גימלשטיין נ' סלקום בע"מ

פסק דין

בפני תביעה לביטול עסקה שבמסגרתה רכש התובע מהנתבעת מכשיר סלולרי.

טיעוני הצדדים:

טענות התובע:

בכתב התביעה לא פירט התובע את תביעתו כדבעי, פרט לכך שטען שרכש מכשיר סלולרי מסוג נוקיה 5230 [להלן: "המכשיר"], והגיע למחרת להודיע שהמכשיר אינו תקין ואז קיבל תשובה שלפיה אין אפשרות להחליף או לבטל את העסקה. לטענתו, היה מוכן לשלם תשלום נוסף על מנת לקבל מכשיר חדש אולם קיבל תשובה שלילית.

במסגרת עדותו בבית המשפט, תיאר התובע את השתלשלות האירועים וטען שהוא לקוח של הנתבעת כבר 10 שנים וזו אינה העסקה הראשונה שלו עם הנתבעת וכי בד"כ הוא רוכש מכשירים במזומן, על מנת שלא להיות מחוייב לתקופת התקשרות כלשהי. לטענתו, הוא הגיע לחנות הנתבעת ביום 7.4.10 ולקראת השעה 18:50 רכש את המכשיר המדובר. כבר למחרת הגיע למרכז השירות וביקש להחליף את המכשיר. התובע הציג את המכשיר, כשהוא עדיין באריזתו המקורית וטען שלא נגע בו ולא עשה בו כל שימוש. השימוש היחיד שנעשה, היה במרכז השירות ועל ידי נציגי מרכז השירות. התובע טען שכבר כשרכש את המכשיר והודגם לו הצלצול שם לב שהצלצול חלש אך לטענתו נציג השירות אמר לו לנסות את המכשיר בבית. הוא הגיע למחרת למרכז השירות, מבלי שניסה את המכשיר בבית וביקש להחליף את המכשיר.

כשנשאל, השיב התובע שלא קרא את ההסכם עליו חתם שכן היה זה באמצעות חתימה אלקטרונית ונציגת השירות לא הפנתה את מסך המחשב כלפיו. ביחס לכתב ההגנה של הנתבעת, אשר טענה שבחנות קיים שילוט המצביע על מדיניות החלפת טובין ולפיה אין החלפה או השבה של טובין, טען התובע שלא ראה כל שלט שכזה בחנות ואף לא ליד נציגת השירות ואף אחד לא הסב תשומת ליבו למדיניות זו.

עיקר טענות הנתבעת

לטענת הנתבעת, התובע חתם על הסכם לרכישת המכשיר וביטול העסקה מנוגד להסכם שבין הצדדים. לטענת הנתבעת, במעמד העסקה ניתן לתובע עמוד בודד שכותרתו "ברוך הבא לסלקום – חשוב לנו שתדע" ובמסגרתו נכתב כי "לא ניתן לבטל רכישה או שדרוג של ערכות טלפון ואביזרים".

עוד טענה הנתבעת כי בהתאם לחוק הגנת הצרכן היא מקפידה להציג במקום שלט בולט ונראה לעין בו מצויינת מדיניות החזרת מוצרים. הנתבעת צירפה לכתב הגנתה צילומים של שני שלטים שלטענתה הוצבו במקום המכירה. עוד טענה הנתבעת שהוראה זו, שעניינה מדיניות החלפת מוצרים, צויינה גם בחשבונית שקיבל התובע לאחר ששילם על רכישת המכשיר. הנתבעת טענה שלמרות שאין היא חייבת לעשות כן, הרי שלפנים משורת הדין הוצע לתובע להחליף את המכשיר בדגם אחר, אולם הוא סירב לכך.

הנתבעת הכחישה את העובדה שהתובע פנה אליה כבר ביום שלמחרת וטענה כי לראשונה ביקש התובע להחליף את המכשיר רק ביום 14.4.10 (שבוע לאחר הרכישה).

הדיון העובדתי:

שמעתי טיעוני הצדדים, ועיינתי במסמכים שצירפו לכתבי הטענות מטעמם, זה מכאן וזה מכאן.

אין מחלוקת שרכישת המכשיר היתה ביום 7.4.10. אני מאמין לתובע שכבר למחרת יום הרכישה, דהיינו ביום 8.4.10 התייצב במרכז השירות. אמנם, שלטענת הנתבעת אין לכך תיעוד ברישומיה אולם התובע הציג את פתקי התור שלו, מאותו יום, האחד מהשעה 10:06 במחלקת עסקים והשניה מהשעה 11:05 במחלקת השירות הטכני. העובדה שאין תיעוד לכך ברישומי הנתבעת אינה פועלת דווקא לזכות הנתבעת, וכאמור, בעניין זה אני מאמין לגרסתו של התובע.

אני מאמין לתובע שלא ראה את השילוט בדבר מדיניות החזרת מוצרים. כפי שיפורט להלן, אף אם הוצב שילוט שכזה על ידי הנתבעת, הוא אינו עונה על דרישות התקנות הרלוונטיות ועל כן אינו יכול להועיל לנתבעת. יתכן שכתוצאה מכך לא שם לב התובע לשלטים שנטען שהוצבו. איני סבור שיש משמעות לכך שהמדיניות צויינה בחשבונית, שכן יש להפנות תשומת לב הלקוח לפני הרכישה ולא לאחריה.

נציגת הנתבעת, שנכחה בדיון, לא הכחישה את טענת התובע שלא ראה על מה הוא חותם [פרוט' עמ' 3 ש' 6-7].

התובע ביקש לקבל מכשיר חלופי מסוג נוקיה בלבד (בדגם אחר) אולם לטענתו לא קיים שום דגם אחר של נוקיה אצל הנתבעת ולא ידוע מתי תקבל הנתבעת דגמים מסוג נוקיה. הנתבעת לא חלקה על טענה זו.

לצורך הדיון המשפטי, אני קובע, כבסיס עובדתי, את העובדות הבאות:

התובע רכש ביום 7.4.10 בשעה 18:50 את המכשיר. התובע לא ראה את ההסכם עליו חתם;

ביום 8.4.10 בשעה 10:00 לערך הגיע התובע למרכז השירות של הנתבעת וביקש להחליף את המכשיר בטענה שאינו מתאים לו. התובע סורב לכך על ידי הנתבעת בטענה שמדיניות החלפת המוצרים אינה מאפשרת זאת;