תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה ירושלים
|
18561-07
26/05/2010
|
בפני השופט:
איתי כץ
|
- נגד - |
התובע:
ש' ד' עו"ד ישראל מנדל
|
הנתבע:
ר' ד' עו"ד חגית זיו
|
פסק-דין |
כללי
1. בפני תביעה נזיקית לפיצוי כספי בסך של מיליון ש"ח שהגיש התובע (להלן גם :
"האיש") כנגד אשתו-הנתבעת (להלן:
"האישה") בגין סירובה לקבל ממנו את גיטה חרף פסיקות בתי הדין הרבניים, האיזורי והגדול (להלן בהתאמה :
"ביה"ד האיזורי" ו-
"ביה"ד הגדול") המחייבות אותה לעשות כן .
רקע עובדתי רלוונטי (שעיקרו השתלשלות העניינים בבתי הדין)
2. התובע, רב צה"לי בגמלאות, והנתבעת נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 1972 ומנישואיהם נולדו חמישה ילדים, כולם היום בגירים.
3. ביום 28/10/03 הגיש האיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני האיזורי בירושלים ,לאחר שעזב את ביתו לצמיתות.
4. ביום 19/02/06 ניתן על ידי בית הדין פסק דין (נספח א' לכתב התביעה) כדלקמן:
"לדעת הרוב כיוון שהצדדים גרים בנפרד זמן מרובה, הבעל מאשים את האשה בהאשמות חמורות הפוגעות בחיי משפחה תקינים. גם ד"ר פרלמוטר בחוות דעתו כתב שלא נראה שיחזור השלום לשרור ביניהם כי הקרע ביניהם עמוק מאד ולפי שהבעל טוען שהאישה מאוסה עליו ויש רגליים לדבר, אין מנוס מגירושין ולפיכך לדעת רוב ביה"ד כל צד ימציא לביה"ד את תנאיו להסכם הגירושין ואם תהיה מחלוקת ביניהם, ביה"ד יחליט את תנאי הגירושין. לדעת המיעוט אחרי עיון בחומר שבתיק ובסיכומי הצדדים נראה ברור כי אין סיכוי לשלום בית ביניהם וכפי שכתבו כל היועצים. מה עוד שזה כ- 10 שנים אין ביניהם חיי אישות. אי לכך קורא בי"ד לצדדים להגיע להסכם גירושין הוגן ולהתגרש. אם לא יגיעו לידי הסכם יש לקבוע כי הבעל רשאי להפקיד כתובת אשתו ויהיה פטור ממזונותיה...ויש לאמץ דעת הרא"ם במקרה זה לאור המצב הקשה והפירוד בין הצדדים ושאין שום סיכוי לשלום ביניהם".
5. ערעור האיש לבית הדין הרבני הגדול על פסק הדין התקבל. בהחלטתו מיום 20/09/06 קבע בית הדין הגדול חיוב בגירושין המופנה כלפי האישה (נספח ב' לכתב התביעה) כדלקמן:
"בתיק זה אנו עוסקים זמן רב... בתאריך כב' שבט תשס"ה חזרנו לעסוק בעניינם וקבענו בפסק הדין כי מבחינה עובדתית השלום מהם והלאה ואין פתרון זולתי פירוד...בתאריך כ"א שבט תשס"ו (מועד מתן פסק הדין הנ"ל-א.כ)
קבע ביה"ד עמדה בנושא הגירושין. לכל הדעות הסכים ביה"ד שעליהם להתגרש אלא שדעת הרוב היתה לנסח את הדברים כהמלצה לכל צד להגיש תנאי גירושין...לדעת המיעוט, היות והבעל מואס באשתו מאיסה מוחלטת יש להפעיל דברי הרא"ם המאפשרים לבעל להשליש גט וכתובה ולהפטר ממזונות. על כך הוגש ערעור נוסף שבו מבקש ב"כ הבעל לפסוק חיוב בגירושין או לפחות לאמץ דעת המיעוט.
אכן זו דעתנו...בנסיבות שנוצרו יש מקום לקבוע חיוב לגירושין לפחות בדרגה התחלתית. חיוב גמור היה שולל מן האשה את מזונותיה לאלתר. בחיוב התחלתי מוכל להסתפק במהלך מדורג" (ההדגשה בקו שלי-א.כ).
6. ביה"ד הגדול פירט בהמשך החלטתו מהלך מדורג לפיו על האישה לקבל גט בתוך 45 יום שאם לא כן, יפחתו מזונותיה לסך מסוים וככל שתתמיד בסירובה לתקופות נוספות של שלושה חודשים כל פעם, יופחתו מזונותיה עוד עד לשלב החמישי והאחרון באותו מהלך מדורג לפיו :
" אם גם אז לא תקבל גט, ישליש הבעל גט וכתובה ויפטר ממזונות לחלוטין. נשקול לתת לבעל היתר נישואין".
7. וכך חתם בית הדין את החלטתו:
"זהו מהלך הדרגתי שאינו מקובל בדרך כלל, אבל מצאנו בו צורך בכדי להבהיר לאישה שלגורם הזמן יש ערך ושלסירוב יש מחיר. מהלך זה ישכנע את האישה להחליט מוקדם ככל האפשר שצריך לסיים את הפרשה וימנע עגינות מיותרת לשני הצדדים. על הצדדים להודיענו תוך 30 יום על ביצוע פסק הדין".
8. ביום 26/12/06 ניתן על ידי ביה"ד הגדול פסק דין (נספח ג' לכתב התביעה) כדלקמן:
"...קבלנו הסכמת המערער (למתווה ההדרגתי שהוצע בהחלטה הנ"ל-א.כ)
לא קבלנו הסכמת המשיבה שחזרה ופנתה לעיון נוסף. לאחר העיון ,הגענו למסקנה שאכן זו הדרך ואין אפשרות אחרת להביא הצדדים לקו המטרה ללא שימוש באמצעים שהעלנו באותה החלטה. ע"כ החלטתנו מיום כ"ז אלול (ההחלטה הנ"ל-א.כ)
על כל סעיפיה מתקבלת בזה תוקף פס"ד. שעון הזמן המנוי באותה החלטה יחל מיום 01/01/07".
9. ביום 12/02/08 ניתן על ידי ביה"ד הגדול פסק דין נוסף (נספח ד' לכתב התביעה)כדלקמן:
"קבענו ישיבה להיום בכדי לדון בבקשת המערער למתן היתר נישואין. בתאריך כ"ז אלול ניתן על ידינו פסק דין המחייב את המשיבה בגט וקובע מסלול הדרגתי...מאז ועד עתה סירבה המשיבה לגט. בישיבה שנקבעה להיום הופיע המערער ובא כוחו ואילו המשיבה לא הופיעה...אין מנוס מצעד נוסף. אנו קובעים בזה כי המערער ישליש גט וכן שטר התחייבות ללא סכום נקוב...לאחר מכן נקבע את עמדתנו ביחס להיתר הנישואין".
10. ביום 14/05/08 ניתן עוד פסק דין על ידי ביה"ד הגדול (נספח ו' לכתב התביעה) כדלקמן:
"בתיק זה ניתן על ידינו פסק דין ביום כ"ז אלול תשס"ו. באותו פסק דין קבענו כי על האישה לקבל גט מבעלה וקבענו מתווה לתשלום מזונות...מאז ועד עתה מסרבת האישה לקבל גט...לאחר שהבעל השליש גט היום בהתאם להוראותינו...אנו מאפשרים לו לשאת אישה על אשתו. פסק דין זה טעון אישורו של נשיא ביה"ד הגדול וכן היתר ק' רבנים".