגאה ולכן שווקה באתרי האינטרנט המיועדים לקהילה הגאה.

עם זאת לאור מספר הנרשמים הזעום, הוחלט כשלושה שבועות לפני ההפלגה לפתוח את ההפלגה לקהל הרחב וכך פורסם בקרב סוכני הנסיעות ובאתרי האינטרנט בהם פורסמה ההפלגה לקהל הנוסעים כהפלגת מסיבות. הנתבעת הודיעה גם לחברי הקהילה הגאה שנרשמו להפלגה כי ההפלגה אינה הפלגה סגורה לחברי הקהילה בלבד והיא פתוחה לקהל הרחב. חלק מהנרשמים מהקהילה הגאה ביטל את הזמנתו לאור העובדה כי לא הרגישו בנוח עם קהל שאינו חבר בקהילה הגאה חלק החליטו להשאיר את הזמנתם בעינה. לאור פיתחת ההפלגה לכלל האוכלוסייה הוסיפה הנתבעת מופעים ואטרקציות על מנת להתאים עצמה לקבל מגוון יותר. לאחר פתיחת ההרשמה לקהל הרחב אין לנתבעת יכולת לדעת, ואין זה מעניינה, מי הם הנרשמים להפלגה ומהן הנטיות המיניות שלהם. הנתבעת טוענת כי התביעה מנוגדת לערכי מדינת ישראל של שוויון ודמוקרטיה בבקשו פיצוי כיוון שבאותה חופשה שהו עימו גם אנשים בעלי נטייה מיני שונה משלו. לא סבירה טענת התובע כי היה על הנתבעת לעדכנו בדבר זהות המפליגים הנוספים.

נציגת הנתבעת טענה בבית המשפט כי הם פתחו את ההפלגה לכלל הציבור בגלל שלא היו להם מסיק אנשים מהקהילה. כאשר הם מתכננים הפלגה לקהילה מסוימת, יש להם יחצנים ספציפיים המפרסמים את ההפלגה, הפרסומים הראשונים היו לקהילה הגאה. כחודש לפני ההפלגה שינו את המדיניות של ההפלגה. להפלגה המיועדת לקהילה הגאה נרשמו פחות מ- 100 אנשים כאשר על האוניה יש 900 מקומות. בערך 10 אנשים מהקהילה הגאה ביטלו את ההזמנות עקב שינוי המדיניות כי לא הרגישו בנוח. נציגת הנתבעת טענה כי אם ההפלגה הייתה מיועדת לקהילה הגאה ומשהו אחר היה מתקשר להזמין מקומות והיה שואל מה אופי ההפלגה היא הייתה מציינת באוזניו כי מדובר בהפלגה לקהילה גאה.

לאחר ששמעתי את העדים ועיינתי במסמכים בתיק החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים:

1. רגשות התובע נפגעו בכך שהיה עד להתנהלות הקהילה הגאה בשייט בו נפש. במקרה שלפנינו קיימת התנגשות בין הזכות לשוויון ובין פגיעה ברגשות הציבור. על הזכות לשוויון במדינת ישראל ניתן ללמוד ממספר מקורות .מקור אחד הינו הכרזת העצמאות אשר הייתה אחד המסמכים החוקתיים הראשונים שבהם הובטחה הזכות לשוויון. הכרזת העצמאות אינה מסמך חוקתי אך היא מייצגת את עקרונות השוויון הבסיסיים במדינת ישראל. מקור נוסף הינו חוק יסוד: כבוד האשם וחירותו, התשנ"ב- 1992. בסעיף 2 נאמר: "אין פוגעים בחייו בגופו או בכבודו של אדם באשר הוא אדם." מתוך כך אנו למדים כי זכותו של אדם בעל נטייה מינית שונה לשוויון היא זכותו לכבוד האדם. באיזון שבין הפגיעה ברגשות התובע לבין הזכות לשוויון גוברת הזכות לשוויון.

במקרה שבו נוסע נתקל באנשים בעלי נטייה מינית שונה משלו והתנהגותם פוגעת ברגשותיו זכותו של אדם לחירות מינית וזכותו לשוויון גוברים על הפגיעה ברגשות אדם אחר. לא זה המקרה שבפנינו.

2.במקרה שבפנינו שיווקה הנתבעת שייט המיועד לקהילה הגאה ושינתה את ייעוד השייט כחודש לפני מועדו. בפועל בערך 50% מהנוסעים השתייכו לקהילה הגאה וכתוצאה מכך השייט קיבל אופי של שייט המיועד לקהילה הגאה. דומה הדבר למקרה שבו אדם רווק מזמין מקומות בשייט כיוון שמדובר בשייט המיועד לפנויים פנויות ולאחר שעלה על הספינה מתברר לו כי 50% מהנוסעים הם משפחות עם ילדים. אף במקרה כגון זה יש מקום לפיצוי.

3.בנופש מסוג שייט ישנה ייחודיות מסוימת הנובעת מכך שהאדם העולה על הספינה מסתמך על שירותי הנופש והבידור המסופקים לו בספינה בלבד. הוא אינו יכול לרדת ממנה ולמצוא לו תחליפים כאשר הוא אינו מרוצה מהשירות. הנאתו מהנופש תלויה בחבילת השייט המסופקת לו על ידי הספינה בלבד.

4.מכלל הראיות עולה, שלאחר השינוי בעמדת הנתבעת ופתיחת הנופש לציבור הכלל, היא למעשה איבדה שליטה על המצב ולא ידעה ולא דאגה לדעת מה האחוז של הקהילה שאמור להגיע לנופש.

5.על הנתבעת היה ליידע את התובע בדבר ייעודו המקורי של השייט ולא בדבר אפיונם של הנוסעים האחרים. אם הייתה הנתבעת משווקת את השייט כשייט הפתוח לקהל הרחב ואשר אינו מיועד לענות על צרכים של קהילה מסוימת ואשר אופיו אינו מסוים, לא הייתה קמה לתובע עילת תביעה במידה ושאר בני האדם שהיו רוכשים כרטיסים לשייט היו נמנים על הקהילה הגאה.

6.מלבד פיצוי בעבור עלות ההפלגה לא ראיתי לנכון לפצות את התובע. הפיצוי בא עקב הפרת ההסכם בין הצדדים ולא מעצם החשיפה לאנשי הקהילה – דבר שלא מזכה בפיצוי.

אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובע את עלות ההפלגה בסך 3,293 ₪ ובנוסף סכום של 250 ₪ הוצאות משפט. הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין.

ניתן היום, כ"א אלול תש"ע, 31 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.