חשמל הצפון ר.ב.נ. בע"מ(פורמלי) נ' טוקאן

החלטה

זוהי בקשה לאישור הגשת תביעה התובעת כתביעה נגזרת לפי סעיף 198 לחוק החברות.

החברה – התובעת הגישה כתב תביעה נגד הנתבע להשבת מלוא הכספים ששילמה להגנתו של הנתבע בהליכים פליליים שננקטו נגדו.

מר ריטבלט, מנהל ובעל מניות בחב', החליט לעזור לנתבע (בעל מניות נוסף בחב') – עת נעצר ע"י המשטרה בחשד למתן שוחד – והסכים כי באותו שלב תישא החב' בשכ"ט באי - כוחו של הנתבע. לטענתו, עשה זאת מתוך "הבנה והסכמה כי האחרון ישיב כספי החב' הנ"ל לקופתה".

התובעת שילמה עבור הנתבע בגין השירותים המשפטיים שקיבל – לשלושה עורכי דין, כספים המשוערכים נכון ליום הגשת התביעה לסך כולל של כ – 200,000 ₪.

בתצהיר התומך בבקשתה לאישור התביעה הנגזרת טוען ריטבלט כי שלח לנתבע באמצעות בא כוחו שני מכתבים בהם הוא נדרש להשיב את הכספים אשר שולמו לעורכי דינו בגין הגנתו, לקופתה של החברה, אך הנתבע התעלם ממכתבים אלה.

בא כוחה של החברה טוען כי התביעה נועדה להגן עליה שעה שלא נעשה דבר כדי לממש את זכויותיה; כי הנתבע הפר זכות של החב' ועל כן הוא מחוייב כלפיה; וכי התביעה היא לטובת החב', בכך שיושבו כספים לקופתה.

החב' הפסיקה את פעילותה הכלכלית והינה חברה בה שותפים שני בעלי מניות שהם גם מנהלי החב', ועל כן לא היה טעם לשלוח מכתב דרישה, שכן לא היה מי שישיב למכתב בשם החברה.

ב"כ התובעת ממשיך וטוען כי התביעה ממלאה אחר התנאים של סעיף 198 לחוק החברות, לפיהם יאשר ביהמ"ש תביעה נגזרת "אם שוכנע כי לכאורה התביעה וניהולה הן לטובת החב', וכי התובע אינו פועל בחוסר תום לב".

ב"כ הנתבע פוסל מכל וכל את הבקשה וטוען כי יש לדחותה מאחר שהצדדים הגיעו להסדר ביניהם בשלוש תביעות שונות שהוגשו נגד הנתבע ובכך חוסלו כל התביעות ההדדיות שבין הצדדים (נספחים 1 א' – ג' לתגובת ב"כ הנתבע); כי החב' – התובעת נמצאת בהליך של פירוק מרצון עפ"י אותה הסכמה בין הצדדים ופסה"ד הנ"ל, וכי חב' בפירוק אינה יכולה להגיש תביעה נגזרת; כי ביהמ"ש המוסמך לדון בכל עניין הנוגע לתביעות של החב' או נגדה הוא ביהמ"ש המחוזי ולא בימ"ש השלום; כי התובעת לא באה בידיים נקיות באשר העלימה מידיעת ביהמ"ש את פסה"ד לאישור הסכם הפשרה בין הצדדים; כי בהגיעם להסדר פשרה מוסכם, התכוונו הצדדים להסדיר את כל הסכסוכים ביניהם, כך שלאיש מהם לא תהיינה טענות נוספות; וכי גם לגוף העניין אין ממש בתביעה זו מאחר שהכספים ששולמו בהליכים פליליים בקשר עם פרשת השוחד, שולמו עבור חקירה שהתנהלה ע"י המשטרה נגד מר ריטבלט, נגד הנתבע ונגד החברה גם יחד.

עיינתי בתשומת לב בטענות הצדדים, ובאתי לכלל מסקנה כי יש להעתר לבקשה.

ב"כ הנתבע אינו כופר בכך כי הכספים ששולמו לבאי כוחו של הנתבע במהלך ההליכים הפליליים שננקטו נגדו - שולמו מקופת החברה.

אשר להסכם הפשרה שהושג בין הצדדים בשלוש תביעות, ואשר קיבל תוקף של פס"ד, אמנם ב"כ התובעת הזכיר אותו בחטף, אך עיון מדוקדק בנוסח ההסכם מעלה כי הצדדים התכוונו ליישב ביניהם את שלוש התביעות ולא תביעה נוספת שטרם נולדה באותו זמן.

יתירה מזאת: בסעיף 4 להסכם הפשרה (נספח 1 ג' לתגובת ב"כ הנתבע) נאמר כי "עם ביצוע התשלומים הנ"ל .. לא יהיו.. כל תביעות ו/או דרישות ו/או תלונות נוספות בקשר עם התביעות כלפי טוקאן ו/או כלפי חשמל הצפון ו/או כלפי לנדסברג".

משמע – הסכם הפשרה בא ליישב את המחלוקות בין הצדדים בגין שלוש התביעות בלבד, ולא בגין כל סכסוך ו/או תביעה ו/או דרישה בין הצדדים מעבר לתביעות הספציפיות שנסתיימו בהסכם פשרה.

בסעיף 9 להסכם הפשרה נקבע כי הצדדים מתחייבים לפעול "על מנת לגבות כספים המגיעים לחשמל הצפון ו/או לנדסברג מכל גורם שהוא", לרבות מבעל מניות - ובנדון זה מקובלת עלי פרשנותו של ב"כ התובעת לסעיף הנ"ל.

עפ"י סעיף 205 לחוק החברות, לא ניתן להגיש תביעה בשמה של חב' שמונה לה מפרק (פרק י"ב לפק' החברות "פירוק בידי ביהמ"ש"), אך גם בנדון זה מקובלת עלי פרשנותו של ב"כ התובעת, כי כאשר מדובר בפירוק מרצון, וכך הוא הדבר במקרה שבפנינו, אין מניעה שתוגש תביעה נגזרת מטעם חב' הנמצאת בהליכי פירוק מרצון.

לבימ"ש השלום הסמכות לדון בתובענה העומדת על סך 201,529 ₪ נכון ליום הגשתה, ועל כן בדין הוגשה הבקשה לאישורה כתביעה נגזרת - לבימ"ש זה.

איני סבורה כי קיים כאן ניגוד עניינים.

ב"כ התובעת התמנה בהסכמת הצדדים למפרק החב', ובסמכותו להגיש את התביעה בשם החב' ולטובת האינטרסים שלה.