ניקל נ' סולו קומוניקציה מעבדות בע"מ ואח'

פסק - דין

פתח דבר

עסקינן בתביעה, שהוגשה ע"י בעל מניות מיעוט בחברה (להלן: "התובע"), בטענה של קיפוח זכויותיו כבעל מניות.

התביעה הוגשה בשנת 2003 וההליכים בה התנהלו במשך חמש שנים, בפני כבוד השופטת ציפורה ברון.

בעקבות פרישתה של כבוד השופטת ברון, ולאחר שלא ניתן פסק דין על ידה בתביעה, הועבר התיק למתן פסק דין על ידי, בהתאם לבקשת התובע שהוגשה ביום 21/3/2010.

בנסיבות אלה, פסק הדין ניתן בהסתמך על כתבי בית הדין, פרוטוקול הדיון וסיכומי ב"כ הצדדים.

לאחר מועד הגשת הסיכומים הוברר, כי הנתבעת 1 נכנסה להליכי פירוק בחודש יוני 2009. בית המשפט התיר את המשך ההליכים נגדה, בהסכמת המנהל המיוחד והכנ"ר.

רקע עובדתי

התובע בעל 15% ממניות הנתבעת 2.

הנתבעת 1 התאגדה ביום 9/8/98, כאשר כבעלי מניותיה נרשמו תחילה הנתבע 3 והנתבעת 4.

ביום 17/6/99 נרשמו ע"ש התובע ברישומי רשם החברות 15% ממניות הנתבעת 1.

ביום 8/12/99 נרשמה הנתבעת 2 וכל בעלי מניות הנתבעת 1 העבירו מניותיהם לנתבעת 2, כאשר לכל אחד מהם הוקצו בה מניות בשווי זהה למניות שהיו רשומות על שמם בנתבעת 1.

בנסיבות אלה, נרשמו ע"ש התובע 15% מהמניות בנתבעת 2.

הנתבעות 1,2 פעלו כאשכול חברות, חלקו את אותם משרדים, הנהלה ומנכ"ל, וכל בעלי התפקידים, לרבות עורכי הדין ורואי החשבון ראו אותם כיחידה כלכלית אחת. השליטה של הנתבעת 2 – חברת האם – בנתבעת 1 היתה שליטה עקבית ומוחלטת, ובעלי מניות הרוב בנתבעת 2 היו בעלי הזכות לקבוע כל דבר ועניין גם בנתבעת 1.

התובע פוטר מעבודתו ביום 9/9/2001, עקב חילוקי דעות מהותיים בין הצדדים והתעכרות מערכת היחסים, בין הנתבעים לבין התובע.

בעקבות הליך פיטורין זה הגיש התובע תביעה לבית הדין לעבודה (ע"ב (ת"א) 6609/03 – נספח 3 לסיכומי ב"כ התובע), בה עתר לסעדים כספיים שונים, הנובעים מעצם פיטוריו ומהאופן בו פוטר.

תביעתו התקבלה וביום 24/6/2008 ניתן פסק דין, על פיו נפסק כי הנתבעת 1 תשלם לתובע 100,000 ₪ בגין פיטורין שלא כדין, לצד חיובים נוספים בגין פיצויי פיטורין ודמי חופשה.